חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

תביעת מזונות

 
אחת הטענות הנפוצות בקרב נשים המגיעות לעורך הדין, מתייחסת לאי-יכולתה של האשה לקיים רמת חיים נאותה. לדבריה, הבעל הפסיק לתת לה כסף; הוא ביטל את כרטיס האשראי; הוא הוריד את גובה הסכום שמותר לה למשוך מהבנק; הוא קיצץ במוצרים שמותר לה לרכוש; הוא הפסיק לשלם חשבונות — חשמל, מים, ארנונה, טלפון, משכנתא וכדו', ומגיעים מכתבי התראה לפני ניתוק ו/או לפני תביעה משפטית מהרשויות השונות.
 
מה עושים? מה תובעים? כל זאת, בהנחה שדבריה נפלו על אוזניים אטומות
 
מה נכלל בתביעת מזונות
 
עד כה ידעת שאת הולכת לסופרמרקט הקרוב, ממלאת את עגלת הקניות במוצרים שאת זקוקה להם, וכשהקופאית מודיעה לך על הסכום לתשלום, נקטת באחת משלוש דרכים:
 
שילמת את מלוא הסכום במזומן;
רשמת את הסכום בהמחאה (צ׳ק);
שלפת את כרטיס האשראי, וחתמת על הספח שהגישה לך הקופאית.
 
בדרך כלל לא עשית רשימה מפורטת, ולא נהגת במשטר קפדני של רכישה מדויקת ומתוכננת מראש. גם אם באת עם רשימה, אך גילית בין המדפים מוצרים ששכחת לרשום — הרי שבדרך כלל את מורידה את המוצר לכיוון העגלה מבלי לעשות חשבון...
 
אגב, זוהי אולי אחת הסיבות ל״אוברדרפט״ בבנק — חוסר תכנון תקציבי. ברם, ברגע זה בעלך נוקט את שיטותיו הוא, ומתחיל לקמץ ידו. את אינך מסתדרת ומתחילה להילחץ...
 
בפני עורך הדין שלך עומדות שתי אפשרויות בהכינו את כתב התביעה:
 
לכתוב את רשימת ההוצאות, מתוך ניסיונו בתביעות השונות;
 
לבקש ממך להגיש לו את רשימת ההוצאות.
 
נשים רבות היו מוותרות על השיטה השנייה, שכן מעולם לא ניהלו את החשבון עם ״רואה-חשבון צמוד״. אבל ישיבה משותפת תוכל לגבש את הסכומים, שכן עורך הדין יציג בפנייך את הרשימה הפרטנית של ההוצאות.
כך, לדוגמה, הוא יכלול בתביעת המזונות שלך (באשר לילדים נדון בנפרד) את המרכיבים הבאים: כלכלה, ביגוד והנעלה, קוסמטיקה, מוצרי היגיינה וצרכים נשיים, חומרי ניקוי, ספרות ועיתונים, מסעדות ובילויים, נופש, הוצאות רפואיות, תקציב אישי ועוד.
 
אם הבעל אינו משלם את חשבונות הבית השוטפים, תבקשי שבית- המשפט יורה לבעל להמשיך לשלם את החשבונות הללו (ארנונה ומים, חשמל, טלפון, גז, ועד בית, משכנתא וכו').
 
בצד כל פריט תצטרכי לרשום סכום מדויק או משוער. באשר לחלק של הוצאות הבית, תעשי זאת עם הממוצע של החודשים האחרונים, כפי שהשתקף בחשבונות ששילמתם עד כה. עלייך לשמור על החשבונות הללו, שכן בשלב ההוכחות הם יהיו לך לעזר רב. במיוחד במקרה שהבעל יטען בכתב ההגנה שהסכומים מופרזים, ובפועל הוצאתם פחות כסף.
 
