חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

מושגים בדיני משפחה

 
איזון משאבים – עיקרון המחיל את הזכות של שני הצדדים בזוגיות לחלוקה שוויונית ביניהם ברכוש שנצבר במהלך הנישואין.

מונח זה חל על זוגות שנישאו לאחר 1.1.74, ובהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג. בד"כ, האיזון יהא על בסיס הרכוש שצבר מי מהצדדים, למעט מירושה, מתנה, פיצוי עקב נזק גו, או רכוש מלפני הנישואין. אולם, יש מקרים שיפסקו אחרת, בהתאם לאורך הנישואין, כוונות הצדדים ועוד. 
 
אמנת האג – אמנה זו נועדה להסדיר את המצב בו אחד הצדדים חטף את הילדים לישראל או מישראל. ביהמ"ש יתן להורה שטוען לחטיפת הילדים, במקרה המתאים, פס"ד, ואז הוא יוכל לאכוף את פסה"ד במדינה בה שוהים הילדים החטופים.

שיקול הדעת הניתן לביהמ"ש במדינה בה גרים הילדים בפועל, לאחר החטיפה, הינו מצומצם, והוא יתערב במקרים מיוחדים. יש צורך ששתי המדינות תהיינה חתומות על האמנה.
 
אסורה על בעלה ובועלה – אם הבעל מוכיח שהאשה בגדה בו, ביה"ד עלול לקבוע שהאשה אסורה עליו (בעלה) ועל הגבר עימו ניהלה חיי אישות (בועלה). כמובן, במקרה כזה, אסור לבועל להתחתן אתה, והאשה מפסידה זכויות על פי הדין האישי, וביניהן:

א) כתובה

ב) מזונו אשה.
 
בית הדין הרבני - בישראל ישנן שתי ערכאות הדנות בדיני משפחה. האחת, הינה בית הדין הרבני, והשניה הינה בית המשפט לענייני משפחה.

בביה"ד הרבני ניתן להגיש את מכלול התביעות הקשורות בדיני משפחה – גירושין, שלום בית, כתובה, משמורת, הסדרי ראיה, חינוך, מזונות אשה, מזונות ילדים (לענין זה אם האשה מתנגדת לסמכות ביה"ד, לא יוכל ביה"ד לדון במזונות הילדים), רכוש, ועוד. בנושא ירושות ועזבונות, ניתן לדון בביה"ד רק בהסכמת כל היורשים.
 
בית המשפט לענייני משפחה – בישראל ישנן שתי ערכאות הדנות בדיני משפחה. האחת, הינה בית הדין הרבני, והשניה הינה בית המשפט לענייני משפחה.

בבית המשפט למשפחה ניתן להגיש את מכלול התביעות בדיני משפחה, כגון משמורת, הסדרי ראיה, חינוך, מזונות אשה, מזונות ילדים, רכוש, צו הגנה, צו מניעה, ירושות ועזבונות ועוד. יחד עם זאת, לא ניתן להגיש תביעה לגירושין, שלום בית או כתובה – המצויים בסמכות ביה"ד הרבני בלבד.
 
גט – מסמך המכיל בתוכו 12 שורות, אותו מוסר הבעל לאשה, בטקס הגירושין. עם קבלתו, על ידי האשה, מקבל המעמד גושפנקא של גירושין חוקיים על פי הדין הדתי.
 
גט לחומרא – כאשר יש ספק אם צריך לסדר גט בין הצדדים, נוהגים לכתוב גט לחומרא, היינו מתוך חומרה ולא מתוך ודאות שזה הדין המחייב.

לדוגמא, כאשר צדדים נישאו בנישואים אזרחיים, יש דיינים שיחייבו את הצדדים להתגרש עם גט, אף שלא נישאו כדת משה וישראל.
 
גט שליחות – כאשר הבעל נמצא במדינה אחת, והאשה במדינה אחרת, ואין אפשרות או רצון להיפגש, מבצע ביה"ד את סידור הגט ע"י גט שליחות. הגט נשלח לביה"ד במקום מגורי האשה, והוא נמסר לאשה ללא צורך בנוכחות הבעל.
 
גירושין – סיום מערכת הנישואין יכול להיות או על ידי גירושין מהצד השני, או בפטירת בן / בת הזוג. גירושין מבוצעים על ידי סידור גט.
 
גמר טוב – כינוי לגט = ג"ט. היינו, יש המכנים את הגט בראשי תיבות כגמר טוב. לא תמיד פתרון של שלום בית הוא הפתרון הראוי, ולעיתים דווקא הגירושין הם הגמר הטוב בין הצדדים.
 
