חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

צו לגילוי מסמכים

 
צו לגילוי מסמכים / צו למתן חשבונות
אחת הדרכים לגילוי מוקדם של המסמכים המצויים בידי הצד השני היתה בקשת צו לגילוי מסמכים או צו למתן חשבונות. כדאי לזכור שגם כעד צו שכזה מתחכמים בעלי הדין בכך שהם מציינים דברים מעורפלים.
 
צו לגילוי מסמכים הוא צו המחייב את הצד השני (בדרך כלל ניתן הצו הדדית — עד שני הצדדים, כי כדבר שבשגרה יבקש זאת גם הצד השני) לגלות את כל המסמכים הנמצאים בידיו, או שהיו בידיו, והקשורים לתיק זה. בדרך זו מונעים הפתעות ביום המשפט.
 
יצוין כי לאור תקנה 258 ט׳ לתקנות סדר-הדין האזרחי, מוטלת כיום חובה לצרף עם כתב הטענות את רשימת המסמכים, ללא צורך בצו מיוחד. זוהי תקנה חדשה שיישומה תלוי במדיניות השופט.
 
צו למתן חשבונות מתייחס בדרך כלל להכנסות והוצאות, לתנועות בבנק וכדומה. גם צו זה יכול לעזור בתביעות מזונות או רכוש, כאשר הצד השני מנסה להמעיט ככל האפשר מהכנסותיו ומרכושו.
בבית-המשפט יצטרך מקבל הצו להגיש את תשובתו לגבי המסמכים והחשבונות בתצהיר, ולא בסתם משפט כוללני החתום על ידי בא-כוחו.
 
לסיכום, סעד של גילוי מסמכים ומתן חשבונות אפקטיבי עד גבול מסוים, ובהתאם למידת המידע הראשוני שיש לצד המבקש את הצו. אחרת, יש חשש שהצד השני יעלים פרטים, מבלי שיהיה למבקש קצה חוט היכן לחקור ולחפש את הכספים או הרכוש. יודגש כי המחוקק הטיל סנקציה במקרה שבעל-הדין לא צירף את המסמך שברשותו לכתב הטענות.
 
שלבי הדיון והסעדים בתביעת מזונות בבית-המשפט
על אף שישנן תקנות מפורשות, הרי שניהול הדיון תלוי מאוד בשופט ובעורכי הדין.
ברוב המקרים האשה מגישה תביעת מזונות בשמה ו/או בשם ילדיה כנגד הבעל.
על הבעל להגיש כתב הגנה תוך חמישה-עשר יום מקבלת כתב התביעה.
 
לכתב התביעה יש לצרף טופס ״הוצאת פרטים״ — שם מפורטות ההכנסות, מתואר הרכוש ומצוינים פרטי התובע והנתבע.
כן יש לצרף לכתב התביעה תצהיר החתום על ידי התובע ומאמת את האמור בכתב התביעה ובהרצאת הפרטים. מעבר לכך, יש לצרף תלושי משכורת של שנים-עשר החודשים האחרונים; עצמאי יצרף אישור ממס הכנסה או דו״ח שנתי אחרון. גם הנתבע חייב לצרף תצהיר, טופס הרצאת פרטים ואישורי הכנסה בשנים-עשר החודשים האחרונים.
 
יצוין כי קיים הבדל בין בתי-משפט שונים. בבית-המשפט אחד נקבע מייד עם הגשת כתב התביעה מועד לדיון, ואילו בבית-המשפט אחר ממתינים עד שהצד השני יגיש כתב הגנה, ורק אז קובעים מועד לדיון. הדבר תלוי במדיניות נשיא בית-המשפט באותו אזור, וכדאי לבדוק זאת בכל מקרה לגופו.
 
הדיון הראשון מכונה ״קדם-משפט״. עד אז, ניתן להגיש בקשות זמניות (כגון עיקול, עיכוב יציאה מהארץ). ייתכן שהשופט יחליט שהבקשות תתבררנה במעמד שני הצדדים — בקדם-המשפט (ק״מ).
 
בקדם-המשפט יציג כל אחד מהצדדים, בדרך כלל באמצעות בא- כוחו, את תמצית הטענות, מבלי להיכנס להוכחות וחקירות. אמנם תקנות סדר הדין האזרחי מאפשרות חקירת הצדדים, אולם עניין זה תלוי בשיקולי השופטים.
לאחר טיעונים קצרים, יפסוק השופט אם מגיעים לאשה ו/או לילדים מזונות זמניים, ואם כן — מה גובהם.
 
בקדם-המשפט ניתן לבקש דברים נוספים, עליהם עמדנו לעיל, כדוגמת: מתן פרטים נוספים על ידי מי מהצדדים, גילוי מסמכים שהצד השני מחזיק בהם — כדי למנוע הפתעות בדיון בהוכחות, וכן מתן חשבונות (לגבי ההכנסות, הרכוש וכו'). אגב, לפי חוק בית- המשפט לענייני משפחה, ישנה חובה לגילוי מסמכים כבר עם הגשת התביעה.
 