הבעיה הגדולה הינה החלק הראשון — הכלכלה. במהלך עבודתי נתקלתי במעט נשים אשר ידעו כמה עלה סך הכל החודשי של סעיף הכלכלה. אל תשכחי שהחשבון כולל מרכיבים רבים: דברי חלב, לחם, ביצים, בשר, דגים, פירות וירקות, מוצרים יבשים, ואינסוף פריטים קטנים המצטברים לסכומים גדולים.
 
כך גם עם ביגוד והנעלה. כאשר פורטים סעיף זה, קשה להגיע לממוצע חודשי, מפני שיש חודשים שלא קונים בהם דבר, ויש חודשים שאת רוכשת כמה ביחד — שמלה, מעיל, לבנים ועוד.
 
אם נרצה, עלה שבכל פריט מתעוררת אותה בעיה. אולם אין ברירה, ויש לשקלל את הכל, ולבנות את כל הפריטים כתקציב חודשי, שהרי המזונות הנדרשים הם לכל חודש באופן כולל. זו הסיבה שעורך- הדין שלך שומע אותך, קורא את רשימותייך והסכומים המשוערים, ולבסוף כותב את הנראה סביר ונכון בנסיבות המקרה, ובמיוחד בהתחשב בסעיף הבא (הקריטריונים).
 
בכל מקרה, מוצע לך לקחת קבלה על כל קנייה. אני יודע שזה קשה במציאות הישראלית, במיוחד כשאת קופצת לירקן השכונתי, או לשוק, ושם פוערים זוג עיניים גדולות כשאת מבקשת קבלה... ברם, מכאן ואילך עדיף למקד את הקניות שלך במקומות מסודרים. היום, עם שיטת ה״ברקוד״, את מקבלת חשבון ארוך מהמרכול, ובו מצוין מחירו של כל פריט שרכשת עם ציון שם המוצר. צירוף של חשבונות כאלה יהיה חשוב ביותר במשפט. שהרי, מן המפורסמות הוא שהמשפטים המקובלים ביותר והחביבים ביותר על מנסחי כתבי ההגנה הם: ״מוכחש כל האמור בתביעה... הסכומים מופרזים ומנופחים... מעולם לא הוצאו סכומים שכאלה והם לקוחים מדמיונה הפורה של האשה...״.
 
הקריטריונים לגובה המזונות האם לבקש הרבה או מעט.
לפי האמור לעיל, ניתן לכאורה להכין רשימה בת שני עמודים, ובה פירוט כל הצרכים של האשה. צירוף כל הסכומים יכול להוביל לעיתים ל״שורה תחתונה״ הבנויה מסכום הלקוח מעולם האגדות...
מאידך גיסא, אם יוקטנו הסכומים במכוון, כדי לא להיראות תאבת בצע בעיני השופט/הדיין, יכול להיות שבכך תיפגענה זכויותייך! במסגרת זו נציין את הקריטריונים שעל-פיהם יקבע השופט כמה תהיי זכאית לקבל, אם בכלל.
 
מהו הבסיס החוקי ?
עלייך לזכור שהשופט והדיין חייבים לפסוק לך מזונות רק לפי הדין העברי, ואין זה משנה אם את מגדירה עצמך כחרדית, דתית, חילונית או אתאיסטית.
היהדות קובעת שהאשה ״לחיים ניתנה ולא לצער״. דהיינו, כניסתך לחיי הנישואין אמורה להיטיב איתך, ולא לגרוע מזכויותייך. לכן, הכינה היהדות עבורך, האשה, ״ביטוח כפול״:
 
אם באת ממשפחה ענייה, והתחתנת עם בעל עשיר, הרי שתביעת המזונות שלך תהיה על בסיס רמת החיים שבעלך מרשה לעצמו ו/או יכול להרשות לעצמו.
 
מאידך גיסא, אם באת ממשפחה עשירה, שם ניהלת רמת חיים גבוהה, הרי שהינך זכאית לדרוש מבעלך, שלא תרדי ברמת החיים לה הורגלת בטרם נישואייך.
 
