חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

פירוק שיתוף בין בני זוג

 
פירוק שיתוף – מי מגן על האשה? ביה"ד הרבני או ביהמ"ש למשפחה?
הרב עורך דין צוריאל בובליל מומחה לדיני משפחה, ומחבר הספר "גירושין – עזרה ראשונה משפטית"
 
"זה לא את, זה אני, אבל הכל נגמר בינינו, בואי נמכור את הדירה, נחזיר את המשכנתא, ונחלק את התמורה בינינו, וכל אחד ילך לדרכו". משפט מסוג זה, שמעה רותי (שם בדוי) מבעלה, לאחר שביקש ממנה לשוחח בבית קפה, מבלי לומר לה על תוכן השיחה מראש.
רותי היתה המומה, למשמע הבשורה המרה, ולא הבינה מה קורה. היא ביקשה לעכל את הדברים, ולחזור אל בעלה תוך מספר ימים. בינתיים, התייעצה עם עו"ד, כיצד ניתן להציל את מקום מגוריה, מזה 25 שנים. לאן כבר תלך? איך היא תוכל לרכוש בית, באותה רמה של הבית הנוכחי, ממחצית התמורה, לאחר החזר המשכנתא?
יעוץ קצר עם עו"ד העלה שבעלה לא כל כך תמים, הוא כבר הגיש תביעה לפירוק השיתוף בדירה בביהמ"ש לענייני משפחה, אך החזיק אותה אצלו, למקרה שאשתו תסרב להגיע אתו להבנה, ואז ישלוף את התביעה...
חקירה קצרה שביצעה באמצעות חוקר, גילתה שבעלה מנהל כבר מספר חודשים רומן עם בחורה צעירה ממנו ב-20 שנים.
 
האמנם היא איבדה כל תקוה? האם הבית אבוד?
 
מסתבר שלאור שיטת המשפט בישראל, באה התשועה לאשה דווקא בעיקר מכיוונו של בית הדין הרבני...
הבעל הסתמך, בתביעתו, על סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, הקובע כי "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף בכל עת". הינה כי כן, הוא שש ושמח, יש לו את הקלף המנצח, ואשתו לא תוכל לטרפד את פירוק השיתוף בדירה. 
לכן, אץ רץ לביהמ"ש למשפחה, והגיש את התביעה.
 
אלא שמה שלא סיפרו לו, הוא שיש לאשה דרכים שונות לטרפד את מכירת הדירה ו/או את פירוק השיתוף בדירה. לאשה עומדות שתי הגנות, משני כיוונים שונים. בביהמ"ש לענייני משפחה היא יכולה לעכב את הפירוק, אם יש לה ילדים קטינים, על בסיס סעיף 40א לחוק המקרקעין, המאפשר לביהמ"ש לעכב את הפירוק, עד למציאת "הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמנים המתאים לצרכיהם, לתקופה שייקבע". 
ומה קורה אם הילדים כבר בגרו? גם כאן היא יכולה לבקש שהפירוק יעוכב עד שביהמ"ש יאזן את מכלול הרכוש. 
 
הבעל, בדרך כלל, מעוניין כבר לרכוש נכס חליפי, כדי לעבור לגור עם המאהבת, אך ביהמ"ש יכול לומר לו שרק לאחר ביצוע איזון כולל, יאפשר את הפירוק בבית ובכלל הזכויות המשותפות, כגון קופת גמל, ביטוח חיים, קרן השתלמות, חסכונות ועוד.
 
ועדיין, מדובר על הגנה קצרת מועד. לכן, בא ביה"ד הרבני ואומר לאשה, יש לך פתרון לטווח הרבה יותר רחוק, וכל עוד את נשואה ו/או לא חוייבת בגט. 
האשה זכאית לפנות לבית הדין הרבני ולתבוע שלום בית, ולבקש שביה"ד יפציר בבעל לעזוב את המאהבת, ולחזור אל אשת נעוריו. אף אם הסיכוי לכך הינו נמוך, הרי שעדיין זכאית האשה לצו ל"מדור ספציפי". דהיינו, לצו הקובע שהיא זכאית לגור בדירת המגורים, וכי אין מקום לפרק את הדירה או לעשות דיספוזיציה בדירה. 
 
ככלות הכל, טוענת האשה בביה"ד: "אם בית אין – שלום בית מנין?!".
מעניין לציין שבמקרים רבים קובע בית הדין שאף אם אין סיכוי לשלום בית, בשל סירוב הבעל לחזור לאשתו, עדיין לא איבדה האשה את זכותה למדור ייחודי בדירת המגורים על בסיס זכותה לשלום בית.
 
