חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

תביעות נזיקין - סרבנות גט - בביה"ד ובביהמ"ש

 
הערה מקדמית:

הלכתית - אם האשה סרבנית גט, יש לגבר פתרון בדמות היתר נישואין לאשה שניה. הבאת ילדים מאשה אחרת, בטרם קבלת הגט, לא תפסול הילדים. לעומת זאת, כל עוד הבעל סרבן גט - אין האשה יכולה להינשא או להביא ילדים בשל בעיית ממזרות (הבאת ילד באמצעות הפריית מבחנה, מגבר אחר, יהודי או גוי, אינה נידונה במסגרת זו).
 
פתרונות, כדוגמת הפקעת קידושין מסרבני גט, לא התקבלו ע"י בתי הדין.
 
המצב המשפטי בישראל

1. ענייני נישואין וגירושין הינם בסמכות  ייחודית של ביה"ד הרבני – ס' 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)     התשי"ג 1953.
 
2.  הטלת סנקציות על סרבני גט – הינה בסמכות ייחודית של ביה"ד הרבני – "קבע בית דין רבני בפסק דין...  שאיש יתן גט לאשתו... רשאי בית הדין, במטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדו בהתאם להוראות סעיף 4, צו  הגבלה..." (התייחסות לסרבנית גט גם מטופלת ע"י ביה"ד הרבני בחוק זה).
  
3.  כך היה עד כה... – וכלשונו של ביהמ"ש המחוזי בערעור על תביעת נזיקין: מרגע שביה"ד יכול להטיל סנקציות בהמלצה לגירושין, מדוע ביהמ"ש אינו יכול לחייב בנזיקין, כשיש המלצה לגירושין?!

4. בשל הפרדת דת ומדינה במדינות המערב – יכול כל צד לקבל "גט" אזרחי, בהתאם לחוקי המקום, אולם לביה"ד הרבני אין סמכות אכיפה.

5. בשל כך נוצרו אפשרויות של סחיטה כנגד הנשים המעוניינות בגט דתי.
   
6. דוגמאות לפתרונות חלקיים בחו"ל:
         
    1. בניו יורק – ישנו "חוק הגט" (GET LAW), המתנה טיפול בתביעת רכוש של סרבן הגט, בכך שיתן גט.
    2. בהולנד – חייב ביהמ"ש סך של 500 יורו לכל יום של סרבנות גט.
    3. בדרום אפריקה – קיימות הגבלות חלקיות נגד סרבני גט.

7. המרכז הבינלאומי להתרת עגונות ועגונים 
 
מתוך הכרת הצורך בטיפול במסורבות גט, ושחרור דמעת העשוקים, ומניעת ממזרויות, בעיקר בחו"ל (בשל בעיית הפרדת דת ומדינה), אך גם בארץ, הקמתי בס"ד, סניפים בניו יורק, הולנד, דרום אפריקה, ועוד, תוך קשר עם בתי הדין ברחבי העולם, המוכרים על ידי הרבנות בישראל, וכן עם ארגון "גט אורה" בארה"ב, לטיפול נגד סרבני גט.

בפועל, חלק מהרכבי בתי הדין מתמודד באומץ מול הסרבנים, כשהגיעו ארצה, למרות היותם אזרחי חו"ל, והצלחנו להתיר נשים אלה מעגינותן.

הסכם קדם נישואיןקיימים הסכמים שונים, אולם בכוונתנו לקבל אישור להסכם ממועצת הרבנות הראשית ו/או נשיא ביה"ד הגדול, ולא יהא תלוי בכל הרכב והרכב. הסכם שכזה, יכול למנוע חלק מסרבנות הגט.

עיגון – עבירה פלילית - אנו פועלים להפוך את העיגון לעבירה פלילית, מה שיאפשר אפשרויות נוספות לטיפול נגד הסרבנים, וכן יאפשר קשר מול רשויות שונות בעולם, כנגד סרבני גט, לרבות הסגרתם.

הרכב עגונות אחת הדרכים ל"הפסקת אש" בין בתי הדין ובתי המשפט - אחת הסיבות שבתי המשפט החליטו לפסוק נגד סרבני גט, הינה, לטענתם, "גרירת רגליים" של בתי הדין נגד הסרבנים. אנו ממליצים שבכל מחוז יהא הרכב עגונות ועגונים, כדוגמת ההרכב שהיה בעבר, בראשות הרב בצרי, גולדברג ופישר.