הגירה – אם זוג וילדיו חיים בישראל, אך אחד הצדדים מעוניין להגר לחו"ל, עם הילדים, הוא חייב לפנות לביהמ"ש למשפחה בתביעה להגירת הילדים.

אין הוא רשאי להוציא את הילדים לחו"ל, בלי הסכמת הצד השני, שכן יש חשש שבמקרה כזה הוא יואשם בחטיפת הילדים, ואז יהא זכאי הצד השני לסעדים על פי אמנת האג.
 
הסכם גירושין – כאשר צדדים החליטו להתגרש, עליהם להגיש לביה"ד הרבני או לביהמ"ש למשפחה, הסכם כולל המתייחס בעיקרון לנושאים הבאים:

א) סידור הגט

ב) משמורת הילדים

ג) הסדרי ראיה

ד) עקרונות חינוכיים (לא תמיד)

ה) מזונות הילדים

ו) חלוקת הרכוש

ז) התייחסות לכתובה

ח) עקרונות כלליים, ובקשה לאישור ההסכם בתוקף פס"ד.
 
הסכם ממון – גבר ואשה המחליטים להינשא, ולהסדיר בכתב את השאלות הכלכליות ביניהם, בטרם הנישואין, למקרה של פירוד או גירושין, עורכים הסכם ממון.

בדרך כלל, יערכו הסכם כזה, בני זוג שלפחות אחד מהם היה נשוי בעבר, או כשאחד הצדדים מגיע לנישואין עם רכוש מהותי, או כאשר מדובר בנישואין בגיל מתקדם.

יחד עם זאת, יותר ויותר זוגות צעירים עורכים הסכם זה, גם אם אין להם רכוש, והכל במטרה להימנע מהתדיינות במקרה של גירושין. הסכם כזה חייב להיות מאושר על ידי ביה"ד הרבני או ביהמ"ש למשפחה או רשם הנישואין או נוטריון. אם ההסכם נכרת במהלך הנישואין, וצופה פני גירושין, ניתן לאשרו רק בביה"ד הרבני או בביהמ"ש למשפחה.
 
הסכם לחיים משותפים –כאשר צדדים מעוניינים לחיות יחד, ללא מסגרת של נישואין כדת משה וישראל, אך מבקשים לשוות לזוגיות שלהם נפקויות משפטיות, הם עורכים הסכם לחיים משותפים, ושם קובעים את העקרונות – בעיקר הכלכליים – לניהול חייהם המשותפים, מניהול משק הבית ועד לאופן חלוקת הרכוש, ולעיתים גם התייחסות לכלכלת הצד החלש יותר למשך תקופה מסויימת, אם מי מהם יבקש להיפרד.
 
הסכם שלום בית – כאשר זוג מסתכסך, ומעוניין לשקם הנישואין, יש ויעשו זאת בכוחות עצמם, ויש שיפנו ליועץ נישואין, ללא כל הליך משפטי.

אולם, כאשר התרחש אירוע קשה, שבעקבותיו הוגשה תביעה על ידי הצד הנפגע, או שעמדה להיות מוגשת תביעה בנדון, והצדדים – אם בכוחות עצמם או בסיוע ביה"ד הרבני או בית המשפט למשפחה או גוף אחר או אדם אחר – מחליטים לנסות תקופת שלום בית, הרי שלא אחת הם מנסחים עקרונות לנסיון שלום בית, והכוללים הנהגות של הצדדים, התייחסות לכלכלת הבית, ועוד. להסכם כזה יכולה להיות נפקות משפטית במקרים מסויימים.
 
הסכם שלום בית ולחילופין גירושין – כאשר צדדים מסוכסכים, ומנסים לתת סיכוי לשיקום הנישואין, אך אינם רוצים בהתדיינות משפטית אם יחליט מי מהם בגירושין, למרות הנסיון לשלום בית, הם מנסחים הסכם משולב:

א) שלום בית – עקרונות באשר לחיים המשופים.

ב) גירושין – החלטה כיצד לנהוג אם יחליט מי מהם להתגרש, ואז יכלול ההסכם עקרונות רגילים של הסכם גירושין (גט, משמורת ילדים והסדרי ראיה, ולעיתים גם חינוך הילדים, מזונות ילדים, חלוקת רכוש, התייחסות לכתובה, ועקרונות כלליים).
 
