חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

שינוי מזונות הילדים בביה"ד הרבני

 
מזונות הילדים נקבעים באחת משתי הדרכים:
 
1. החלטת ביה"ד הרבני על גובה המזונות לאחר דיון בצרכי הילד, בהכנסות הצדדים וכו', בהבחנה בין המזונות ההכרחיים מול המזונות מדין צדקה וכו'.
 
2. התחייבות האב לשלם סכום מסויים למזונות הילד. התחייבות זו מוצאת את ביטויה בהסכם שנחתם בביה"ד הרבני בין שני ההורים. ההסכם יכול להיות מצומצם אשר מסדיר רק את מזונות הילדים, ויכול להיות כחלק מהסכם כולל יותר (כגון הסכם להחזקת הילד, הסדרי ראיה ומזונות הילד, ובדרך כלל כחלק מהסכם גירושין המטפל בגירושין, החזקת הילד,  הסדרי ראיה, מזונות, רכוש וסיום סופי של הסכסוך).
 
במבט ראשון נדמה שיותר קל לאב לשנות את גובה המזונות כאשר מדובר בהסכם גירושין מאשר בפס"ד למזונות.
זאת, מפני שפס"ד למזונות ניתן לאחר דיון, ואם לא חל שינוי מהותי בנסיבות קשה להניח שביה"ד ישנה את החלטתו הקודמת.

לעומת זאת, בהסכם הגירושין לא נערך כל דיון בצרכי הילד, אלא ביה"ד רק אישר את הסכמת הצדדים – הנובעת לעיתים משיקולים אחרים. בין היתר, יכול להיות מצב שהאשה להוטה להתגרש, ומוכנה לקבל מזונות נמוכים עבור הילדים כתנאי כניעה לצורך קבלת הגט.

יכול להיות גם שהבעל נאלץ להסכים למזונות גבוהים בשל רצונו בגירושין, או בגלל לחצים אחרים שהופעלו עליו. לכן, תביעה לשינוי גובה המזונות הינה לא אחת הדיון הראשון שנערך בביה"ד באשר לצרכי הילד, וישנה סבירות שביה"ד ישנה את גובה המזונות בהתאם לצרכים האמיתיים של הילדים ולהכנסות הצדדים.
 
במבט שני ומעמיק יותר בהלכה היהודית נגלה שהמצב הוא הפוך, ויותר קל לשנות פס"ד למזונות מאשר הסכם למזונות.
     
הנימוק לכך הוא שהסכם למזונות, בין אם הוא הסכם ספציפי רק למזונות, ובין אם הוא הסכם גירושין כולל, בנוי על התחייבות האב אשר נעשתה בקנין בביה"ד.

ברגע שזוהי התחייבות גמורה שאושרה ע"י קנין בנוכחות ביה"ד, אין כמעט דרך לשנות אותה. דומה הדבר לחתימה על חוזה, אשר הופך להיות מחייב לכל דבר ועניין. הייתי אומר שזוהי התחייבות כמעט בדרגה של יפוי כח בלתי חוזר.

לעומת זאת, פס"ד מושתת על נסיבות מסויימות שהיוו את הבסיס לפסיקת הסכום. עם שינוי הנסיבות, בין באשר לצרכי הילדים ובין באשר ליכולת הכלכלית של מי מההורים, כי אז ניתן לבקש מביה"ד לדון מחדש בנושא, ולשנות את גובה המזונות בהתאם לראיות שהוצגו בפניו.

 ראו, לדוגמא, את פס"ד ב. נ. ב. מביה"ד הרבני בת"א , בהרכב בראשות הרב אוירבך, שם ביקש אב לשנות את המזונות שסוכמו בהסכם הגירושין, בשל שינוי נסיבות שחל אצלו עם חזרתו בתשובה, וירידת מצבו הכלכלי. אמנם בפעם השניה שהנושא הובא בפני ביה"ד הופחתו המזונות. אולם בעתירתו הראשונה לביה"ד, נפסק כי:

הדרך לשינוי החיוב
למרות האמור לעיל, הרי שיש מצבים בהם ניתן לבקש שינוי בגובה הסכום המצויין בהתחייבות האב לדוגמא:

1. ילד מרדן 
אמנם, האב חייב במזונות הילדים, אך בו זמנית מוטלות חובות על הילדים, הקשורות בכיבוד ההורים. אם הילד מסרב לראות את אביו, יש וביה"ד יכריז עליו כבן מרדן. כדי להימלט מהכרזה שכזו, על הילד להוכיח שהאב אשם בחוסר הקשר.

הראיה יכולה להיות בדרכים שונות: האב לא מגיע לקחת אותו; האב מתעמר בילד כשהוא אצלו;האב מסית אותו נגד האם, ועוד.
 
ביה"ד ישקול היטב אם יש מקום לפסוק פסיקה כה דראסטית כנגד הילד. זאת, משום שבדרך כלל אין ההתנהגות של הילד כלפי אביו באה על חלל ריק. לעיתים קרובות הופך הילד קורבן במאבק בין ההורים, המעבירים מסרים שליליים באמצעותו כנגד ההורה השני.
 
