חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

עילות לחיוב בגט

 
ישנם בעלים ונשים הסבורים שעל-ידי שימוש בוטה וחריף בכתב התביעה, יזכו לחיוב הצד השני בגט. מסתבר שחבל על ״שריפת הזמן והדיו״.
 
בעלי הדין חייבים לבדוק לפני הגשת תביעת הגירושין אם יש להם עילה חוקית המאפשרת חיוב הצד השני בגט. אם אין להם עילה שכזו, הם מבזבזים אנרגיה לריק. המירב שיקבלו יהיה פסק-דין חסר שיניים (על סוגים שונים של פסקי-דין נעמוד בהמשך פרק זה).
 
מהן העילות לחיוב הבעל בגט?
פרופ׳ שרשבסקי  מפרט בספרו את המקרים השונים והמחלוקות ההלכתיות. להלן תמצית האפשרויות:
 
1. היות הבעל נגוע במחלות הגורמות לדחייה וחוסר אפשרות לחיי אישות. כך לדוגמה, אם חלק מגופו מדיף ריח היוצר תחושת גועל או ריחוק ממנו. הריח יכול להיגרם הן בגלל בעיות ביולוגיות של הבעל והן עקב עיסוקו.
הערה — פרופ׳ שרשסבקי מציין מחלוקת הלכתית באשר לזכות אשה לגט במקרה שידעה על מומי הבעל ושתקה בעבר. המחלוקת נעוצה בשאלה, אם יוכל הבעל לטעון כי מכיוון שהסכימה האשה להמשיך ולחיות עימו, על אף שידעה על מחלותיו, אינה יכולה כעת לחייב אותו לתת לה גט... כדאי לעיין במקורות ההלכה בנדון.
 
2. הבעל חולה במחלה מדבקת, היכולה לסכן את האשה. לעניות דעתי, אשה שבעלה נגוע באיידס, למשל, זכאית לבקש חיובו בגט.
 
3. אשה הטוענת ומשכנעת שרצונה בילדים, אך בעלה אינו מסוגל להוליד ילדים, יש סיכוי שתזכה לחיובו בגט. מקובל לחשוב בטעות, שעל האשה לחכות תמיד עשר שנים, ורק אז לתבוע גירושין, אך האמת שונה. אם תוכיח האשה שהבעל חסר כל יכולת להביא ילדים, ואין כמעט סיכוי רפואי לשינוי המצב, הרי שיש אפשרות שתזכה לפסק-דין לגירושין אף לפני תום עשר השנים. אגב, כשתצטרף לכך העובדה שבחלוף עשר שנים יחלוף גיל הפוריות שלה, יהא בכך משום חיזוק וסיוע למתן פסק-דין לגט.
 
4. אימפוטנציה — אם יוכח שהבעל חסר כוח גברא, וממילא אין הוא מסוגל לקיים את אחת המצוות המוטלות עליו — ״עונה״ (ניהול חיי אישות עם האשה), כי אז יש לאשה טענה טובה כנגד הבעל. אין רלוונטיות לעובדה שיש לזוג ילדים, שכן ייתכן שהבעל איבד את כוח הגברא במשך השנים, וממילא אין האשה זוכה לעונתה. יובהר שאין הכוונה למחלה זמנית, אלא שהבעל אינו מסוגל לקיים חיי אישות בכלל — אפילו אחת לחצי שנה.
 
5. הבעל מסוגל, אך אינו מסכים, לחיות עם אשתו חיי אישות.
 
6. הבעל נמנע מלפרנס את אשתו בכוונה וללא הצדק חוקי. סעיף זה אינו ממומש במהירות. העיקרון הוא שבעל שאינו מספק מזונות לאשתו, על אף חיובו בדין, או על אף פסק-הדין של בית-הדין, חייב ליתן גט לאשתו.
אגב, אם פסק-הדין למזונות ניתן על-ידי בית-המשפט, אין בכך כדי לחייב את הבעל אוטומטית בגט. במקרה שהבעל יסרב לקיים את פסק-הדין, בית-הדין ירצה קודם כול להגיע בעצמו למסקנה ולפסוק שמגיעים לאשה מזונות, ורק אחרכך יוכל להתייחס לדרישתה לגט עקב סרבנותו של הבעל למזונות.
 
7. הבעל, בכוונה תחילה, מכה את אשתו, או נוהג בקביעות לקלל אותה, או לכנות אותה בכינויי גנאי, או גורם לה צער וחיים בלתי נסבלים. על כך כבר נאמר: "אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת׳׳.
 
8. הבעל בוגד באשתו, וממשיך בדרכו הנלוזה כ״רועה זונות׳׳, על אף ההתראות של האשה, או של בית-הדין.
 
9. הבעל גורם לאשה לעבור על איסורי התורה בכוונה. כך למשל אם הוא מקיים איתה יחסי מין בהיותה בתקופת המחזור החודשי או נותן לה מאכלים לא כשרים — תוך שהוא מטעה אותה וכדומה.
 
