חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

שלום בית - פוליגראף בגידה יועץ נישואין הרשעת הנתבעת

 
שימוש בפוליגראף – הרשעת הבעל – בגידה – שימוש ביועץ נישואין
 
בעיקרון, זכותו של כל צד, הן הבעל והן האשה להגיש תביעה לשלום בית. האפקטיביות של פס"ד לשלום בית הינה אפסית במישור האמיתי של יחסי הצדדים. יחד עם זאת, יש לכך השפעה באופן עקיף.

כך, לדוגמא, אם צד כלשהו מקבל פס"ד המזכה אותו בשלום בית, תוכל להיות לפסה"ד השלכה בהיבט של חיוב המזונות. דהיינו, אם בעל הגיש תביעה לשלום בית, והוא נדחה ע"י ביה"ד, סביר להניח שדרכה של אשתו בתביעת המזונות הינה סלולה ביותר, למעט אם היא מרוויחה באופן היכול לכסות את צרכיה.

אם האשה מגישה תביעה לשלום בית, וביה"ד לא קיבל את בקשתה, ככל הנראה היא תתקל בקשיים רבים בתביעתה למזונות. לא אחת, כאשר דוחים את בקשתה לשלום בית, האשה מוכרזת כ"מורדת" – באישות או במלאכות הבית, ואינה זכאית למזונות.

כשביה"ד דוחה תביעת אשה לשלום בית, הוא בעצם מביע את עמדתו הערכית שתביעתה הינה מן השפה ולחוץ, ומטרתה להגיע להישגים כלכליים במאבק הגירושין. דהיינו, כמאמר השופט המנוח שינבוייים ז"ל, לא "שלום בית" היא דורשת אלא "שלם בית" או "בית שלם"...

עולה מהאמור לעיל שכאשר מוגשת תביעתה לשלום בית, שומה על ביה"ד לבדוק מה מסתתר מאחורי תביעה זו. האמנם מבקש התובע שביה"ד יסייע בידו להחזיר את הצד השני לחיק המשפחה, או שהתובע מבקש, באמצעות ביה"ד, לזכות ביתרונות טאקטיים מול הצד שכנגד, ובעצם ביה"ד משמש ככלי בידי הצד האינטרסנט.

הנסיון המצטבר מלמד שאם הצד התובע שלום בית אינו מיוצג ע"י עו"ד, ותביעתו נוסחה באופן עצמאי (ניתן להיווכח בכך מיידית – צ.ב.). הרי שיש סיכוי מסויים שאכן זוהי תביעה המשקפת את כוונתו האמיתית של התובע/ת.

אולם, אם התביעה הוגשה ונוסחה ע"י עו"ד, הרי שכלל נקוט בידי עוה"ד העוסקים בתחום המעמד האישי שמירב הסיכויים כי מדובר אך ורק בהליך טאקטי.

זאת, מהנימוק הפשוט ביותר: כל עו"ד המצוי בעניינים יודע שאין לביה"ד כל כלי לאכוף את ההחלטה לשלום בית. אם כי, יש והלקוח אכן רוצה שלום בית, ובא כוחו מגיש תביעה שכזו, תוך תקווה שביה"ד יפנה את הצדדים ליעוץ נישואין וכדו'.

האבסורד מתגלה כאשר מדובר בבני זוג החיים במשך שנים בנפרד, ולמרות זאת מוגשת תביעה לשלום בית. ביה"ד אמור להבין שזו תביעת סרק בדרך כלל. ברם, ביה"ד דן לפי החומר שבפניו, ואם אין עילה המצדיקה את הצד המעוניין בפירוד, יש סיכוי שהוא ייעתר לתביעה.

למרות זאת, יש הרכבים של דיינים המסוגלים לא לדחות את תביעת שלום הבית, ולא לחייב גירושין, אלא הם כותבים משהו בנוסח: לאחר שמיעת טו"מ הצדדים, ביה"ד ממליץ לבני הזוג להגיע להסכם ביניהם...
 