כך קרה עם בעל, קצין בכיר מאד בצה"ל, אשר עבר להיות קברניט באחת מחברות התעופה. האשה, אשר נדדה עם הבעל מבסיס לבסיס, בזמן שהתקדם בסולם הדרגות, בבחינת "לכתך אחרי במדבר", לא שמה לב שמרגע שהחל להטיס את אזרחי ישראל ליעדים שונים בעולם, ולא את חיילי צה"ל, החל להתפתח לו רומן סודי בין הקברניט לדיילת. בשלב מסויים, הרקיעה ה"אהבה בשחקים" לזוגיות בלתי ממוסדת, וכך חזר הבעל הביתה באיחור שוב ושוב, בתירוצים של עיכובים בטיסה ותדריכים... 
 
עולמה חרב עליה כאשר ראתה את התביעה לפירוק שיתוף מול עיניה. אולם, די מהר היא התעשתה, והגישה תביעה לביה"ד הרבני. הבעל ניסה להסביר שאין מקום לצו המעכב את פירוק השיתוף בדירה, אולם ביה"ד הרבני השיב לו מנה אחת אפיים. בין היתר, פסק ביה"ד:   "בשלב זה שלא נסתרה עדיין בהוכחות מניעת שלום בית, הרי האשה בחזקה שראויה היא לשלום בית, ולפיכך ראוי לה להמשיך ולגרו בדירה שגרה בה כעת, כפי אשר גרה בשעתו עם בעלה לפני עזיבתו את הבית. אי לכך, זכאית האשה למדור ספציפי בדירתה הנוכחית".
 
למותר לציין כי ביה"ד היה מודע לכך שהצדדים כבר חיים בפירוד, והבעל חי עם אשה אחרת, וממילא לא יהא, לכאורה, בכח הצו כדי להחזיר את שלום הבית. אדרבא, ביה"ד מדגיש כי: "לא נסתרה טענת האשה כי הבעל בוגד בה והמיר את חיק אשתו בחיק אשה זרה, ואם כי אין יכולת לביה"ד להתייצב מול אהבה חדשה שבעטיה זנח את אשתו, אולם אין בכך כדי לשלול את התקוה שיבוא יום ויתפקח מתוך אהבה זמנית זו, ויחזור לחיק אשת נעוריו ומשפחתו. תופעה כזו היא דבר מאד שכיח ומציאותי, ויש לה סיכויים כראות עיני האשה". 
 
האמנם החזיר פסה"ד את הבעל "לחיק אשת נעוריו ומשפחתו"? כמובן שלא! אולם, החלטה שכזו מהווה כלי חשוב ביותר במסגרת המו"מ בין הצדדים. ככלות הכל, מודיעה האשה לבעל שאינה חפצה בגירושין. אולם, אם הוא כל כך רוצה בכך, היא תמשיך לגור בדירה, שכן אין היא ממהרת לחפש אהבה מחוץ לביתה... בנסיבות אלה, הבין הבעל שדרכו לא תצלח, ולכן הסכים לתנאי גירושין משופרים יותר מצד האשה.
האם מדובר במקרה חריג? לא ולא! 
 
לקבלן "כבד" נמאס מהחיים עם אשתו. זאת, רק לאחר שמזכירתו הרוסיה שבתה את לבו... כאשר ביקש את פירוק השיתוף בביהמ"ש, נקטה אשתו במספר צעדים במקביל: גם קיבלה מביה"ד הרבני צו האוסר עליו למכור את הבית, ואוסר עליו לפגוע במדורה השליו, גם קיבלה צו שהיא תוכל להמשיך לנהוג ברכב החדיש, גם קיבלה עיקולים על רכושו, וגם זכתה בעיכוב יציאה מהארץ נגד הבעל, אשר גילה זאת כאשר הגיע לנמל התעופה עם מאהבתו...
 
הבעל זעם על אשתו, ואיים שימרר את חיי האשה אם לא תבטל את הצווים. האשה הזכירה לו שאין כל צו נגד הפילגש, ומבחינתה, היא יכולה לטוס לחו"ל, בכיוון אחד... כשהבין הבעל שנכונו לו הליכים מייגעים בביה"ד, ובמקום להיות עם המאהבת, הוא יבלה שעות ארוכות עם אשתו, מהעבר השני של המתרס, הסכים לתת לאשתו 70% משווי הבית, ובלבד שתניח לו לנפשו!
לא תמיד המצב כה פשוט, מבחינת האשה.
 