10. הנישואין בניגוד להלכה. לדוגמה, אם הוא כהן והיא גרושה, או שהיא ממזרת והוא יהודי רגיל, ועוד. אם תרצה, תוכל האשה לבקש פסק-דין לגירושין, למרות שידעה מראש על הנישואין האסורים.
 
לסיכום: הדברים כאן נכתבו בצורה מתומצתת, ויש לזכור שכל מקרה יישקל לגופו, ובית-הדין אינו נותן כל כך מהר פסק-דין לחיוב בגט. יש להוכיח את המצב באופן המקובל בהלכה, ויש גם להראות שמדובר באדם חסר תקנה — שכל ההתראות חסרות ערך לגביו. כל אלה מלבד המקרה של נישואין אסורים, שאז פסק-הדין יינתן במהירות יחסית.

מהן העילות לחיוב האישה בגט ? 

1. היות האשה בעלת מומים — מחלות, שבגינן אין הבעל יכול לחיות עימה חיי אישות. על הבעל להוכיח שמומים אלה היו קיימים אצל האשה בטרם הנישואין, אך הוסתרו ממנו, והוא לא היה מסוגל לדעת עליהם לבדו. בעיקרון, אם מדובר במחלה שאילו היתה אצל הבעל, ניתן היה לחייבו בגירושין, הרי שבגין אותה מחלה יחייבו גם את האשה בגט. זאת, בנוסף למחלות ייחודיות לנשים, כאשר כל מקרה ייבדק לגופו על ידי בית-הדין.
 
2. האשה עקרה. על הבעל להמתין עשר שנים עד שיוכל להשתמש בנימוק זה כעילה לחיובה בגט. כן יבדוק בית-הדין אם יש לבעל ילדים מאשה אחרת. במקרה שכזה, הוא כבר קיים את מצוות ״פרו ורבו״, ואז יתקשה בהשגת חיובה בגט — כשבסיס תביעתו הוא רק היותה עקרה.
 
3. האשה עוברת על דת משה — כאשר היא מכשילה את בעלה לעבור על דיני התורה. לדוגמה, חיה איתו חיי אישות בהיותה נידה, או נותנת לו אוכל טרף. זאת במקרה שהבעל התרה בה, אך היא נשארה במרדה, וכמובן אם הבעל עומד על זכותו לחיים על פי התורה. לכן בעל שאוכל טריפות, או שאינו מקפיד על דיני נידה, יתקשה לעטות פני ״צדיק״, ולהשתמש בנימוקים אלה לשם חיוב אשתו בגט. על כך נאמר: ״טול קורה מבין עיניך״.
 
4. האשה עוברת על דת יהודית — כאשר היא מקללת אותו, מכנה אותו בכינויי גנאי, מכה אותו, מתלבשת באופן לא צנוע במיוחד, ועוד. גם כאן יש להתרות באשה בטרם ישתמשו בנימוק זה לחיובה בגט. כמו כן, יבדקו אם היא בעלת ״פה מפיק מרגליות״ באופן קבוע, או שהיתה זו מעידה חד-פעמית או תגובה להתנהגות הבעל.
 
5. האשה מורדת — אינה מסכימה לחיי אישות עם הבעל, או עוברת על שאר האיסורים הכלולים במושג ״מורדת״, כפי שהוגדר לעיל.
 
6. האשה עשתה מעשים המצביעים על זנות — ההלכה מגדירה זאת ״מעשי כיעור״. כלומר, כל הנסיבות מצביעות שהאשה זנתה עם גבר אחר, אך אין בראיות מספיק חומר שיבסס את הקביעה שהאשה אכן קיימה יחסים מלאים עם גבר.
 
7. האשה קיימה יחסי מין מלאים עם גבר זר — לשם כך יהא צורך, כפי שהובהר לעיל, להוכיח שאכן היו יחסים מלאים. אחרת, זה ייכנס להגדרת ״מעשי כיעור״. הסנקציות במקרה דנן חמורות יותר, וכוללות כפייתה לגט, היתר נישואין לאשה שנייה, איסור האשה על בעלה ובועלה, נזקים כספיים ועוד.
 
8. האשה נשואה בניגוד להלבה — לדוגמה כאשר היא גרושה והוא כהן, או שהיא נשואה לממזר, ועוד. הנישואין תופסים, אך הינם אסורים. לכן, יחייבו אותה בגט.
 
לסיכום, כפי שהוסבר בעילות לחיוב הבעל בגט, הדברים הובאו כאן במישור העקרוני. בפועל, בית-הדין יבדוק כל מקרה לגופו. יתרה מזאת היו במקרים לא מעטים בהם תיאר בית-הדין בפסק-דינו את כל הנסיבות המובילות למסקנה של כפיית גט, אך בפועל בית-הדין נמנע ממתן פסק-דין כל כך דראסטי. 
 
נטל ההוכחה
יש להוכיח כל תביעת גירושין המוגשת לבית-הדין על פי כללי ההלכה, ונטל ההוכחה תמיד על מגיש התביעה. הסיבה לכך היא שעד לשלב התביעה היה הנתבע בחזקת כשרות, ולפתע, בא התובע ומטיל בו כתם מוסרי או שנוצרת לו תדמית שלילית או חולנית. בדרך כלל הצגתו באופן שאינו מעורר כבוד נובעת משיקולים אינטרסנטיים של מגיש התביעה — שיקולים היכולים להיות לגיטימיים, כמובן. מאידך גיסא, יש תיאור פלסטי מכסה על ראיות קלושות, ונועד רק להפחיד את הצד השני.
 
