חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

מירוץ סמכויות

 
מירוץ סמכויות בין בית-המשפט ובית-הדין הרבני

מירוץ הסמכויות בין בית-המשפט ובית-הדין הרבני
כלל ברזל: לפני שאתם מתחילים במטח תביעות שונות ומגוונות כנגד בן/בת-הזג, עליכם להכיר את אחד הדברים המוזרים ביותר בשיטת המשפט הישראלית. אי הכרת כלל זה יכולה לעיתים לחרוץ את גורל התביעות.
כוונתי להחלטה הראשונה העומדת בפניכם: היכן להגיש את התביעות השונות. האם לרוץ לבית-הדין הרבני בתביעת שלום-בית/גירושין, או שעדיף לרוץ לבית-המשפט בתביעת מזונות?

בכוונה הגדרנו את הבעיה כ״מירוץ סמכויות״. ברוב המקרים תשמעו את ה״עצה״ הבאה: אם האשה היא הפונה — עורך הדין יפנה אותה מייד לבית המשפט; אם הבעל הוא הפונה — עורך הדין יגיש תביעות לבית-הדין הרבני.
הרעיון הבסיסי הוא: מי יקדים את מי? האשה תגיש בדרך כלל תביעת מזונות, בשמה ובשם הילדים, לבית-המשפט; הבעל יגיש בדרך כלל תביעת גירושין עם כריכת מזונות האשה והילדים, וכן עניין הרכוש — לבית-הדין הרבני.
מי שמגיש ראשון את התביעה, ומקדים את רעהו, זוכה ליתרונות משפטיים, תוך שהוא חוסם את הצד השני מלהפנות את ההכרעה בחלק מן הנושאים לערכאה האחרת.
 
אבסורד זה נובע מהזכות שמעניק המחוקק לבן-הזוג לבחור את הערכאה השיפוטית ה״נוחה״ לו.
לדוגמה, בתביעת מזונות אשה זכאים בית-הדין הרבני ובית- המשפט לדון. כאמור, בדרך כלל תרוץ האשה ותעדיף את בית- המשפט, בשל גובה המזונות והצמדתם למדד המחירים לצרכן. אולם, משיקולים טאקטיים, יכול להיות שהאשה תעדיף את בית-הדין הרבני — כשעניין זכותה להמשיך לגור בדירתה הנוכחית יהא חשוב יותר...
 
אם הבעל חש שאשתו זוממת הגשת תביעה, יכול הוא לרוץ לבית-הדין ולבקש שיחייבו את אשתו בגט, ועד אז שיפסקו באשר לזכותה למזונות. במקרה שכזה, אפילו אם לא ידעה האשה על צעד הבעל, והגישה תביעת מזונות לבית-המשפט, הרי שבכתב ההגנה יבקש הבעל לדחות את תביעת אשתו על הסף מ״חוסר סמכות״, שהרי סמכות זו כבר הוקנתה לבית-הדין הרבני...
 
כך הדבר בהקשר לרכוש הצדדים. האשה תעדיף שהעניין יידון בערכאה האזרחית הפוסקת על-פי חוק יחסי ממון בין בני הזוג. לפי חוק זה, כל נכס שנצבר על-ידי בני הזוג במהלך הנישואין שייך לשניהם שווה בשווה, ללא קשר לרישום על-שם מי מהצדדים. לעומתה, הבעל יעדיף לכרוך את הרכוש עם הגירושין בבית-הדין הרבני מתוך הנחה (מוטעית בחלק מהמקרים) שהוא יקבל שם הרבה יותר...
 
בהמשך נגלה הבדלים נוספים — מהותיים ופרוצדורליים — בין שתי הערכאות. האם זהו מצב נורמאלי? אותך, המתלבט/ת, אולי אין זה מעניין. אולם שאלה זו מעסיקה זה עשרות שנים את כל המלומדים והשופטים העוסקים בענייני המעמד האישי. הצעות רבות הועלו לפתרון הבעיה (הקמת בית-דין מיוחד לענייני משפחה; שילוב של דיינים ושופטים; פיצול העניינים, כך שייקבעו תחומי הסמכויות ללא אפשרות לשיפוט מקביל, ועוד).
 