יש והבעל ממשיך במאבק, וביהמ"ש פוסק שהבית יפורק, אך הביצוע יעוכב עד שיבוטל הצו בביה"ד הרבני... יש בעלים שלא נכנעו, ועתרו לבג"ץ כנגד האשה וביה"ד הרבני כאחד.
 
המערכת המשפטית עמדה בכוננות לקראת הכרעת בג"ץ, אשר היה אמור להבהיר האמנם יימשך מאבק זה בין בתי המשפט ובתי הדין הרבניים. אולם, בג"ץ צידד בעמדת בתי הדין, אשר נתנו הגנה לאשה, וקבע שביה"ד מוסמך לתת צווים למדור ספציפי גם בתביעות שלום בית. 
 
כבוד השופטת עדנה ארבל, קבעה בתיק יאיר נ. ביה"ד הרבני, כי אמנם, "פיצול התדיינויות פוגע הן בצדדים להליך והן בתפקודה היעיל של המערכת השיפוטית. פיצול התדיינויות עשוי אף להביא להכרעות סותרות ולפגיעה באמון הציבור במערכות". אולם, מן העבר השני, "עומדים גם שיקולים נוספים, ובעיקר זכותו של מגיש התביעה לבחור את העיתוי ואת המסגרת הרצויה לו לבירור זכויותיו ומימושן".
 
בנסיבות אלה, של אפשרות להחלטות סותרות בין שתי הערכאות, מבהיר ביהמ"ש כי קיים עיקרון על: "עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות מחייב כי משניתנה החלטה בבית הדין בעניין המדור, על בית המשפט הדן בעניין פירוק השיתוף להתחשב בהחלטה זו...". 
 
ביהמ"ש מסביר את הנימוק הפנימי לסייג לפירוק שיתוף: "הזכות הכמעט מוחלטת לדרוש פירוק שיתוף (סעיף 37(א) לחוק המקרקעין) נובעת ממדיניות הרואה ככלל את השיתוף בנכסים כדבר שלילי... טעם זה אינו קיים כאשר מדובר בשיתוף נכסים במשפחה. המשפחה היא מוסד רצוי וחשוב ביותר. חלק טבעי של חיי המשפחה הוא שיתוף נכסים. ההכרה בכך היא שהולידה את "חזקת השיתוף". אכן, דירת המגורים היא "גולת הכותרת של חזקת השיתוף" (ע"א 806/93 הדרי נ' הדרי (דרחי), פ"ד מח(3) 685)".
 
ביהמ"ש נותן גם נימוק חיצוני לעיכוב פירוק השיתוף: "פירוק השיתוף בדירה מביא בדרך כלל למכירתה. עבור הילדים ובן הזוג האחר, הדירה היא מרכז חייהם. לצד הצורך למצוא דיור חלופי מתאים ולהתמודד עם משמעויות המשבר המשפחתי, בני המשפחה צריכים גם להתמודד עם ההתרחקות מסביבה מוכרת, משכנים ומחברים, מכל תבנית נוף החיים. פירוק הבית הופך על פי רוב את פירוק המשפחה לבלתי הפיך". 
 
מציין בג"ץ כי ביה"ד מוסמך לקחת בחשבון את הסיכוי להשיג שלום בית בבואו להכריע בשאלת המדור והעיקול. זאת, משום ש"ללא בית, לא ניתן להשיג שלום בית".
 
הנשיא אהרון ברק הסכים עם קביעת השופטת ארבל "כי בית הדין הרבני לא חרג מסמכותו עת נדרש לתביעת המשיבה 3 למדור ספציפי, חרף העובדה שתביעתה הוגשה אחרי תביעת העותר לפירוק שיתוף בבית המשפט למשפחה. כן מסכים אני כי אין עילה להתערב בהחלטות בית הדין הרבני בעניין העיקול על דירת המגורים".
 
גם על המושבניקים לא פסחה המחלוקת. ידוע לא אחת שהבעל נרשם כ"בן ממשיך" במשק, והאשה חיה עימו כאשתו בביתו. ומה קורה כאשר הבעל מחליט לשים קץ למגורי אשתו בבית הרשום רק על שמו, לפני הנישואין? כאן הגיעה המחלוקת בין הערכאות לשיאים חדשים. 
 
היה זה כאשר אשה גרה במשק שהיה רשום על שם הבעל. הבעל עתר לביהמ"ש לסלק אותה מביתו, ואילו האשה ביקשה מביה"ד את מזונותיה, ובכללן את זכותה למדור ספציפי, אף שלכאורה לא היו לה זכויות קנייניות בבית. גם הפעם זכתה האשה להגנת ביה"ד הרבני.  
 
