חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

פסקי דין לגירושין

 
אחד הדברים המתסכלים בעלים או נשים אשר הגישו תביעת גירושין, הוא תוצאת הדיון המתיש והארוך. קרה כבר שבית-הדין השתכנע שהתובע צדק, ונתן פסק-דין לגירושין, אך זה נוסח באופן שהפך אותו להיות חסר ערך.
להלן נסקור את הסוגים השונים של פסקי-הדין לגירושין, ולאחר מכן את האפקטיביות שלהם.
 
א.״על הצדדים להתגרש זה מזה״ — במקרה זה בית-הדין התרשם ממסכת העדויות וממהלך הדיונים שאין סיכוי לשלום-בית, וכי מוטב שהצדדים יתגרשו. בית-הדין מודע לעובדה כי לפי כללי ההלכה, אינו יכול להוציא פסק-דין המחייב את אחד הצדדים בגט, אולם התרשמותו הבלתי אמצעית מהצדדים לימדה אותו שאין מנוס מגירושין. פסק-דין מסוג זה מסתיים בדרך כלל בהנחיה לצדדים להכין הסכם גירושין, שכאשר יוגש לבית-הדין, יינתן פסק-דין סופי המאשר את הסכם הגירושין, ומפנה את הצדדים לסידור הגט.
 
ב.״הבעל חייב לגרש את אשתו״ או ״הבעל חייב ליתן גט לאשתו״; ולחילופין, ״האשה חייבת לקבל גיטה״ או ״להתגרש״. במקרה זה אנו מגיעים למסקנה כי בית-הדין השתכנע שמגיש תביעת הגירושין עבר את מחסום הראיות, ועמד בנטל ההוכחה הנדרש ממנו לפי ההלכה.
 
ג.״הבעל חייב ליתן גט, ואם לא יעשה כן, אנו כופין אותו לגרשה״. ולחילופין, ״האשה חייבת לקבל את גיטה, ואם לאו אנו כופין אותה לקבל גיטה״. פסק-דין שכזה מאגד בתוכו הן את החיוב בגט, והן את הסנקציה לביצוע הגט בפועל.
 
האפקטיביות של פסק-דין לגירושין
בית-הדין משתמש בסגנון שונה בכל אחד משלושת הסוגים של פסקי- הדין לגירושין, ולא בכדי. עד חקיקת ״חוק בתי-דין רבניים (קיום פסק-דין של גירושין) (הוראת שעה) ה ׳תשנ״ה-1995״ היתה אבחנה בין שלושת הסוגים של פסקי-הדין. אבחנה זו תובהר להלן במשך ארבע השנים הקרובות, בהן חל חוק זה, המצב יהא שונה מבחינה משפטית. בסיום פרק זה נביא את השינוי שאמור להיות בשנים הקרובות, אולם, בשלב הראשון ננתח את האפקטיביות של פסקי- הדין השונים כפי שהיה המצב עד כה: 
 
המלצה לגירושין
מי שקיבל פסק-דין הממליץ על גירושין, יכול להישאר מתוסכל מאוד, שכן פסק-הדין חסר כל משמעות עבורו ואין הוא יכול לעשות דבר עימו. ניתן לומר שהוא נמצא כמעט בנקודת הפתיחה של המשפט, ורק אם יאתר ראיות או עדויות טובות יותר, יש סיכוי ל״פסק-דין עם שיניים״.
 
אמרנו שאותו צד נמצא כמעט בנקודת הפתיחה, הואיל ולבית-הדין יש שיקול דעת לפסוק בכל הנושאים הכרוכים בתביעת הגירושין. אם בית-הדין דחה את תביעת הגירושין, כי אז נופלת מאליה ה״כריכה״. אבל ברגע שבית-הדין נתן אפילו רק המלצה לגירושין, הרי שזהו פסק-דין לגירושין המאפשר דיון בנושאים הכרוכים בתביעה. כך לדוגמה כאשר בית-הדין משוכנע שמגיש תביעת הגירושין צודק, אך לא עבר את מחסום הראיות המצדיק פסק-דין אפקטיבי יותר באשר לחיוב בגט, עדיין אפשר לנהל דיון ענייני על מזונות האשה, מזונות הילדים (אם לא היתה התנגדות לסמכות בית-הדין), החזקת הילדים, חלוקת הרכוש — ללא קשר לגט, ועוד.

החלטות בנושאים הכרוכים בתביעת הגירושין יכולות להאיץ את תהליך הגירושין, ולכן מסור נושא זה לשיקול דעתם של הדיינים בפוסקם במכלול הבעיות.