האמור לעיל מבוסס על הכלל ההלכתי, המהווה את תמצית ההגנה על זכויות האשה: ״עולה עימו ואינה יורדת עימו״.
שלוש  דוגמאות ליישום הכלל
 
א. אם בני הזוג רגילים לצאת לחופשה שנתית בחוץ-לארץ, הרי שאין הבעל יכול כיום, עם הגיעו לבית-המשפט, לטעון שאינו חייב בכך, ושהנסיעות היו רק מרצונו הטוב כשהייתם ביחסים טובים. במקרה שכזה, כדאי לך לצלם את הדרכון — עם חותמות הכניסה והיציאה לארץ. ריבוי חותמות רק יועיל, ועל כך נאמר: ״כל המרבה הרי זה משובח״.
ב. כך הדבר אם נהגת לצאת עם בעלך פעמיים בשנה לבתי-מלון בארץ. השתדלי להביא אישורים מבתי--מלון, קבלות ו/או תצהירים מחברים שהיו איתכם בחופשות השונות.
 
ג. עלייך להעלות בזיכרונך:
 
אם את נוהגת לצאת עם בעלך למסעדות, סרטים, הצגות וכדו׳?
 
האם את חברה ב׳׳קנטרי קלאב״, במועדון, בחדר כושר + סאונה + בריכה במלון מסוים וכדו׳?
 
האם יש לך מינוי שנתי להצגות, קונצרטים, ספרייה וכדו׳?
 
האם יש לך עוזרת-בית קבועה, המגיעה באופן קבוע מדי שבוע?
 
האם יש לכם שתי מכוניות, והבעל מכסה את הביטוחים השונים, לרבות מילוי דלק בחופשיות עם כרטיס האשראי שבידייך.
 
בכל המקרים הללו, הרי שאת זכאית להמשיך לחיות ברמת החיים הזו. כל זאת, כמובן, אם לא ייקבע שאינך זכאית למזונות (ראי הסעיף הבא).
 
המצב המשפטי בפועל
לפני שתפתחי אשליות שבכל מקרה תהווה תביעת המזונות שלך זכייה בפיס, כדאי להזכיר שבפועל השופטים והדיינים מתחשבים במצב הכלכלי של המשפחה בפועל.
 
זו אחת הסיבות לכך שבבית-המשפט חייבים הבעל והאשה — בנפרד, כמובן — למלא שאלון מפורט, הנקרא טופס ״הרצאת פרטים״. בטופס זה מוסרים הצדדים את פרטיהם האישיים, הכנסותיהם בשנים-עשר החודשים מאחרונים — בצירוף תלושי השכר ו/או הדו״ח השנתי, פירוט הרכוש שיש להם — דירה, חשבונות בנקים, מכוניות וכדו׳. יודגש, שלהרצאת הפרטים מצורף תצהיר חתום ואשר בו שני הצדדים מצהירים שכל האמור בתביעה או בכתב ההגנה וכן בהרצאת הפרטים הינו אמת; בנוסף לכך יש חובה לצרף לכתב התביעה את רשימת המסמכים עליה נסמך כתב הטענות.
כך שאם הסתרת רכוש מסוים, או חשבון בנק חסוי, והצד השני זיהה זאת, ויש לו ראיות (תדפיס מהבנק, רישום בטאבו וכדו'), כי אז את בצרות — שכן זוהי הצהרת שקר שיש לה גם היבטים פליליים!
 
קורה שהבעל מעלים רכוש, או שהוא מקטין את הכנסותיו באופן מלאכותי עם קבלת כתב התביעה. זה לא יעזור לו, שהרי בית-המשפט יחשב ממוצע של שנים-עשר החודשים האחרונים, והתוצאה תהא מחייבת.
 