אל נשכח שמדובר בבני-זוג שחיו תקופת זמן ביחד, לעיתים במשך עשרות שנים, וייתכן שאחד משני הדברים קרה:
 
א.אחד הצדדים החליט לשים קץ לנישואין ויהי-מה — בין בגלל שמצא בן-זוג אחר לחיים המשותפים, ובין בגלל שפשוט ״נגמר לו הסוס״. דהיינו, אין לו יותר מכנה משותף עם הצד השני, והחיים חולפים להם בריקנות, שעמום, מריבות תמידיות וכדומה.
 
ב.משהו הקשור בנתבע גרם לשבר אצל מגיש התביעה (בגידה, מחלות, עקרות וכדומה).
 
בני הזוג מגיעים לדיון בפני הדיינים, כאשר אין לבית-הדין כל ידיעה מוקדמת על אחד הצדדים, ובדרך כלל צריך לקרוא את האמור בכתב התביעה וההגנה בזהירות ובהסתייגות. לכן מה שנותר לתובע/ת הוא לקחת את ״הדף הלבן והנקי״ של הצד השני, ו״להשחיר״ אותו. הצליח — יזכה בתביעה; נותרו ״כתמים שחורים ולבנים״ בדף — ישקלל בית-הדין את הכול, ויראה אם יש בכוחו, בנסיבות המקרה, לחייב את הצד השני בגירושין. אגב, בכל סוג תביעה, ובכל בתי-המשפט הנאורים, חל הכלל ״המוציא מחברו — עליו הראיה״, כלומר נטל ההוכחה על התביעה.
 
הראיות: וידיאו, תמונות, הקלטות
כבר הוסבר קודם לכן כי כל ראיה יכולה לתרום להצלחת התביעה. ברם, בעוד בית-המשפט האזרחי מקפיד מאוד על כשרות הראיות, הרי שבית-הדין הרבני יותר גמיש בנדון.
 
בבתי-הדין מובאים, כדבר שבשגרה, סרטי וידיאו (בדרך כלל כדי להוכיח בגידות), תמונות (על בגידות, חבלות בגוף האשה/הבעל או בגדים זרוקים על הרצפה — כשמנסים להוכיח שהצד השני עושה זאת בכוונה, ועוד), הקלטות (על קשר עם צד שלישי, קללות, צעקות, הודאה במעשים המוכחשים בכתבי הטענות, ועוד), מכתבים (קשרים רומנטיים, הסכם קודם שנעשה בין הצדדים לגבי השיתוף ברכוש, ועוד).
 
כדאי לזכור כי אם הראיה הושגה בדרך פסולה ומנוגדת לחוק, גם אם הדיינים מסכימים לקבלה, הרי שהצד שהגיש את הראיה חשוף להגשת כתב אישום מצד משטרת ישראל בגין האזנת סתר, פגיעה בחופש הפרט ועבירות אחרות. כך לדוגמה, בעל המשאיר מכשיר האזנה בביתו, בזמן שהוא מחוץ לבית, כדי להקליט את שיחות הטלפון של אשתו, צפוי לתביעה פלילית, גם אם השיג יתרון משפטי בבית-הדין הרבני.
 
מאידך גיסא, הואיל ודיני הראיות בבית-הדין הרבני הינם לפי ההלכה, בשונה מבית-המשפט האזרחי, הרי שעליכם להיערך מראש כדי להשיג ראיות כשרות על-פי הדין העברי. לדוגמה, אם העדים שלכם מחללים שבת, אוכלים טרפות וכדומה, יש דיינים שלא יקבלו את עדותם. כמו כן, אם החוקר ששכרתם, כדי להוכיח את בגידת בן/בת הזוג, מקבל שכר טרחה בהתאם לתוצאות המשפט (לדוגמה, אם עדותו תתקבל ותשכנע את הדיינים, יקבל ״בונוס״ ממזמין החקירה) — סביר להניח שעדותו תיפסל או תסויג על ידי בית-הדין. זאת, מפני שהוא אינטרסנט להצליח בעדות, ולכן יש חשש שישקר או ״יעגל פינות״ בעדותו. בעיה אחרת שיכולה להיווצר היא כאשר העדים הינם קרובי משפחה, וידוע הכלל ״קרוב פסול לעדות״.
 
לסיכום, ישנם מקרים שבהם בית-המשפט האזרחי פתוח יותר לעדויות, ויש שבית-הדין פתוח יותר, בהתאם לנסיבות. לכן, בטרם תתחילו את ה״מלחמה״ המשפטית, כדאי שתהיו ערוכים נכון, ועדיף להתייעץ עם רב, טוען רבני או עורך דין לפני שמשקיעים כסף ואנרגיה באיסוף הראיות והעדויות.
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