הרשעת הבעל כעילה לדחיית התביעה לשלום בית
 
קורה לא אחת שאשה מבקשת גירושין, אך ביה"ד לא מקבל את טענתה מחוסר עילה. במצב שכזה עליה לחפש כל נושא הקשור בבעל כדי לחייבו בגירושין, ולכל הפחות כדי לדחות את תביעתו לשלום בית.

כך, לדוגמא, אם הבעל הורשע ע"י ביהמ"ש, יש דיינים שיראו בכך עילה לטובת האשה כך שלא תחוייב לחזור אליו. אם כי, יש לבדוק במה הורשע הבעל, והאם עובדה זו יכולה לפגוע ביכולת לנהל חיי משפחה תקינים. לא הרי מי שהורשע באלימות, לבין מי שהורשע בהעלמת מס...

זאת, למרות שיתכן מצב בו תאמר האשה שאין היא מוכנה לחיות עם אדם ששיקר והורשע, ואולי ביה"ד יקבל את טענתה.כל מקרה יבדק לגופו, שכן יכול הבעל לטעון שהרשעתו ע"י ביהמ"ש לא היתה מוצדקת ונסמכה על עדים פסולים וכו'.
 
באחד המקרים שנדונו בביה"ד הגדול, בתיק אוחנה נפסק ביום 2.5.99, ע"י הדיינים בן שמעון, בר שלום ושרמן, כי:
 
"לאחר שהבעל הודה בהרשעה אחת אף שלא היה בפני ביה"ד אך הודאתו של הבעל עם המסמכים וההרשאות (צריך להיות הרשעות – צ.ב.) שהוכנסו לתיק ביה"ד האזורי דיים שאין לחייב את האשה בשלום בית".
 
רעיית הבעל בשדות זרים והבדל בין הכתובות
           
מסתבר שדי בקריאת טענות הצדדים כדי להבין שאין סיכוי לשלום בית, ולמרות זאת יתכן שאחד הצדדים יתעקש בתביעתו לש"ב.

כך קרה כאשר האשה טענה כנגד בעלה שהוא בוגד בה וחי עם אשה אחרת בקביעות. הבעל, לעומתה, לא הכחיש שהוא חי עם פילגש, אולם הצדיק את יציאתו מהבית בשל העובדה שאשתו מיררה את חייו, ואף הדליקה את הרדיו בלילות בקול גבוה בכוונה כך שלא יוכל לישון.

האם מישהו בעל הגיון צרוף יכול להעלות על דעתו שכאשר שני הצדדים מטיחים האשמות כה קשות אלו באלו יש סיכוי קל שבקלים לגרום להם לחזור זה לזו ע"י החלטה לש"ב?!

דומה שגם ביה"ד מודע לכך, אולם הוא כבול בפסיקתו לעקרונות ההלכתיים. אחד מהם הוא ההבדל בין כתובות שונות עליהן חותמים הבעלים. בחלק מהנוסחים מופיעה התחייבות של הבעל שלא לשאת אשה אחרת כל עוד הוא נשוי, וזאת לאור חרם דרבנו גרשום האוסר על ביגמיה.

במקרה דנן הבין ביה"ד שהשלום הוא מבני הזוג והלאה, וכמעט, שדחה את תביעת שלום הבית של האשה. אולם, בטרם פסיקתו, הוא דרש מהאשה להציג בפניו את הכתובה שלה. מרגע שנוכח שהכתובה נושאת בחובה את ההתחייבות דלעיל, חש ביה"ד שאין לו ברירה אלא לפסוק לטובת האשה, אף שגם ביה"ד הבין שאין ערך לפסיקה זו בהיבט המעשי, מעבר ליתרונות שפסה"ד מעניק לאשה (מזונות, תנאי פתיחה טובים יותר בניהול המו"מ לגירושין ועוד).
כך פסק ביה"ד הגדול בתיק אגבבא, ב- 13.6.99 ע"י הרבנים בקשי דורון, טופיק וגולדברג:

"זהו ערעור של האשה על פס"ד של ביה"ד האזורי בת"א מיום ח' בשבט תשנ"ט שבו חוייבה האשה לקבל גט מבעלה.