תזכורת לבעל (או לאשה)
נקודה זו מופנית כלפי הבעל (או האשה) הקורא ספר זה. אל תשכח שאת כל ה״תרגילים״ הללו השופט מכיר היטב.
כשהעלמת רכוש, ואשתך לא ״עלתה״ על כך, הרי שיכולת להציג פני מסכן ובעל משכורת זעומה. ייתכן שהטריק יצליח, ואשתך תזכה למזונות נמוכים. אולם, אם אשתך תגלה זאת בעוד חודש, או בעוד שנה, היא תוכל לחזור לבית-המשפט, ולתבוע הגדלת מזונות בגין ״שינוי נסיבות״. האמן לי: השופט לא יאהב את זה... ודברי נכתבים בלשון המעטה. השופט מסוגל להנחית עליך מזונות גבוהים, וגם הוצאות משפט שלא חלמת עליהם.
 
על כך כבר נאמר שתשלם גם לעורך הדין שלך, גם לאוצר המדינה ו/או לעורך הדין של אשתך, וגם לאשתך. באותו רגע תקלל את הרגע שבו הקשבת לעצות מטופשות של ׳׳חברים טובים״...
 
היו בעלים שהציגו פתאום ״הלוואות״ שקיבלו מאביהם ו/או מקרובי משפחתם, ולשם כך העבירו מחצית מהמכונית או את כולה על-שם הלווה... היו שהגדילו באופן מוגזם את יתרת החובה בחשבון הבנק המשותף... זה ״טוב״ עד גבול מסוים (מלבד העובדה שבשלב מסוים תיאלצו לכסות את יתרת החובה — בתוספת הריבית שהצטברה!) — כדי להשיג יתרונות טאקטיים במשא-ומתן עם האשה. אולם ב״תכל׳ס״, אם אשתך חזקה, או אם עורך הדין שלה עולה על הטריקים שלך, אל תתפלא אם הוא ידאג שהכל יהא גלוי בפני הדיין/השופט/המשטרה וכדו׳.
 
סיכום הקריטריונים:
ראינו שההלכה בנתה עבור האשה תוכנית כלכלית נהדרת. אולם, כיום משקלל בית-המשפט את הגורמים השונים, וקובע סכום כולל. בין יתר המרכיבים לקביעת גובה המזונות נמצאים: רמת החיים, משכורת הבעל, משכורת האשה, היות הבעל מובטל/עובד/עצמאי/שכיר וכדו', השתדלות הבעל למצות את כישוריו, האישורים השונים מהרשויות ומהחנויות על ההוצאות בפועל, שווי הדירה ויתר הרכוש של הצדדים ועוד.

שאלה: הבנתי שיש להתייחס להכנסות הבעל כמדד לחיוב המזונות לטובת האשה, אך חשכו עיניי כשקראתי את סכום הנטו שלו, לאחר קיזוז ניכויי הרשות והחובה, וממה אקבל מזונות, ובכלל אילו צרכים שלי מוכרים לצורך פסיקת המזונות?!

תשובה: ישנם שופטים המתייחסים לנטו, כבסיס לחיוב המזונות, אף שהבעל מפריש מהברוטו כספים לקופ"ג וקה"ש.
אם כך נוהג השופט היושב בתיק שלך, עלייך לבקש שאחת מן השתיים: או שהמזונות יקבעו רק על בסיס הברוטו, בקיזוז ניכויי החובה בלבד (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות), או שאם ביהמ"ש פוסק עפ"י הנטו, כי אז האשה תהא זכאית למחצית שווי ההפרשות השוטפות של הבעל לקופת גמל וכדו'. זאת, מפני שבדרך כלל, השיתוף בין הצדדים נפסק במועד הגשת התביעות, ואז כל הפרשה חדשה לפנסיה וכדו' שייכת לאותו צד שהפריש אותה, ורק מה שנצבר עד אז שייך לשני הצדדים בשווה. אולם אם ביהמ"ש לוקח את הנטו  - לאחר הפרשת ניכוי רשות כבסיס לחיוב המזונות, כי אז אין סיבה שהבעל יתעשר על חשבון האשה בשלב זה של הפירוד, והיא זכאית להמשך השותפות בנדון. אין זה פשוט, אך כדאי להתמודד בביהמ"ש עם השאלה הזו.