בכל אופן, סביר להניח שכאשר יפרט אחד מבני הזוג את מסכת חייו, יחליט עורך דינו באשר לערכאה המועדפת להגשת התביעות, לא בשל הנימוק העקרוני — איזו ערכאה צודקת יותר בהחלטותיה, אלא בעיקר בגלל נימוקים טאקטיים. כך יכול לקרות שאותו עורך דין יגיש באותו יום שתי תביעות, בשם שתי נשים שונות, כשאחת התביעות תועבר לבית-המשפט, ואילו השנייה תוגש לבית-הדין הרבני... 
במקרה שיש אלימות במשפחה
הבה נבחן מהם הסעדים האפשריים העומדים בפני הגבר והאשה כשהאלימות הולכת ומתגברת מיום ליום. אלימות זו יכולה להתבטא באופנים שונים:
 
פיזית הכאות, דחיפות ברוטאליות וכדומה; נפשית קללות, כינויי גנאי, פעולות היכולות להוציא אותך מדעתך מבלי לגעת בך... (זריקת אוכל על הרצפה, שפיכת שמן וסוכר על המיטה, הפיכת המגירות עם הבגדים, וכו'),
 
מינית
אונס, מעשים מגונים;
 
פיננסית
יש עורכי-דין הרואים גם כאן סוג של אלימות נפשית, כשהבעל מחליט לקמץ ידו, ומבקש מהאשה קבלה על כל עגבנייה שקנתה בשוק, או שהוא מבטל את כרטיס האשראי שהשתמשה בו שנים וכו'.

 
במקרה שכזה עליכם לשאול את עצמכם מה אתם רוצים: הענשת הצד השני על אלימותו, או תיקון המצב והחזרת השלום על כנוי אם העדפתם את האפשרות הראשונה, דלגו על סעיף זה לעבר הסעיפים הבאים בפרק זה. אולם, אם אתם מאמינים שיש לתת צ׳אנס לשיקום היחסים, ניתן לנקוט את הפעולות הבאות:
 
א.שיחה משותפת עם בן-הזוג, תוך ניסיון לאתר את הבעיה, ולמצוא פתרונות בכוחות משותפים.
 
ב.שכנוע הצד השני להליכה לייעוץ נישואין — לשם בניית הקן מחדש.
 
ג.עירוב חבר טוב, בעל השפעה על בן-הזוג, שאתם סומכים עליו כי מטרתו לפעול מתוך רצון טוב, ומבלי שבן-הזוג יידע כי הוא נשלח על-ידכם.
 
האם יש אופציות משפטיות כשהכל נכשל? כן. לדוגמה: הגשת תביעה לשלום-בית

1. היכן תובעים ומה כותבים? תביעה שכזו תוכלו להגיש רק בבית- הדין הרבני. בדרך כלל אין צורך לפרט את כל הבעיות, אלא לספר לבית-הדין מתי נישאתם, כמה ילדים יש לכם ומה גילם, ומהו השינוי שחל בהתנהגות הבעל לאחרונה. בסופה של התביעה תכתבו את בקשתכם: ״אשר על כן, מבוקש מכבוד בית-הדין שיורה לבעל/לאשה לחזור לחיי שלום-בית, ולהפסיק את האלימות״ (אפשר להוסיף, במקרה הצורך: וכן להורות לבעל להמשיך ולפרנס את הבית כבעבר; לשתף פעולה בחינוך הילדים ללא הרמת קול; להפסיק לקלל/להתבטא בביטויים מעליבים; לנהוג כבוד באשה וכו').
 
2. יעילות התביעה: בחלק גדול של המקרים הוכח כי תביעה זו חסרת ערך, שכן אין היא מלווה בשום סנקציה כלפי הצד השני. בדרך כלל מגיעים שני הצדדים לבית-הדין, ואז מכחיש הצד השני את האלימות, ובית-הדין מפנה את שני הצדדים לייעוץ — אם הם חפצים בכך, תוך שהוא מותיר את התיק פתוח לכמה חודשים לתזכורת ולמעקב. קרה לא אחת, שבן-הזוג האלים יצא מהדיון ואמר לצד השני: ״נו, ראית שלא עזרה לך כלום כל התביעה הזו... אני אעשה מה שאני רוצה בביתי, ואף אחד לא יגיד לי מה לעשות׳״
 
3. האם יש אלטרנטיבה אחרת? ראשית, ניתן לבקש שילוב של כמה אפשרויות: תביעת שלום-בית תוך בקשת תסקיר סעד שיוגש בפרק זמן קצוב, ואשר יפרט את המצב בבית (על תסקיר סעד ראו בהמשך). סביר להניח שהתסקיר ישקף את המצב לאשורו, ואז בית-הדין יוכל להכריע בבקשה על יסוד התמונה הכוללת, ולא על-פי ״המשחק התמים״ של הצד האלים באולם הדיונים.
 
4. האם יש סכנה בתביעה שכזו? בהחלט כן! בתגובה, הבעל עלול להגיש מייד תביעת גירושין עם כריכת עניין המזונות וחלוקת הרכוש בבית-הדין, ואז האשה תהא מנועה מלתבוע מזונות בבית- המשפט — אם שלום-הבית ייכשל.
 