הרצון הינו להביא את משרד המשפטים, המכיל את הנהלת בתי המשפט והנהלת בתי הדין הרבניים, להחלטה אסטרטגית ל"הפסקת אש" בסוגיית תביעות הנזיקין, כך שככל שהרכבי עגונות יטפלו בתיקים תקועים מעל זמן שיוגדר בהסכמה, ויטילו סנקציות, יתייתר הצורך של בתי המשפט להיכנס לתחום זה.

דוגמאות להחלטות בתי הדין הרבניים האזוריים:
  1. תיק מס' 724211/5 ביה"ד האזורי בירושלים – כב' הדיינים יפרח, מזוז וגולדברג
"..ביה"ד רואה בחומרא פסקי דין המחייבים בעלים בנזיקין כדי לאלצם לתת גט, וביה"ד מבהיר בזה כי אין כל אפשרות לסדר גט כאשר חרב פסקי דין לנזיקין מונחות מעל ראשיהם של הבעלים. אף בתיק זה, בית המשפט הוא המונע את האפשרות לסידור גט ע"י מתן פס"ד לנזיקין כאשר לא זו בלבד שפס"ד זה נוגד את ההלכה אלא יש בזה אף התערבות ישירה בנושא הנתון לסמכותו הבלעדית של ביה"ד".

הערה: במקרה זה, ביה"ד קבע שהאשה מורדת ודחה תביעת הגירושין שלה, וערעורה בביה"ד הגדול נדחה. אולם, ביה"ד האזורי קבע לבסוף, אף שדחה תביעתה לגירושין, שאין סיכוי לש"ב, וממליץ להגיע להסכם גירושין. על בסיס המלצה זו, קבע ביהמ"ש שהבעל סרבן גט, וחייבו בנזיקין, וביה"ד נתן בעקבות זאת את ההבהרה לעיל.

 
  1. הבהרת הראב"ד בירושלים – כב' הרב רוזנטל - החלטה מיום 28.12.11:
"..יש המעוניינים ללמוד מכאן, שהדיינים החתומים על "אישור ההסכם" מסכימים שתביעת נזיקין אינה כפיה, וחיוב נזיקין אינו מהווה "כפיה לגט". ביה"ד מבהיר חד משמעית כי אין הדבר כך. הדיין... סבר שמדובר בתביעה ממונית צדדית, ולא תביעת נזיקין בגין סירוב למתן גט... ומכאן ועד להסקת מסקנות שחל שינוי ברוח הפסיקה, הינה טעות חמורה.  ודעתנו נשארה שכל תביעת נזיקין מהווה כפיה לגט".

הערה: באותו מקרה, אישר ביה"ד הסכם גירושין, שאיפשר דיון בנזיקין, ונעשה שימוש באישור זה, ולכן הבהיר הראב"ד שהדיין שאישר ההסכם טעה בהבנת המינוח "נזיקין".

 
  1. תיק מס' 2614-53-2, ביה"ד האזורי בתל אביבכב' הדיינים דומב, בוחבוט ועמרני:
"נגד הבעל עומדת בביה"ד תביעה להטלת צווי הגבלה... אך מאחר ומנגד הוגשה התביעה בערכאה אחרת, ביה"ד נמנע מליתן החלטה בזה... ביה"ד רואה בחומרה רבה תופעה זו של אילוץ הבעל למתן גט באמצעות ערכאה אחרת, אשר אינה אמונה על הלכות הגט והשלכותיו ההלכתיות.

יש להשאיר את כל הכרוך בחיוב הגט וביצועו או באכיפת ביצועו בידי ביה"ד הרבני בלבד אשר פועל בהתאם להלכה ונגד עיניו קדושת הבית היהודי והתרת האישה לעלמא, באופן שאין בו שום סירכא והשלכה הלכתית מכל סוג שהוא. מאחר והבעל חוייב בגט טרם הגשת התביעה לנזיקין בערכאה אחרת, אין בעובדה זו של הגשת התביעה בכדי לבטל את החיוב. אך מאחר ונגד הבעל עומדת תביעת הנזיקין, אשר יש לה השלכות כבדות על ביצוע הגט...ביה"ד לא יסדר גט"

הערה: בתיק זה, חוייב הבעל בגט, אך ביה"ד עיקב סידור הגט בשל תביעת הנזיקין.

ביה"ד הגדול, בערעור בתיק זה, קבע "צדק כב' ביה"ד האזורי בכך שעל פניו לא ניתן מבחינת ההלכה לסדר גט במצב כזה כי יש בו ספק כבד של גט מעושה... מי שברצונו לדאוג להתיר ולהושיע אשה מכבלי עגינות להימנע מלהביא למצב ומטרה הפוכים שרק יעמדו לה לרועץ".