 
חיוב בגירושין
אם אחד הצדדים קיבל פסק-דין המחייב את הצד השני להתגרש, יכול הוא להתנחם בכך שיש לו כבר פסק-דין עם ״קצת יותר שיניים״...
ה״שיניים״ אינן קשורות כלל לגט, מפני שלמרות השם המטעה (״חיוב בגט״) — אין שום דרך לאלץ את ה״מחויב״ לתת או לקבל גט, וגם אם היתה דרך כזו, לא יפעילו אותה בשל אופן ניסוח פסק-הדין.
 
מה, אם כן, האפקטיביות של פסק-הדין לחיוב בגט? כאשר האשה מחויבת בגט: מרגע החיוב אין הבעל חייב לפרנס את אשתו, בין אם תסכים האשה להתגרש ובין אם לאו. ניסיון האשה לעגן את בעלה לא יהא שווה הרבה, הואיל ומלבד הפסד מזונותיה, הוא יוכל להגיש בקשה להיתר נישואין לאשה שנייה. כך תישאר ה״מחויבת״ במעמד של נשואה, אך ללא זכויות של נשואה. כשתתעשת ותחליט להתגרש, אחרי שכבר יהא בעלה נשוי לאשה נוספת, תצטרך היא לרדוף אחריו...
 
כאשר הגבר מחויב בגט: אמנם הוא יכול להשאיר את האשה עגונה, עד שתימצאנה ראיות טובות יותר כנגדו, אך ישנה סנקציה כלכלית העלולה לפגוע בכיסו. הכלל הוא שאשה עובדת ומתפרנסת באופן סביר, אינה זכאית למזונות (כאשר משכורתה נשארת אצלה). ברם במקרה שכזה, הואיל והבעל מונע ממנה את האפשרות להינשא לאדם אחר, על אף חיובו בגט, תיקנו חז״ל לטובת האשה שהיא תוכל לתבוע אותו למזונותיה, מבלי להתייחס להכנסותיה ולגובהן.
 
כפיית גט
לפסק-דין של כפיית גט מייחל כל מגיש תביעת גירושין. פסק-דין זה הוא האפקטיבי ביותר, אם כי אינו מושלם, לצערנו, בנסיבות החקיקה האזרחית, ולא באשמת ההלכה.
 
הואיל ופסק-דין של כפיית גט הינו קיצוני, ניתן הוא במשורה, ויש הרכבים של בתי-דין שמעולם לא הוציאו מתחת ידם פסק-דין שכזה. אלה חוששים שמא יש סיכוי קל שבקלים שה״גט מעושה״, כלומר ניתן לא מבחירתו ורצונו של הבעל אלא שנאלץ לתיתו. אמנם, אם הנסיבות מצדיקות זאת, הרי שבהחלט זו מטרת הכפייה — לאלץ את הבעל לתת גט. אך ישנם דיינים אשר מבחינה אישית, ובעקבות חששם שמא טעו בפסיקה (כשיצטרכו ליתן דין וחשבון בפני הקב״ה) ״יעשו שמיניות״ ולא יכפו גט. ייתכן מצב, כפי שקרה בעבר, שבית-הדין הגיע למסקנה כי יש לכפות גט על הבעל, אך קיבל על עצמו שלא לכפות גט...
 
מאידך גיסא, ישנם הרכבים של דיינים, המוגדרים בפי טוענים רבניים ועורכי-דין ב״אמיצים״, ומוכנים לפסוק על כפיית גט במידת הצורך, ובכך לגאול נשים עגונות.
 
בדרך כלל, יינתן פסק-דין של כפיית גט אם בית-הדין קבע שהוכח חד-משמעית כי האשה קיימה יחסי אישות מלאים עם גבר זר (הכפייה על האשה), או שמדובר בנישואין אסורים על-פי התורה (כהן וגרושה, כהן וגיורת, נישואין חוזרים של אותם בני-זוג, כאשר האשה היתה נשואה לגבר אחר בין הנישואין הראשונים לשניים, ועוד), וכן מקרים מעטים נוספים.
 
לדוגמה, הרכב מיוחד של בית-הדין לעגונות בירושלים נתן פסק-דין לכפיית גט נגד בעל, אשר בניגוד להתחייבותו בכתובה, עזב את הארץ (תוך עקיפת צו עיכוב יציאה מהארץ). כמו כן, הבעל חי מספר שנים בחוץ-לארץ, והבריח רכוש שהיה שייך לשני בני הזוג, ובמשך כל השנים לא פרנס את אשתו — למרות פסק-דין למזונות. בית-הדין הזמין את הבעל מארצות-הברית לדיון בארץ, ומשלא הגיע לדיון, פסק בית-הדין על כפיית גט, החזר כתובה במלואה (מאות אלפי דולר!), ביטול הברחת הרכוש, חיובו במחצית שווי הנכסים, ועוד.
 