בסיום קדם-המשפט נקבע מועד התיק ל״הוכחות״ על ידי השופט או על ידי המזכירות. בדרך כלל, טווח הזמן בין קדם-משפט להוכחות הוא בין שלושה חודשים לשנה. ב״הוכחות״ יתחילו בדרך כלל בחקירה נגדית של התובעת לגבי כתב התביעה. פירושו של דבר שעורך הדין של הבעל יחקור את האשה.
 
כדאי לזכור: מי שמנסח את כתב התביעה הוא עורך הדין של האשה, ולעיתים הוא יחדד דברים שאמרה לו האשה. כמו כן ברשימת הצרכים של האשה או הילדים הוא יערוך רשימה מפורטת מאוד עם סכומים. כדאי לאשה לקרוא היטב את מה שנרשם בכתב התביעה ולהתכונן לחקירה, זאת, מפני שבא-כוח הבעל ישמע מהבעל את הערותיו מידיעה אישית, ולכן הוא יוכל להפריך טענות וסכומים ש״האשה כתבה״ בכתב התביעה, ואז האשה במצב מביך...

לדוגמה: האשה כותבת שבני הזוג נהגו לבלות בבתי-מלון, בחוץ-לארץ, במסעדות וכו'. אם טענה זו אינה נכונה או מופרזת ביותר, יוכל בא-כוח הבעל להפריכה בקלות בשאלה לגבי מספר הפעמים, התאריכים והעלויות של אותם בילויים. כך גם לגבי פירוט העלויות של המזונות — עורך- הדין של הבעל יירד לעומק הסכומים, ואז לא אחת תודה האשה כי הסכומים שנכתבו ״נופחו״ לצורך התביעה.
שהרי הוא ישאל אותה: כמה עולים בשר ודגים, טיטולים, ארנונה, חשמל וכו'? השוואה בין הסכומים שהיא ציינה בחקירתה לבין כתב התביעה שהגישה תיעשה בקלות, וכדאי שהמספרים יהיו דומים...

 
לאחר שנחקרו האשה והעדים מצידה, ייחקרו הבעל והעדים מצידו. חשוב לציין שאם עורך דין חש כי במהלך החקירה הנגדית של העדים שהביא בידי בא-כוח הצד שכנגד, השתמע משהו המנוגד לאמור בכתבי הטענות, יוכל לבקש חקירה חוזרת שבה יחקור את עדיו. אולם חקירה זו תהא רק לגבי מה שנשאלו בחקירה הנגדית, ורק דברים הזקוקים להבהרה. לא תינתן לו אפשרות לפתוח חזית חדשה.
 
לבסוף, מגיע שלב ה״סיכומים״. יש שופטים שיעדיפו סיכומים בכתב, ויש שופטים שיבקשו סיכומים בעל-פה. מטרת הסיכומים היא לתמצת בפני בית-המשפט את מה שעלה במהלך החקירות והדיונים, כך שיוכח על ידי הצד המסכם שמכלול העדויות מאושש את גרסתו.

אולם יש לזכור כי שני הצדדים מגישים סיכומים, ולכן אותם אירועים ועדויות מקבלים פרשנות שונה לפי ראייתו הסובייקטיבית של המסכם. הסדר הוא שהנתבע מסכם ראשון, אחר כך מסכם התובע, ולבסוף שמורה לנתבע הזכות להגיש סיכומי תשובה. אגב, ישנם שופטים המגבילים מראש את מספר העמודים של הסיכומים בכתב. נהוג לבנות את הסיכומים משני חלקים: הוכחה שהשתלשלות הדיונים מצדיקה את עמדת המסכם, והסתמכות על חקיקה ופסקי- דין שקבעו הלכות התומכות בגישתו.

 
כיום נעזרים עורכי-דין רבים בתוכנות ממוחשבות של פסקי-דין. בשוק קיימים כבר מספר תקליטורים (סי.די.רום) המאגדים את כל ספרי החוקים של מדינת ישראל, פסקי-הדין של בתי-המשפט השונים, וכן מאמרים משפטיים. כיום ישנן שלוש תוכנות, למיטב ידיעתי, המכונות: פדאו״ר, תקדין ודינים. כך לדוגמה, יכול עורך הדין להקיש את המונח ״מזונות״, ״מורדת״, ״החזקת ילדים״ וכדומה ולקבל אזכורים של החוקים, פסקי-הדין וחלק מהמאמרים העוסקים בנושא המבוקש. אסמכתאות אלה תגענה ישירות אל הסיכומים בכתב או בעל-פה. 
 
פסק-הדין יינתן בדרך כלל בין שבועיים ועד שלושה חודשים מסיום הגשת הסיכומים. עם זאת, ידוע לי על שופטים שטרחו לתת פסק-דין כבר ביום שמיעת הסיכומים בעל-פה, כשהצדדים עדיין נמצאים בבית-המשפט.
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