 
  1. תיק מס' 272088/06, ביה"ד הרבני אזורי בנתניה – כב' הדיינים עמוס, פרדס וינאי:
"...גט המעושה שלא כדין" - דבר שגורר את בטלותו של הגט ולאחר מכן לממזרות... מן הראוי כי כב' ביהמ"ש העליון ייתן את דעתו לסוגיה זו, כפי שעשה בעבר בסוגיית הסמכויות... מן הראוי, שהדבר ייעשה בעצה אחת עם כב' בית הדין הגדול, מאחר ומדובר בסוגיה שביסודה היא סוגיה הלכתית טהורה".
כידוע, גט הניתן בעקבות כפיה שהופעלה על הבעל שלא כדין, נחשב כגט המעושה שלא כדין ואינו גט- שו"ע אה"ע סי' קל"ד סעיף ה' וסעיף ו'. ועיי"ש בב"ש סק"י שהלכה כדעת רוב הראשונים שהגט בטל מהתורה.

גם אם על פי החוק, השופט מוסמך להשית תשלום כזה, ואין בפסק דינו חריגה מסמכות... על פי ההלכה, חיוב הממון מוגדר כחיוב "שאינו כדין", מאחר שאין לחיוב כזה בסיס בהלכה, ועל פי ההלכה גביית ממון זה כרוכה באיסור גזל... נטילת ממונו אינה הדרך הלגיטימית  להביע את היחס השלילי למעשיו".

דוגמאות להחלטות ביה"ד הגדול:

       1. תיק מס' 7041-21-1 – כב' הדיינים איזירר, חשאי ואלגרבלי    
  

א. כפיית גט שלא כדין – אפילו ע"י ביה"ד – פוסלת הגט – ק"ו כפיה עקיפה ע"י ביהמ"ש
משנה גיטין פח,ב: גט מעושה, בישראל - כשר, ובעובדי כוכבים - פסול... ובגמרא שם: "אמר ר"נ אמר שמואל: גט המעושה בישראל, כדין - כשר, שלא כדין - פסול ופוסל...".

דהיינו,אפילו הגט נכפה ע"י בית דין, אם נכפה שלא כדין, דהיינו שהגט נכפה במציאות שבה חז"ל לא התירו את הכפיה (ראה רש"י שם ד"ה כדין, וז"ל: "כגון הנך דאמרינן בהו יוציא ויתן כתובה או שהיתה אסורה לו."), הגט פסול מחד, ומאידך אם האשה היא אשת כהן, היא אסורה לבעלה.

שלא לדבר על גט שנכפה ע"י מי שאינם בית דין, שהגט בטל, וכפי שמבואר מהמשך הגמרא שם שהכח לכפות על גט הוא מכח "שליחותייהו", והוא כח שניתן לבית דין בלבד.
 
ב. סמכותו הבלעדית של בית הדין לטפל באכיפת גט – התערבות חיצונית פוסלת הגט
הרמב"ם, הלכות גירושין פ"ב ה"כ: "מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו, ולא רצה לגרש, בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן מכין אותו עד שיאמר רוצה אני ויכתוב הגט, והוא גט כשר...

לא היה הדין נותן שכופין אותו לגרש, וטעו בית דין של ישראל, או שהיו הדיוטות ואנסוהו עד שגירש, הרי זה גט פסול... ואם הגויים אנסוהו לגרש שלא כדין, אינו גט, אע"פ שאמר בגויים רוצה אני, ואמר לישראל כתבו וחתמו, הואיל ואין הדין מחייבו להוציא והגויים אנסוהו, אינו גט"

הערה: הואיל ומקובל בביה"ד לראות בביהמ"ש כ"ערכאות", יש לקרוא האמור לעיל בהתאמה.
ג.  אונס ממון כדי שיגרש נחשב אונס -  שו"ת זכרון יהודה סימן עג ד"ה מי אשר: " ואונס ממון הוי אונס ... ולשון מעושה הוא כולל כל מיני כפיות בין במילי... בין בשוטי... ועוד הוכחה דאונסא דממון כאונס גוף דרוב בני אדם חביב עליהם ממונם כגופם... "
 
ד. הרב משה פיינשטיין - אגרות משה – אבן העזר סימן קי"א – "כאשר מסרבת לדון בתביעת הממון של היבם כדין תורה, הוי העיכוב מצידה". מכאן מנסה ביה"ד להשוות לתביעת נזיקין.
 