בכל אופן, הכרזה שכזו כנגד הילד יכולה לגרום לביטול או הפחתה של המזונות בהם מחוייב האב כלפי הילד.
 
ברור, אם כן, שבאמצעות ההכרזה – כנגד הילד ניתן לגרום לשינוי והפחתת גובה המזונות בהם חוייב האב - בין אם ע"י הסכם ובין אם ע"י פס"ד למזונות. באותה מידה, ניתן לשנות את גובה המזונות כלפי מעלה – ע"י ביטול ההכרזה.
 
הרציונל מאחורי יכולת האב לשנות את גובה המזונות באמצעות הכרזת הילד כמרדן, הוא שאמנם הוא התחייב לשלם מזונות, אולם כל זאת בכפוף לכך שהבן יתנהג בהתאם. אם הילד מורד באב, יכול האב לטעון שלא על מנת כן התחייב לשלם לו מזונות.

 
2. "מסדרין לבעל חוב"

דרך נוספת לגרום לביה"ד להוריד את גובה המזונות והוא ע"י הוכחה שמצבו הכלכלי של האב התדרדר ביתר, ואין הוא מסוגל לעמוד בהתחייבותו.

ישנה תקנה של חז"ל הקובעת כי "מסדרין לבעל חוב". לשם כך יש צורך שביה"ד יקבע שהחייב אינו סולבנטי, חדל פרעון, או קרוב לכך. אם בעל החוב הוכר ע"י ביה"ד כמצוי במצב שכזה, הרי שביה"ד יכול לפרוס לו חובות וכדו'.
ניתן לומר שזו בעצם מעין "חקירת יכולת" המתבצעת כיום בהוצאה לפועל. המשפט העברי הכיר במצב שכזה, ויצר את המסגרת המתמודדת עם מצבים קשים שכאלה.

אגב, "חקירת יכולת" בהוצאה לפועל מתבצעת ע"י הצהרת החייב באשר להכנסותיו, רכושו, חובו וכדו'. ראש הוצל"פ יכול לקבוע שאף כי הוא חייב סכום של מליון ₪ ל- 15 נושים שונים, הרי שהחייב ישלם רק 750 ₪ לחודש, וסכום זה יתחלק בין הנושים השונים בהתאם לגובה היחסי של כל חוב. (אין מדובר בחוב מזונות אלא בחוב רגיל).
גם ביה"ד יכול לעשות זאת, עפ"י המשפט העברי.

מכיוון שסמכות ביה"ד בישראל הינה רק עפ"י הדין האישי, ומזונות נכללים במסגרת סמכות ביה"ד, הרי שביה"ד רשאי להפחית את גובה המזונות בנסיבות כלכליות קשות של האב, כפי שביה"ד מוסמך לעשות עקרונית בכל חוב כספי – המצוי בתחום סמכותו.
 
מזונות לאחר גיל 6
עקרונית, חייב האב במזונות הילד רק עד גיל 6. אולם, חז"ל, ואח"כ הרבנות הראשית, העלו את גיל החיוב של האב.
יחד עם זאת, יכול האב לטעון, כאשר הילד מעל גיל 6, כי הוא מוכן לזון את בנו, אולם תנאי "קטן" הוא מציב: מעבר הילד אליו.
 
כך גם נפסק בהלכה:
דרך זו אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן ביה"ד יכול לבקש במקרה שכזה תסקיר סעד, ואם יקבע שטובת הילד להיות אצל האם, כי אז קשה להניח שביה"ד ישנה את גובה המזונות, אלא ינסה להביא את הצדדים להבנה.
 
פסיקת ביה"ד הגדול
 
בתיק אזולאי נ. אזולאי, מיום 2.5.99, בהרכב הדיינים צימבליסט, בר שלום ושרמן, נדון מקרה בו טען האב שתיים מן הטענות שהועלו לעיל: גם הרעה ניכרת במצבו הכלכלי, וגם שהילד אינו בקשר עימו.
למרות טענות האב, דחה ביה"ד הגדול את ערעורו.
 
באשר לאי התערבות ביה"ד הגדול בשיקולי ביה"ד האזורי לגבי גובה המזונות, הרי שמצאנו פסיקות רבות החוזרות בקצרה על עיקרון זה.
 
כך, לדוגמא, פסק ביה"ד הגדול  בתיק אברהם ב- 23.5.99, ע"י הרבנים בן שמעון, בר שלום ושרמן:
 
"לאחר שמיעת הערעור ועיון בכל החומר שבתיק ביה"ד מחליט שלא להתערב בשקול דעתו של ביה"ד האזורי לקביעת גובה מזונות הילדים."
 
כך גם פסקו הרבנים צימבליסט, גולדברג ושרמן, בתיק אליאב ב- 20.4.99:

"אחרי ששמענו טו"מ הצדדים וב"כ החלטנו שלא להתערב בשיקולי ביה"ד האזורי בעניין גובה המזונות."
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