חוק יחסי ממון בין בני זוג – החוק מסדיר את היחסים הכלכליים בין בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74. בין היתר, קובע החוק הסדר איזון משאבים למקרה גירושין / התרת נישואין / פטירה של מי מהצדדים, כך שכל צד זכאי למחצית הזכויות שנצברו במהלך הנישואין ועד מועד הקרע, למעט זכויות מלפני הנישואין או זכויות מתקופת הנישואין, אך נובעות ממתנה / ירושה / פיצוי עקב נזק גוף.

החוק גם מאפשר סטיה מעיקרון השוויון, למען עשיית צדק. כן קובע החוק את התנאים לעריכת הסכם ממון, וכן מעניק סעדים כדי לאפשר מימוש הזכויות על פי החוק, וכדי למנוע הברחת רכוש, ועוד.
 
חזקת שיתוף - מונח התקף לגבי זוגות שנישאו לפני 1.1.74. נועד ליצור מערכת שוויונית בין בני הזוג, מתוך הנחה כי בני הזוג תורמים באופן שווה בדרכים שונות לרווחת המשפחה ומתוקף כך הם גם שווים בנכסיהם. בעבר, היה צורך להוכיח כוונת שיתוף.

כיום, מוסכם כי, למעט אם יוכח אחרת, שהצדדים מתכוונים ליצור שיתוף בנכסים שנצברו במהלך הנישואין.           
 
ידועים בציבור – שני אנשים – גבר ואשה ואף בני אותו מין – החיים ביחד ומנהלים משק בית משותף, יכולים להיכלל בהגדרת ידועים בציבור.

להגדרה זו יכולות להיות נפקויות משפטיות: זכויות רכושיות (לשם כך, בדרך כלל תידרש כוונת שיתוף ספציפית), זכויות ירושה, מזונות משקמים (אם הצדדים נפרדו, ואחד הצדדים הסתמך על הצד השני בכלכלת הבית), ועוד. ידוע בציבור יכול להיות גם אם הוא נשוי לאחר / ת, אולם, זאת רק בהקשר לזכויות בחיי הצדדים.

לעומת זאת, אם אדם היה נשוי, וניהל מערכת של ידועים בציבור עם אדם נוסף, אותו אדם לא ירש את הנשוי, שכן ישנה מגבלה בחוק הירושה בסוגיה זו.               
 
כושר השתכרות – כאשר צדדים נפרדים, יכול צד לטעון שבעוד הם התחילו את חייהם המשותפים בהכנסות שוות או בפער קטן, הרי שבשל הקרבה של אותו צד למען פיתוח הקריירה של הצד השני, נוצר פער בהכנסות הצדדים, או שהפער גדל באופן ניכר.

בגין הפרשי כושר השתכרות, יכול צד לטעון, לדוגמא, שמגיע לו חלק מההפרש מיום הקרע ביניהם, ועד לביצוע איזון הזכויות העתידיות ביניהם, היינו עד לחלוקת הפנסיה בין הצדדים.               
 
כריכה – צד המעוניין כי ביה"ד הרבני ידון בכל הנושאים הכרוכים בגירושין – מזונות אשה ורכוש, יקצה פרקים ספציפיים לסוגיות אלה בתביעת הגירושין.

באשר לכריכת המשמורת, הרי שנושא זה "כרוך מטיבו וטבעו בתביעת הגירוין" (העיקרון מבוסס על פס"ד וינטר נגד בארי), ואין צורך לכרוך את המשמורת לתביעה. יחד עם זאת, בעידן בו מצומצמות סמכויות בתי הדין, כדאי להתייחס ספציפית לסוגיית המשמורת והסדרי הראיה, ולבקש לדון בה.

אם רוצים שביה"ד ידון גם בחינוך הילדים, חובה לכרוך זאת במפורש. על התביעה להיות מוגשת כדין, והכריכה צריכה להיות כדין ובתום לב.               
 
מאיס עלי - מצב בו האישה טוענת כי מראהו ו/או התנהגותו של בן הזוג נמאסו עליה עד לרמה שאינה יכולה לקיים עימו יחסי אישות. במידה ולא מקיימים בני הזוג יחסי אישות, הדבר יכול להוות עילת גירושין.               
 
מאיס עלי באמתלא מבוררת – כיום, לא דין בטענת מאיס עלי כדי לחייב בגט. אמנם, הרמב"ם מחייב בגט בעילה של מאיס עלי, אולם יתר הפוסקים מחייבים אמתלא מבוררת כדי לחייב בגט. היינו, רמת ההוכחה הנדרשת ועומק העילה לחיוב בגט הינן גדולות יותר.
 