   ה. עקרונות נוספים העולים מפסה"ד של ביה"ד הגדול:
 
א) עפ"י הרשב"א (מובא בבית יוסף, אבן העזר, סי' קל"ד) – אם כופים את הבעל לתת גט, על ידי ממון, שהוא חייב בדין, והבעל מגרש כדי להיפטר מהכסף – אין זה גט מעושה. אך אם כפו אותו שלא כדין, ולכן נתן גט – "אפשר דהווי גט מעושה".
 
ב) כאשר האונס הוא עקיף, יש מחלוקת אם זה אונס. אולם, כשנכתב בתביעת הנזיקין שהעילה לתביעה סרבנות הבעל לתת גט, וודאי שזה גט מעושה במישרין ולא בעקיפין.
 
ג)  גם אם מדובר בחיוב חד פעמי של נזיקין, זה גט מעושה. הדבר דומה למי שקיבל מכות לתת גט, ונתן הגט. "אפילו שהמכות כבר קיבל, נחשב גט מעושה מחשש שיקבל מכות נוספות, או שגם מצד המכות הראשונות נחשב לגט מעושה מאחר והובילו אותו לגט על רקע מצב בלתי נסבל ואיבוד עשתונות".
 
ד) מתן הגט ודרכי הטיפול בסרבנות גט, לרבות צווי הגבלה עד כדי מאסר, הם בסמכות  ייחודית של ביה"ד, עפ"י חוק שיפוט בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין).
 
ה) תביעת נזיקין הינה "ענין של גירושין" עפ"י חשבד"ר (ראה ע"שא 401/66 מרום נ. מרום), כ"א 1, 673.
 
ו) פרוצדוראליתלא ניתן ליצור הליכים נוספים לפירוק התא המשפחתי, שלא בדרך בירור עילות הגירושין בבי"ד רבני.
 
ז) מהותית פסיקת נזיקין עקב סרבנות גט, מהווה מתן פס"ד  עקיף לגירושין בערכאה שאינה מוסכמת לכך.
 
ח) תקנה קנ"ד לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים – בי"ד לא יסדר גט, גם בהסכמה, בלי שיברר העובדות הקשורות בגט, ובלי מתן פס"ד לגירושין. גם אם הבעל יעמוד ויצווח לפנינו ככרוכיא כי הוא מעונין לתת את הגט, אסור לבית הדין לסדר את הגט, בהיותו מעושה.
 
ט) אין מניעה להגיש לביה"ד הרבני תביעת נזיקין כגון בושת, הזנחת אחד הצדדים (כגון, שו"ת רב פעלים, ח,ב, אבן העזר, סימן ג – מטפל בתביעה בעילה של בושת, נגד מי שקידש אשה, ומאס בה ללא סיבה, ורוצה לגרשה.

 
  1. מסר לעוה"ד – הרב אלגרבלי העביר מסר חד משמעי, ובו הוא קובע שעו"ד הממליץ להגיש תביעת נזיקין בביהמ"ש, עלולה להיות חשוף לרשלנות מקצועית!
 
י"א) ראו מאמרו של הרב אוריאל לביא, ביה"ד טבריה / צפת – "סידור גט לאחר חיוב הבעל בפיצוי כספי לאשתו".
י"ב) לסיכום: בפועל, שתי המערכות מצויות בכאוס - הדיינים מוחים בפסיקתם נגד התביעות הללו, ובתי המשפט, ממשיכים בפסיקת נזיקין, בעילות אזרחיות, תוך שחלקם מציינים בפסיקתם שעדכנו את האשה שיש חשש שביה"ד יראה זאת כ'גט מעושה', ולמרות זאת, האשה החליטה להמשיך בתביעה. בחלק מהמקרים, עצם התביעה ו/או פסה"ד לנזיקין, גרמו למתן גט, תוך שהאשה ויתרה על התביעה / פסה"ד. יש מקרה, שבערעור על החיוב בנזיקין, סוכם על ביטול פסה"ד של בימ"ש למשפחה, יימסר גט, ולאחריו יפסוק ביהמ"ש המחוזי על פי סעיף 79א' כפשרה.

אין ספק שתביעות הנזיקין הפכו לזרז למתן / קבלת גט!

האם לא הגיע הזמן לפתור בעיית סרבנות הגט באופן מערכתי, ממלכתי, תוך שילוב זרועות של שתי הערכאות המשפטיות?! ימים יגידו...
                                                                                                                                                          
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