הבעל לא נכנע, ודרש בכל תוקף שביהמ"ש יצווה על פינוי אשתו. ביהמ"ש למשפחה קיבל את עמדת הבעל, ונתן צו המורה לאשה לצאת מן הבית, ואף חייב אותה בהוצאות מיוחדות בגובה 25,000 ₪, ופיצוי על כל חודש שתגור בבית. ביהמ"ש הרחיק לכת, ואף קרא למחוקק לבטל את סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות אשה, ובמדור אשה...
 
וכיצד הגיב ביה"ד הרבני? הוא נתן "פס"ד מראה". דהיינו, הוא חייב את הבעל באותו סכום של הוצאות, ואת פסיקתו פתח בעוקצנות שאינה מוכרת בעולם המשפט. לדבריו, כאשר קרא את פסיקת ביהמ"ש חשב ש"מדובר בחיבור היתולי לקראת חג הפורים"...
 
אם חשבנו שרק הנשים זוכות להגנה מפני תביעות לפירוק שיתוף, בא ביה"ד הרבני, ואף נתן צו לטובת בעל שאשתו עתרה לפירוק שיתוף בביהמ"ש למשפחה!
 
נציין כי מדובר בשתי אסכולות שונות בתכלית. בעוד המשפט האזרחי מכיר בדרך כלל בזכותו של כל אדם להיפרד ולפרק כל שותפות אפשרית, הרי שהמשפט העברי קובע כי אינו דומה דין של שני שותפים, שאינם מסתדרים בעסקים, לבין בעל ואשה. 
הדין היהודי רואה קדושה בחיי נישואין, ולכן מעניק הגנה נרחבת לצד שאינו מעוניין לפרק את התא המשפחתי. 
 
בנוסף, הבעל מתחייב לאשה כי ידאג למזונותיה, מדורה, רפואתה ועוד. ממילא, אם האשה ממלאת את חלקה בזוגיות, אין הבעל יכול להתנער ממחויבותו כלפיה. ככלל, ההלכה מכירה בזכות למדור ספציפי, על בסיס ההתחייבויות המופיעות בכתובה, הנחתמת במעמד החופה, וכן על בסיס זכות האשה לשלום בית, זכות האשה למזונות, וזכותה לומר שכדי לפרק שותפות צריך הסכמה של שניים, כפי שצריך שניים כדי להינשא, והיא לא מעוניינת לפרק השיתוף. 
 
ומה עם הבעל? האם רק האשה זכאית ל"מטריה אווירית" שכזו? מסתבר שביה"ד נתן צווים, אם כי מעטים, גם לטובת בעלים. 
 
ברור, שמכל הנימוקים הללו, יכול הבעל להיבנות, בבואו לבקש צו שכזה, רק על בסיס הזכות לשלום בית והזכות שלא לפרק שותפות. עדיין אין הוא יכול להסתמך על הכתובה ועל חיוב המזונות, שכן על פי הדין האישי הנוהג במדינת ישראל, חייב הבעל לחתום על הכתובה, וחייב הוא במזונות האשה, ולא ההיפך. 
מעניין אם אותן נשים הרוצות שהרב יאמר שגם הן מקדשות את הגבר, וגם הן יענדו לו טבעת, מוכנות להרחיק לכת, כך שגם הבעל יוכל לתבוע אותן למזונות ולזכות בצווים להבטחת מדורם...
 
להשלמת התמונה, נציין שלא כל הדיינים בבתי הדין הרבניים נותנים צווים שכאלה. לא מעט דיינים סבורים שאם אין כל סיכוי לשלום בית, כי אז אין מקום להנציח את הסכסוך, במגורים משותפים עם עויינות הדדית. כך, לדוגמא, סבר הרב דיכובסקי, שפרש לאחרונה מביה"ד הרבני הגדול בירושלים. לדבריו, אין מקום "להחיות מתים" באמצעות צו למדור ספציפי, כאשר "הנישואין מתו"! כמו כן, אם על ידי מכירת הבית, יוכל כל צד לרכוש דירה, גם אם קטנה יותר, יש לשקול זאת.
 