פוטנציאל ההשתכרות אם "לפתע" ירדה משכורת או הכנסת הבעל, או שבפועל הוא עובד רק 4 שעות ביום, ומבקש שביהמ"ש יפסוק מזונות רק על בסיס מציאות זו של הכנסה נמוכה, נקבע לא אחת שביהמ"ש זכאי לבדוק מהו פוטנציאל השתכרותו, ולא רק מהי הכנסתו בפועל. אם אין מדובר בנכה, או בחסר יכולת לעבוד, כי אז ביהמ"ש יפסוק את המזונות כאילו משכורתו בפועל גבוהה יותר!

צרכי האשה נושא זה פתוח, ומשתנה מאשה לאשה. לכאורה שום אשה לא אוכלת 2 ארוחות בוקר, ויש לקבוע סכום קבוע למזונות כל אשה. אולם, לא כך הדבר, שכן מעבר לצרכים הבסיסיים, כל אשה חיה ברמת חיים שונה. ככלל, זכאית האשה לכיסוי הצרכים הבאים:

כלכלה יש אשה הקונה במכולת השכונתית, ויש שקונה בקביעות במעדניה שם הכל עולה ביוקר. סעיף זה כולל את הכלכלה השוטפת לרבות  הקניות השבועיות.

ביגוד והנעלה וצרכים נשיים את זכאית לאותה רמה של ביגוד שקנית עד היום, על הקניות הנשיות השוטפות.
מדור האשה זכאית לגור בדירת המגורים, או בדירה שכורה באותה רמה אם כי בתי המשפט יתחשבו בשאלה אם הילדים כבר יצאו מהדירה, ויבחנו אם האשה זקוקה לאותו גודל של דירה שהכילה בעבר גם את הילדים. בית הדין הרבני, לעומת זאת, יותיר את האשה באותה דירה בה גרה עד אז עם הבעל, ואם מכל סיבה שהיא האשה הוצאה מהדירה, היא תהא זכאית לאותה רמה של דירת מגורים, שכן האשה "עולה עימו ואינה יורדת עימו".

אחזקת מדור ביהמ"ש יחייב את הבעל לשלם את העלויות השוטפות, כגון: ארנונה, מים, חשמל, גז, טלפון, ועד בית. אם האשה עדיין גרה בדירת המגורים, הבעל יחוייב בדרך כלל גם להמשיך בתשלום המשכנתא השוטפת.