אם האשה חויבה בכפיית גט — ניתן לתת לה גט אף אם תסרב לקבלו. ישנן שיטות שונות כיצד לעשות זאת, אולם בפועל בדרך כלל נוהגים להתיר לבעל להינשא מחדש, תוך שלילת מזונותיה וכדומה. במסגרת זו לא ניכנס ל״חרם דרבנו גרשום״, האוסר נישואין לשתי נשים, אולם די אם נציין כי החרם שהותקן לטובת הנשים, לא חל במקרה שהאשה מחויבת בגט ומסרבת לקבלו.
 
אם הבעל חויב בכפיית גט — מחכים שישה חודשים, כדי להיווכח אם הוא מתמיד בסרבנותו לתת גט לאשה. מעבר לתקופה זו, בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לבית-המשפט, כך שיורה לאסור את הבעל עד שיסכים לתת גט. המאסר הינו לתקופה בלתי מוגבלת, ורק הסכמת הבעל למתן גט משחררת אותו מהכלא. (אם כי כבר צוין שיש עקשנים כמו אותו יחיא אשר מת בכלא ללא מתן גט לאשתו).
 
יוצא שגם כפיית גט הינה אפקטיבית עד הגבול של ה׳׳משוגעים״ המסרבים בכל מחיר, או של הנקמנים, אפילו על חשבון עצמם, הפועלים בשיטת הוצאת עין לשני אפילו אם יוציאו לעצמם שתי עיניים... אגב, אילו הלכה המדינה בעקבות ההלכה, ניתן היה להפעיל סנקציה נוספת שהיתה יעילה ממאסר: מלקות — מלקים את הבעל (בהתאם לכללי ההלכה) כדי שייתן גט. בדרך כלל נשברים מהר מאוד מהמלקות, ונותנים את הגט. שמעתי כבר נשים עגונות הטוענות: נכון שבחרנו להיות מדינה מערבית ומודרנית, ולא מקובל במשטר נאור להלקות, אבל אולי היה מקום להפעיל כלי חריג וקיצוני שכזה כדי לגאול נשים מסכנות מעגינותן. ואולי סרבן גט, המתנהג כאדם חשוך, לא זכאי להגנת המשטר הנאור.
 
השינוי במצב המשפטי בין השנים 1999-1995
לאור חקיקת החוק החדש, ״חוק בתי-דין רבניים (קיום של פסק-דין של גירושין) (הוראת שעה)״,  לבית-הדין יש סמכות להגביל את חירותו של אדם גם במקרה שפסק על הצעה לגירושין, מצווה להתגרש, חובה לתת/לקבל גט וכפיית גט. סמכות זו מתבטאת בשלילת רשיון הנהיגה שלו, דרך עיכוב יציאתו מן הארץ, הפיכתו ללקוח מוגבל חמור בבנקים, ועד מאסרו לעשר שנים.
 
בעיקרון, זוהי מהפכה רצינית ביותר, והנשים אמורות לשמוח. לכאורה, כל ההפגנות של ״מסורבות הגט׳׳ מיותרות מכאן ואילך. אולם, לעניות דעתי — ורק מה שיתרחש בפועל בין השנים 1999-1995 יוכיח האם חששי מוצדק — המצב יישאר פחות-או-יותר זהה.  הסיבה לכך היא שאם זהו הרכב דיינים אשר גם בעבר נהג לפסוק על כפיית הגט, הרי שאין הוא זקוק לכל ההגבלות הללו, שהרי הכלי הקיצוני ביותר למימוש פסק-הדין — מאסר ללא הגבלה — היה קיים כבר בעבר.
 
אולם, אם מדובר בהרכב דיינים שאינו נוהג לפסוק על כפיית גט, או שמדובר במקרה שאינו מצדיק כפייה, אלא רק חיוב או המלצה לגירושין, הרי שבית-הדין לא ימהר להשתמש בצו ההגבלה. הנימוק לכך הוא שקיים חשש ל״גט מעושה״, כלומר גט שניתן ללא רצון חופשי. והרי אם רצו הדיינים לכפות על הבעל גט, גם בלי רצון חופשי, היו נוקטים לשון ״כפייה״ בפסק-הדין, ואם הם כבר ניסחו את פסק-הדין בלשון ״המלצה״ לגירושין או ״חיוב״ בגט, הרי שבסנקציות החמורות שבחוק החדש ייתכן שיהא אלמנט של כפייה, ואז כשרות הגט תהא מוטלת בספק.
 