5. האם ניתן להגיש בו-זמנית ״קומבינציה של תביעות", כך שתהיי מכוסה ב״ביטוח מקיף״? כן. על כך בהמשך הספר.
 
צו מניעה
זהו צעד חריף המכריז מלחמה על הצד השני, וכדאי לשקול אותו היטב. שכן אתם יכולים להתחיל עם צו מניעה, ולסיים, לאחר מספר שנים איומות, עקב מאבקים משפטיים, בגירושין. קחו זאת בחשבון!
 
1. היכן ניתן להגיש הבקשה? יש לכם זכות בחירה בין בית-המשפט לבית-הדין הרבני.

2. האם זהי סעד עצמאי? בדרך כלל מבקשים את הצו כסעד זמני לתביעה העיקרית. בבית- הדין הרבני — כחלק מתביעת גירושין/החזקת-ילדים/מורד/מורדת/מזונות/מדור וכדו'. בבית- המשפט — כחלק מתביעת מזונות/מדור/החזקת ילדים וכדו'.
 
3. מהי תכלית הסעד? על-ידי צו מניעה ניתן להרחיק את הצד השני מהדירה — לתקופה מוגבלת. בית-המשפט אינו מכיר ב״צו הפרדה״, ולכן הוא יקצוב זמן לצו המניעה — במטרה לבחון אם שבו החיים למסלולם.
 
4. כיצד מקבלים צו מניעה? עקב היותו דראסטי בהשלכותיו, שהרי מרחיקים אדם מביתו וילדיו, עליכם להצטייד בראיות לגבי האלימות. זהו אחד הדברים הקשים, שכן האלימות מתרחשת בעיקר בין כותלי הבית. ואם כבר השכנים שומעים את הצעקות הבוקעות מדירתכם, הם ״ישתתפו בצערכם״, אך לא ירצו להתערב (השכן צריך להיפגש עם הצד השני כל יום בחדר המדרגות, וזה לא נעים בדיוק...).
 
5. איך צוברים ראיות לקראת המשפט?
 
א.אם נפגעתם פיזית מידי בן-הזוג, עליכם להגיש תלונה במשטרה, ולבקש אישור בגין הגשת התלונה. אולם לא די בכך, הואיל והדיינים והשופטים מורגלים כבר ב״ערימת אישורי משטרה״ המוגשת להם כדבר שבשגרה (ככלות הכל, האישור רק מעיד שהגשתם תלונה, אך אינו אומר מהי החלטת המשטרה בתיק זה).
 
ב.אם הפגיעה הינה פיזית, כדאי שתצטיידו באישור רפואי. אך, אל תהיו פזיזים, מפני שאם האישור פיקטיבי, ובסך הכל יהיה כתוב שם, לדוגמה, שהאשה מתלוננת על כאב ראש, ושנפגעה על-ידי בעלה, ולבסוף יירשם: ״ב.מ.פ.״ — כי אז אתם בבעיות. כל עורך דין מתחיל ישים בחקירתכם את האישור ללעג ולקלס, שהרי אין שם זכר אפילו לשריטה קלה; ירידת/עליית לחץ-דם; חבורות או סימנים אדומים/כחולים על הגוף, וכדו'.
 
ג.צילומים — אם הבעל/האשה נוהגים להפוך את הבית, ללכלך אותו, לזרוק בגדים על הרצפה, לשבור כלים וכדו', כדאי לתעד זאת. גם כאן, כדאי לזכור שהצד השני יכול לטעון שאלו תמונות מבוימות.
 
ד.הקלטות — אם בן-הזוג נוהג לקלל ו/או לצעוק ו/או לאיים וכדומה, כי אז כדאי להקליט אותו תוך כדי השיחה איתו. יש לזכור: הקלטה הינה חוקית אם המקליט משתתף בשיחה, אולם היא אסורה אם מקליטים שני צדדים שאינם מודעים להקלטה, מבלי שהמקליט מהווה חלק מהשיחה. מסתבר ששיטה זו הוכחה כיעילה ביותר, שכן הבעל ממשיך במסכת ״הברכות היומיות שלו״, והראיות על התנהגותו הופכות להיות מוחלטות יותר. היזהרי: יש נשים הלהוטות להוכיח את היות הבעל עם ״פה מפיק מרגליות״, ולשם כך מרגיזות אותו, כדי שיתחיל לקלל. עורך דין ממוצע יוכל להוכיח במהירות שקדמה לשיחה פרובוקציה של האשה, ואז השופט לא יאהב את הקטע.
 