המערערת טוענת שלאורך כל הדרך היא חפיצה רק בשלום בית. וכן הגישה תביעה על כך בפני ביה"ד, והבעל הוא זה שמפר השלום בזה שהלך לפילגש. ועד היום היא מבקשת שהבעל יחזור הביתה, ואין לחייבה בגט.
המשיב טוען כי עזב את הבית משום שהיה לו גיהנום בבית מהאשה וכי היו מדליקים רדיו גבוה כדי להפריע לו לישון.

ביה"ד שלנו ביקש מהאשה להמציא את העתק הכתובה, ולאחר העיון בה ראינו שנכתב בה שלא ישא אשה עליה בחייה כמנהג רבינו גרשום מאור הגולה.

לאחר שמעת טענות הצדדים ועיון בחומר שבתיקים נראה כי הואיל והאשה מבקשת שלום בית, אין מקום לחייבה בגט, ועל כן מחליטים:
מקבלים את הערעור של האשה ופסה"ד נשוא הערעור בטל.
אין צו להוצאות".
 
שימוש בפוליגראף או ביועץ נישואין לבדיקת כנות שלום הבית

כאמור, קשה בדיון קצר בביה"ד הגדול לדעת האם אכן רצון התובע בשלום בית הינו רצון אמיתי או טאקטי. מה גם שבדרך כלל מי שטוענים בביה"ד הם רק ב"כ הצדדים. האם הלהט של עוה"ד יכול להיות כלל אינדיקציה לרצון מרשו?! גם אם שואלים ישירות את התובע/ת מה רצונו, והוא עונה "שלום בית", הרי שדי בהכנה קצרה של הלקוח ע"י בא כוחו, בטרם הדיון, כדי שהוא יחזור על "המנטרה" של שלום בית במענה לכל שאלה שישאל ע"י ביה"ד.

יש דיינים בביה"ד הגדול הנוהגים לשלוח את הצדדים ליעוץ נישואין, תוך הבהרה שאם העניין לא יצליח יחזרו הצדדים לביה"ד להמשך הערעור. אין ספק שיש משקל לחוות הדעת של יועץ הנישואין, אך העניין מותנה באופן ניסוח ההפניה של ביה"ד ליועץ.

כאשר הצד השני מתוחכם מספיק, הוא דורש שביה"ד יכתוב שחוות הדעת של היועץ תהווה אינדיקציה לביה"ד כשיתקיים הדיון הנוסף. וזאת למה? מפני שסביר להניח שאם הצד השני נחרץ בהתנגדותו לש"ב, יכתוב היועץ שאין מנוס מגירושין. כמו כן, אם הצד השני בטוח שתביעת שלום הבית הינה טאקטית בלבד, הוא יכול לזרוק לחלל האוויר בקשה שדורש שלום הבית יבדק בפוליגראף באשר לרצונו בש"ב – האם אמיתי הוא או שהינו כלפי חוץ בלבד.

אין כל ודאות שביה"ד יענה לבקשה זו, ועוה"ד של דורשת שלום הבית יכול לדחות את הבקשה על הסף – ללא צורך בתגובת מרשו. יחד עם זאת, אם הבקשה לפוליגראף תוצג בהפתעה ישירות כלפי הצד השני, יכול ביה"ד להתרשם מהתגובה הראשונית של תובע שלום הבית. יש לכך משקל מצטבר גם אם מבחינה משפטית אי אפשר לחייב שום צד להיבדק בפוליגראף.

עמדה התומכת בהפניית הצד הדורש שלום בית לקבלת חוו"ד של יועץ נישואין או להליכה לבדיקת פוליגראף כתב הדיין הרב גולדברג ב- 13.6.99, בתיק אידלברג, אף כי סייג זאת לכך שסירוב האשה לקבל המלצה אפשרית של היועץ להתגרש זה מזה אינו מהווה ראיה לאי רצונה בכנות בשלום בית.
 