הוצאות רפואיות הבעל חייב ברפואת אשתו. לכן,  עקרונית, אם התרופה או הניתוח אינם מסופקים ע"י הביטוח הממלכתי, עליו לכסות את העלות בהתאם, אם כי יבחן אם מדובר בצורך הכרחי, או בניתוח קוסמטי ועוד פרמטרים.
צרכים נוספים האשה זכאית למגוון  הצרכים שסופקו לה עד הסכסוך אם היה לה מנוי לאופרה, או שתוכיח שבכל שנה יצאה לחו"ל, ועוד הוצאות לגביהן נטפל בהמשך, (כגון דלק, ביטוחים, ספרות, בידור  וכדו' ), היא זכאית לדרוש אותן אחת לאחת.
ככלל: לא אחת הבעל יטען שהאשה מפריזה בהוצאותיה, והיא בזבזנית, והיא תופרת לה "כיס עמוק", ואילו האשה תטען שכך הורגלה על ידי הבעל, ואין סיבה שבשל התנהגות הבעל עליה לוותר על שקל אחד.
שאלה: הבנתי שיש מגוון אפשרויות להתמודדות כאשר הבעל בוגד. אולם, מה עושים באופן מיידי, הואיל ואני נותרת עם ארבעה ילדים, כאשר כלכלת הבית היתה עד היום רק עליו, בעוד לפתע הוא "סגר את הברז"?
תשובה: אין לך מה לדאוג, אלא רק לפעול בתבונה, מפני שהדין העברי, על בסיסו מופעלים דיני המזונות במדינת ישראל, מעניק "ביטוח מקיף" לאשה ולילדים.
הפעם נתמקד במזונות האשה, ונבחן מהן זכויותייך.
כאשר זוג מתחתן כדת משה וישראל, מקריא הרב מתחת לחופה את הכתובה (בטח אינך זוכרת מה כתוב שם, לאור ההתרגשות באותו רגע, מה גם שהיא כתובה בארמית), ושם נאמר, בין היתר, שהבעל מתחייב לכלכל את האשה. זו התחייבות בלתי חוזרת לטובת אשה נשואה, כל עוד האשה לא מפירה את התחייביותיה כלפיו.
לאיזו רמת חיים זכאית האשה בפסיקת המזונות? הכלל הבסיסי בנדון הוא קביעת המשפט העברי: "האשה עולה עימו ואינו יורדת עימו" (מסכת כתובות מח, א). דהיינו, האשה זכאית לעלות ברמת החיים ולא לרדת ממנה, והיא זכאית למזונותיה על פי צרכיה ברמה לה הורגלה בבית בעלה "לפי עושרו" או "לפי כבודו". (להרחבה בנושא ראו: ב.צ. שרשבסקי בספרו "דיני משפחה" מהדורה רביעית, בעמ' 112). לכן, אם תוכיחי בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הרבני (על ההבדל ביניהם נדבר בעתיד) שרמת חייכם היתה גבוהה, תהיי זכאית למזונות גבוהים. דהיינו, אין סכום קבוע שכל אשה מקבלת, אלא השופט או הדיין בוחן בעיקר את ההיבטים הבאים:
-                           הכנסות הצדדים
-                      פוטנציאל  השתכרות הבעל 
-                      רמת החיים לה הורגלה האשה
-                      צרכי האשה
באשר להכנסות הצדדים ביהמ"ש יבדוק את ההכנסות במשך 12 החודשים שקדמו להגשת התביעה. זאת, מפני שבחלק גדול מהמקרים "יורדת לפתע" הכנסת הבעל לקראת הדיונים. לא אחת מדובר ב"תרגילים", ובהפחתה יזומה  של המשכורת.
ברוטו או נטו? לא אחרת, כותבת האשה שהבעל מרוויח סכומים גבוהים, אולם הבעל משיב שהנטו שלו נמוך ביותר, ורק סכום זה מחייב לצורך קביעת המזונות. ומה עושה ביהמ"ש?
ביהמ"ש בודק את תלוש המשכורת באופן הבא: מהו סכום הברוטו, סכום הנטו, סכום הנטו לאחר קיזוז ניכויי רשות בלבד. כלומר, ה"ברוטו" מכיל את כל ההטבות לפני תשלומי מסים ועוד, ולכן ברור שאין זה המדד לחיוב המזונות. סכום הנטו הינו לאחר קיזוז ניכויי רשות וניכויי חובה. לשם פישוט העניין נציין שניכויי החובה הקבועים בכל משכורת הינם: מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי.
אלא שעדיין יש הורדות, כגון לקופת גמל, קרן השתלמות, ארוחת צהרים במפעל, הלוואות ועוד. בנושא זה ישנן שתי גישות של ביהמ"ש: ישנם שופטים האומרים שהואיל ומי שירוויח מההפרשות לקופ"ג וקה"ש מכאן ואילך יהא הבעל, אין מקום להתחשב בניכויים אלה, ולכן בפועל סכום הנטו לקביעת גובה המזונות יהא גדול יותר. באשר להלוואות היורדות מדי חודש, אם מוכח שההלוואות נלקחו למשק הבית המשותף, הן תקוזזנה מהברוטו. לעומת זאת, יש שופטים המתייחסים לניכוי ההפרשות השוטפות כמשהו מחייב, הואיל ורמת החיים היתה עד כה על בסיס הנטו, לאחר כל ההפרשות, כולל ניכויי הרשות, ואין מקום לשנות את  המצב.
האם יש פתרון  כנגד הגישה השנייה? על כך בפעם הבאה. 
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