ה.מכתבים — קורה שיש בעלים המשאירים עקבות, בצורת מכתב שהונח על השולחן, כאזהרה לאשה שאם לא תיאות לתכתיביהם הרי שרע ומר יהא המצב בבית. זוהי ראיה טובה, אם כי כדאי לקרוא היטב את כל המכתב בטרם הגשתו כראיה. לדוגמה, אם יש בו טרוניות על התנהגות האשה, ורק אחר-כך אזהרה. אל תשכחי: השופט יקרא גם את החלק הראשון.
 
לסיכום: אל תזלזלו בכל ראיה. השאירו לעורך הדין שלכם את שיקול
הדעת באשר לחשיבות הראיה. לעיתים שילוב של מספר דברים יכול
להיות יעיל ביותר, ולתת את ה״נוק-אאוט״ המשפטי.
הערה: האמור לעיל חל גם בבקשת צו מניעה נגד האשה.

פעמים רבות הדיון בבקשה לצו מניעה יידון עם התביעה העיקרית, ואז עליכם להמתין חודשים מספר. מאידך גיסא, המצב בבית מחריף והולך, ואתם זקוקים לעזרה ראשונה שתרגיע את המצב בבית. מה קורה אם הגעת למסקנה שישנה רק דרך אחת — הרחקת בעל/האשה מן הבית?
 
1. מהו הפתרון? הגשת בקשה דחופה לבית- המשפט על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה. לבית-הדין הרבני אין סמכות לדון על-פי חוק זה.
 
2. מהם התנאים להגשת הבקשה? אם היתה אלימות פיזית או מינית בסמוך להגשת התביעה, או שנשקפת סכנה מוחשית לאלימות פיזית או מינית כנגד מי מבני המשפחה.
 
3. מהן הראיות שיש לצרף? כל אחת מהראיות בצו המניעה טובה גם כאן. אולם כדאי לזכור, שאם תביאו אישור על תלונות או שתצרפו מסמכים מלפני חודש, יכול הדבר לפעול כבומרנג נגדכם. שהרי כל מטרת הצו הינה לתת עזרה ראשונה מיידית. דומה הדבר לטיפול בחדר מיון, ולא במחלקות הרגילות של בית-החולים — בית-המשפט...
 
4. האם הצו מוגבל ? כן. ניתן לתת הצו בשני מצבים:
 
א.כאשר הבקשה מוגשת במעמד צד אחד, והשופט משתכנע מקריאת החומר שיש להרחיק את הבעל מהבית מיידית,
הוא יכול לתת צו עד לשבוע ימים. באותו זמן עליו לקבוע מועד לדיון במעמד שני הצדדים. בדיון זה יחליט השופט אם להאריך את הצו.
 
ב.כאשר השופט לא משתכנע שיש להרחיק את הבעל מיידית,
הוא יקבע דיון במעמד הצדדים. סמכותו הינה להרחיק את הבעל מהבית עד לשלושה חודשים. אם יש צורך בכך, יוכל להאריך את הצו בשלושה חודשים נוספים בלבד.
 
5. מה ניתן לקבל דרך ״צו ההגנה״? אפשר לבקש מהשופט שיורה על: הרחקת בן-הזוג מהבית; איסור התקרבותו לבית במרחק מסוים; איסור התקרבות לגן-הילדים ו/או למקום העבודה או השהות של המתלונן; איסור הטרדה בטלפון; איסור נשיאת נשק; הפקדת נשקו במשטרה; קיום קשר עם גורם טיפולי, ועוד.
 
6. מה הסבירות לקבלת הצו? אין זה פשוט, משום שהצו אינו כולל מצב שבו הבעל מקלל ומגדף את האשה מדי יום. גם אם הבעל הופך את הבית, ומפעיל את הרדיו בקולי קולות, תוך פתיחת ברזי המים והדלקת האורות והטלוויזיה כל הלילה אין זה המקרה שאת זכאית בו לצו הגנה. אל תשכחי, התנאי לקבלת הצו הוא אלימות גופנית או מינית. היו מקרים שהשופט קרא את הבקשה, ודחה אותה מבלי לבקש תגובה של הצד השני, ומבלי לקיים דיון במעמד הצדדים. לכן, אל תרוצי מייד עם בקשות כאלה, אלא אם המקרה שלך עונה על הקריטריונים שבחוק, ואת יכולה לשכנע את השופט שאכן קרה מה שמתואר בבקשה. אם הגעת למסקנה שאת זקוקה לצו, אולם אינך עוברת את הרף של צו הגנה, כי אז תבקשי צו מניעה.
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