כך כתב הרב גולדברג באותו תיק:
 
"אני חוזר עוד פעם על מה שכתבתי בהחלטה מיום י"ב בסיון תשנ"ח, שיש לנסות אם האשה רוצה שלום בית בכנות, ודבר זה יכול להתברר על ידי יועץ נשואין שידבר עם שניהם, ויתן חוות דעת (ואם היועץ עצמו לא יכול לדעת דבר זה יש להציע שהאשה תלך לפוליגרף ותענה על שאלות שיציג הבעל וביה"ד יאשר את השאלות, ועל ידי כך נוכל לאמוד כנות האשה). אבל מה שהחליט ביה"ד האזורי שבגלל שאינה רוצה לקבל את הצעת היועץ אם ימליץ להתגרש שזה מוכיח שאינה רוצה בשלום בית אינו נראה איזה הוכחה יש בזה."
 
בסופו של פסה"ד הוחלט ברוב דעות של הדיינים גולדברג ונדב, מול דעת המיעוט של הרב דיכובסקי שחייב את האשה בגט, להפנות את הצדדים ליועצת נישואין, תוך שביה"ד מציין בבירור כי:
 
"היועצת מתבקשת לברר עם בנה"ז אפשרות לשלו"ב, והאם כוונת האשה לשלום היא כנה.
לאחר קבלת תשובתה יתן ביה"ד החלטתו הסופית".
           
עולה מדעת הרוב דבר מאוד מעניין: כאשר לביה"ד אין יכולת לדעת מהו רצונו האמיתי של מבקש שלום הבית, הוא מוכן לקבל חוו"ד חיצונית, אף שאין זו ראיה מבחינה הלכתית. ביטא זאת הרב דיכובסקי באחד הערעורים כאשר כתב ביום ....... בתיק ד' נ. ד':
 
מסקנת היועץ כמחייבת מראש
 
בתיק אורון מ- 30.5.99 הלכו הדיינים בקשי דורון, טופיק וגולדברג רחוק יותר, ולא הסתפקו בהפניה סתמית ליעוץ נישואין.

היה זה מקרה בעייתי: מצד אחד טען הבעל שרצונו האמיתי הינו בשלום בית, ולכן ביקש לבטל את פסה"ד של ביה"ד האזורי שחייב אותו בגירושין. לעומת זאת, האשה טענה שאין להאמין לו, ומעולם הוא לא הסכים לדרישתה להליכה ליעוץ. ביה"ד הגדול התקשה במציאת עילה לחייבו בגירושין, ולכן הכניס את הבעל למלכודת מסויימת.

ביה"ד החליט שילכו ליעוץ תוך התחייבות מוקדמת לקבל כל המלצה של היועץ. כאמור, הסבירות הגבוהה ביותר היא שהיועץ יתרשם מנחרצות רצונה בגירושין, ואם אין היא מוכנה לנסות כל דרך לשיקום הנישואין, ברור שאין כל סיכוי להמשך חיי הנישואין. כל זאת, גם בהנחה שיתרשם שאכן עז וכן רצונו של הבעל בשלום בית.
 
את פסיקתו ביסס ביה"ד על הצורך לנסות כל דרך לפני שמחייבים בגירושין, וכך כתב ביה"ד:
 
"זה ערעור הבעל על פס"ד שמחייבו לגרש את אשתו. הבעל טוען לפנינו שרצונו בשלום בית ומציע ללכת ליעוץ נישואין.
 
האשה טענה שהיא רצתה יעוץ והוא מעולם לא הסכים. טוען הבעל שלעולם לא מאוחר לעשות שלום בית.
נראה שמאחר שלחייב אדם לגרש הוא דבר חמור בהלכה, ולכן יש לנסות כל דרך, אפילו רחוקה לפני שמחייבין, ולכן נראה שיש לנסות שילכו ליעוץ, אבל כל זה אחר שהצדדים מקבלים עליהם שיקבלו מסקנות היועץ, כל מה שייעץ בלי טענות וערעורים.
 

לכן נראה שיש להחזיר את התיק לביה"ד האזורי שיקבע את היועץ."
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