מדור ספציפי – זכות של מי מבני הזוג לגור ספציפית בדירת המגורים בה חיו הצדדים עד המשבר, כל עוד הצדדים נשואים. בדרך כלל, זו זכות של אשה, אך הח"מ כבר השיג צו כזה הן לטובת בעל והן לטובת אשה.

מקובל לנסות להשיג צו למדור ספציפי, כאשר הצד השני רוצה לפרק את השיתוף בבית, ולמכור את דירת המגורים. עם קבלת הצו, ביהמ"ש יימנע, בד"כ, מלהמשיך או להתחיל במלאכת הפירוק.            
 
מוניטין – כאשר מי מהצדדים צבר שם בתחום העסקי / כלכלי, במהלך הנישואין, יהא זכאי הצד השני, במקרה של תביעה רכושית, לבקש שווי של חלק מן המוניטין הזה, בטענה שהוא הקריב את התקדמתו הכלכלית, או את הקריירה שלו, למען פיתוח הקריירה של הצד השני.

 בדרך כלל, טענה זו תישמע מפי נשים, הטוענות שבזמן שהן גידלו את הילדים, פיתח הבעל את המוניטין שלו, וכיום הפערים גדולים יותר מאשר היו בתחילת נישואיהם.               
 
מועד הקרע - מועד הקרע נקבע ע"י בית המשפט על מנת לקבוע את השלב ממנו הרכוש הנצבר ע"י מי מבני הזוג הינו אישי ולא משותף. בעיקרון, הרכוש שנצבר במהלך הנישואין ועד מועד הקרע הינו משותף ומתחלק בין הצדדים, ואילו הרכוש הנפרד שייך לבעל הזכות שצבר אותה.

מקובל לקבוע את המועד בו הוגשו הליכים משפטיים בין בני הזוג כמועד הקרע, אולם ניתן להקדים את המועד בהתרחש אירוע מהותי כגון הפרדת החשבונות, יציאה מהבית ועוד.

לעיתים, גם לאחר הגשת התביעות יכול ולא החל מועד הקרע אם עדיין ניהלו משק בית משותף ועו אלמנטים של שיתוף. הכל בהתאם לנסיבות הספציפיות.
 
מורד – בעל המסרב לחיות חיי אישות עם האשה. אם האשה מוכיחה זאת, יש ויחייבו את הבעל בגט ובכתובה, בכפוף להתנהגות האשה במקרים מסויימים.               
 
מורדת – אשה המסרבת לחיות חיי אישות עם הבעל, או מסרבת לעשות את מלאכות הבית. אם הבעל מוכיח זאת, יש ויחייבו את האשה בגט ואף יתכן והיא תאבד את זכותה לכתובה, בכפוף  להתנהגות הבעל במקרים מסויימים.
 
מזונות אשה - זכאותה של האישה לדמי מזונות מבעלה תקפה כל עוד בני הזוג נשואים, אך זכאות זו יכולה להישלל מהאישה במידה ויש בהתנהגותה פסול, לדוגמה, אם הבעל יוכיח שאחת העילות דלהלן או יותר מתקיימות לגבי האשה:

א) האשה בוגדת בבעל.

ב) האשה מורדת – מסרבת לקיים יחסי אישות עם הבעל או מסרבת לעשות את מלאכות הבית.

ג) האשה עוברת על דת משה או דת יהודית.

ד)  האשה עושה מעשי כיעור – מתלבשת ב"פריצות", מתייחדת עם גבר, ועוד.

יש להיות זהיר כי זה תלוי בנסיבות, ולעיתים גם בהתנהגות הבעל. ה) משרד הח"מ קיבל פסק דין עבור הבעל להפסקת מזונות האשה, כאשר הח"מ הוכיח שהאשה אינה חפצה בבעל, אלא בכספו, וטען שהדבר נוגד את תקנת הציבור. 
 
מזונות ילדים – ילדים זכאים למזונות מרגע לידתם ועד גיל 18. בעיקרון, כיום מחייבים את האב במזונות הכרחיים עד גיל 15, ובנוסף, בהתאם ליכולת האב, גם במזונות מדין צדקה. מגיל 15 ועד גיל 18, שני ההורים חייבים במזונות מדין צדקה, בהתאם ליכולתם.