לעומתו, סבורים דיינים אחרים, שזכות האשה הינה להיות בבחינת "עולה עימו ואינה יורדת עימו". דהיינו, זכותה רק לעלות ברמת החיים בחיי הנישואין, וברור שרכישת דירה קטנה יותר, הינה ירידה ברמת החיים, ובניגוד לכלל ההלכתי ש"אין מוציאין את האשה מנווה היפה לנווה הרע"!
ומה עם המאיון העליון, ואולי אף האלפיון העליון? האם יהא שונה דינו של אדם עשיר מדינו של אדם עני? האם כאשר הזוג חי בווילה ענקית, יוכל הבעל לטעון שהאשה יכולה לקנות בקלות דירה מכובדת,

מהמחצית שתקבל ממכירת הבית המשותף?
הרב טופיק, מביה"ד הגדול, התמודד עם בעל שטען  כי הדירה במושב בו גרים הצדדים, משתרעת על פני שטח של כשני דונם ששוויו רב ביותר! הבעל הצהיר כי הוא מוכן לקנות לאשה דירת אחרת.
 בפס"ד תמציתי, קובע הרב: "... נראה כי הואיל והשטח שבו ממוקמת הדירה הוא יוקרתי מאד, אין צורך להשאיר את כולו ברשות האשה, ואפשר למכור את השטח והכספים יהיו מעוקלים עד שהבעל ישיג דירה נאותה במקום אחר לאשה, והדירה תהא בת 4-5 חדרים, ומהכסף של המכירה ישולם התשלום לדירה שיקנה, וגם ביה"ד האזורי בפסק דינו כתב שאם הבעל היה מציע לה תמורת חלקה בדירה בית של 5 חדרים במקום אחר היה מקום לביטול הצו. יש רק להוסיף שהדירה שיקנה לה הבעל תהא ראויה וביה"ד האזורי יבדוק את הדירה לפי ראות עיניו מתאימה היא לאשה". 
 
אגב, הרב איזירר, ההולך בגישת הרב אליישיב, התנגד לגישת הרב טופיק. גם הרב שרמן, היושב עם הרב איזירר, באותו הרכב בביה"ד הגדול, בעד חיזוק מוסד המדור הספציפי.
תובנות רבות ניתן לקבל מהמתואר לעיל. 
 
בין היתר, בדרך כלל נשים רצות לביהמ"ש לענייני משפחה, מתוך חשיבה שתזכינה להגנות רבות יותר. 
לעומתן, רוב הבעלים רצים לביה"ד הרבני...
גילינו שיש מקרים בהם דווקא ביה"ד הרבני מעניק סעדים חזקים יותר לטובת האשה. 
 
לא אחת עושה אשה לעצמה את השיקול שייתכן וגובה המזונות שתקבל באמצעות ביה"ד הרבני לא יהא גבוה, אך בעלה לא יוכל לזרוק אותה מביתה. לעומת זאת, אולי תקבל מזונות גבוהים בביהמ"ש, ובו זמנית יפורק הבית, ותיאלץ לרכוש דירה קטנה יותר, אם בכלל.
לעיתים, נוקטת האשה בצעד זה מבחינה טאקטית, ולעיתים היא עושה זאת בתום לב. אין היא רוצה לפרק את המערכת המשפחתית, ואם כבר מחליט הבעל לנקוט בדרך זו, היא מעדיפה להמשיך ולחוש ש"ביתי הוא מבצרי", עם הבעל או בלעדיו! 
 
עצה קטנה למתלבט/ת: בטרם תרוצו אחרי עצות כאלה ואחרות, של חברים/ות יודעי דבר, מן הראוי שתתייעצו עם בעל מקצוע, שיבהיר לכם את תוצאות הלוואי של כל מהלך, שכן לעיתים נצחון זמני, באחת המערכות, יכול להתגלות כ"נצחון פירוס", ומן הראוי לשקול את מכלול הנסיבות, בטרם יציאה אלי קרב, ובטרם תהרסו את הסיכוי לפתור את הסכסוך בדרכי שלום, שכן "כל עוד הנר דולק – ניתן לתקן"!!
 
גם גבר יכול
כאן, עושה ביה"ד צעד נוסף, ומסביר מדוע הוא יכול לתת את הצו למדור ספציפי, אף שהאשה תבעה את מזונותיה בביהמ"ש: "ביה"ד מדגיש כי החלטתו לתת מדור ספציפי לאשה בנדון שלפנינו, אינו מכח מזונות אלא מכח הצבת התנאים ההכרחיים והיסודיים ליציבות עתידית לשלום בית, כפי תקות האשה, אשר ביה"ד קובע כי היא זכאית לה, ולכן אין לביה"ד מניעה לקבוע זכאותה למדור ספציפי על אף שתבעה מזונותיה בביהמ"ש".
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