יודגש שניתן להטיל את צווי ההגבלה הללו גם כנגד נשים סרבניות גט, אשר נפסק נגדן כי עליהן לקבל גט מבעליהן. זהו תיקון לחוק שהוזכר לעיל, והוא בא ליצור שוויון בסנקציות המוטלות על גברים סרבני גט. מאידך גיסא, ברגע שניתן צו הגבלה נגד אשה, הרי שעל הבעל להמתין שלוש שנים עד שניתן יהא לתת לו היתר נישואין, הגבלה שלא היתה קיימת עד כה. לכן ייתכן שבעל המאמין כי יש סיכוי שיקבל היתר נישואין, יעדיף שלא לדרוש צו הגבלה ולבקש מייד היתר נישואין.
 
לסיכום, נראה לי שיוזמי החוק ראויים לברכה והוקרה, ובמיוחד מינהל בתי-הדין הרבניים הפועל במסירות ואיכפתיות. אולם, בפועל הדיינים הם אלה האמורים להשתמש בחוק זה, וימים יגידו עד כמה נוצל החוק כדי להתיר מסורבי גט ומסורבות גט. אם יהיו גברים ונשים שיזכו לגט כשר בעקבות הסמכויות שהוענקו לבית-הדין בחוק, הרי שכל המאמץ התחיקתי היה שווה . 
 
משותף או נפרד
כאשר מתחילים הסכסוכים בין בני-זוג, מתרחשים ביניהם אירועים סוערים בכל מיני הקשרים: אלימות פיזית, אלימות רוחנית, כלכלת הבית מצטמצמת, יחסי האישות מקבלים אופי אחר — אם בכלל. אולם, ישנו תחום המהווה אבן נגף בפני הסכמי גירושין רבים — רכוש הצדדים. מרגע שהסכסוך מקבל תאוצה, כל צד מנסה להניח את ידו על הרכוש, ולטעון לבעלות בלעדית באשר לנכסים שנצברו במהלך השנים — בין במקרקעין, בין במיטלטלין ובין בכספים.
דומה הדבר לסוגיה המובאת בתלמוד: ״שניים אוחזין בטלית זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי... זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי״.
 
במהלך הנישואין צברו בני הזוג דירה, מכונית, תוכניות חיסכון, מניות, מיטלטלין ותכולת הדירה, עסק, רישיון עיסוק, זכות לפנסיה, זכות לפיצויי פיטורין, ביטוח-חיים, ביטוח מנהלים, וכו'.
 
כאשר האשה מבקשת מחצית מכל הרכוש, היא טוענת שרכוש בני הזוג, מכל סוג שהוא, הינו רכוש משותף. לעומת זאת, מתריס הבעל כנגדה שחלק מהרכוש הגיע אליו לפני הנישואין, וחלק אחר קיבל במתנה או בירושה לאחר הנישואין.
בכל משפטי הגירושין, כאשר התעוררה המחלוקת באשר לרכוש, לא קרה ששני בני הזוג כתבו שמגיעה לכל אחד מחצית מהרכוש. פעמים רבות מבקשות הנשים את המחצית, אך הבעל טוען ״כולה שלי״ או ״רובה שלי״. הסיבה לכך היא שהאשה רואה גם בנכסים שהגיעו מלפני הנישואין, אך נטמעו ברכוש המשותף במהלך שנות הנישואין, חלק מהרכוש המשותף; לעומתה שומר הבעל בקנאות על כל נכס שקיבל באופן אישי.
 
ארבע שאלות מרכזיות תישאלנה בבואנו לדון מה יקבל כל צד:
 
1) מתי נישאו בני הזוג?
 
2) כיצד הגיעו הנכסים לידי כל צד?
 
3) מתי קיבל אותו צד את הנכס?
 
4) מה היה אורח חייהם של בני הזוג כאשר חיו יחדיו?
 
שאלה יסודית - מתי התחתנו בני הזוג?
אמרנו ״שאלה יסודית״, משום שחלק מההשלכות לגבי הרכוש המשותף יהא שונה בהתאם לתאריך הנישואין. החוק המגדיר שאלה זו נקרא ״חוק יחסי ממון בין בני-זוג׳/ והוראותיו תחולנה על זוג שנישא לאחר 1.1.1974. זוג שהתחתן לפני תאריך תחולת החוק, יתדיין על-פי כללים שונים בחלקם (המצוינים באותו חוק). כללים אלה התגבשו בפסיקת בית-המשפט העליון.
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