מגיל 18 או סיום התיכון ועד גיל 20 לבת או 21 לבן ו/או עד סיום שירות החובה או השירות הלאומי, מחייבים מחוייב האב בשליש מגובה המזונות שהיה חייב בהם עד גיל 18.

יחד עם זאת, ישנו שינוי במגמת חיוב שני הצדדים במזונות, מחיוב האב בלבד לחלוקת הנטל בין שני ההורים בהתאם ליכולתם, וזאת על בסיס פסה"ד צינובוי ואוחנה בביהמ"ש העליון.
 
מירוץ סמכויות – אם אחד מבני הזוג מעוניין לתבוע את רעהו לגירושין, או שהינו מעוניין להגיע להישגים טאקטיים, הוא ינסה להגיש ראשון את התביעה לביה"ד הרבני או לביהמ"ש למשפחה, בהתאם לאינטרסים שלו. אם צד פתח בהליך באחת הערכאות, תהא הערכאה השניה מנועה מלדון באותה סוגיה. למרות זאת, מצאנו לא אחת מקרים שהערכאה השניה החליטה לדון בנדון, בנימוק שהתביעה לא הוגשה כדין או בתום לב לערכאה האחרת.

יוצא שיש מירוץ בין ערכאות השיפוט בדיני משפחה, ומירוץ אבסורדי זה, היכול להוביל לתוצאות משפטיות שונות בערכאות השונות, באותן סוגיות (למעט תביעת גירושין, שתמיד תהא בסמכות ביה"ד הרבני) הוביל להקמת ועדה ציבורית על ידי שר המשפטים, שהמליצה על צמצום סמכויות בתי הדין הרבניים, אך נתקלה בהתנגדות חריפה על ידי הדיינים.
 
מקח טעות – צד הטוען שרומה בבסיס הנישואין, היינו הסתירו ממנו דברים עקרוניים המתייחסים לצד השני, שאחרת, לא היה נכנס לברית הנישואין, רשאי להגיש תביעה לביטול הנישואין על בסיס טענת מקח טעות, ולפחות תביעה לחיוב הצד השני בגט ופטור מחיוב הבעל בכתובה (אם הבעל תובע), או חיוב הבעל בכתובה (אם האשה תובעת).

מן הראוי לציין כי קשה מאד לצפות שביה"ד יבטל את הנישואין, ורמת ההוכחה הנדרשת הינה גבוהה ביותר.כמו כן, אם רוצים לנסות אפיק זה, חובה להגיש התביעה מייד עם גילוי הטעות. 
 
סנקציות – בשל התרחבות תופעת סרבנות הגט, איפשר המחוקק לבתי הדין הרבניים להטיל סנקציות על סרבני הגט.

בין היתר, ניתן לשלול לאדם את רשיון הנהיגה, ניתן לעכב יציאתו מהארץ, ניתן להפוך אותו למוגבל בבנק, ואף ניתן לאסור אותו למשך שנים לא מעטות (עד 10 שנים.

אם כי ניתן פס"ד לאחרונה על ידי ביה"ד הרבני שמצא דרך לעקוף את מגבלת הזמן, כאשר חלפו 10 שנים למאסר הבעל העקשן, ועדיין לא סודר הגט). רק ביה"ד הרבני מוסמך לפסוק סנקציות נגד סרבני גט.
 
סעיף 8 לחוק בית משפט לעניני משפחה – סעיף זה הינו יחודי מאד להתדיינות בביהמ"ש למשפחה, ומאפשר לביהמ"ש לסטות מדיני הראיות, במקרים מסויימים המצדיקים זאת, כדי להגיע לחקר האמת ולשם עשיית צדק.

כך, לדוגמא, תביעת מזונות, ככל תביעה כספית, אמורה להיות נתמכת בראיות על כל מרכיבי התביעה. יחד עם זאת, ידוע שצדדים אינם אוספים קבלות במכולת או בסופר, על כל קניה של חלב או דגים...

לכן, ביהמ"ש מאפשר לעיתים קבלת ראיות שאינן דווקא "על פי הספר". יחד עם זאת, הוא לא יאפשר הבאת ראיות המנוגדות לחוק.
 
סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג – סעיף זה מאפשר חלוקת הרכוש, בין בני הזוג, שלא על דרך מחצה על מחצה. במקרים מסויימים, יסטה ביהמ"ש מהעיקרון הבסיסי של חלוקת הרכוש, כדי לעשות צדק. העיקרון הבסיסי הינו חלוקה שווה של כל מה שנצבר במהלך הנישואין ועד מועד הקרע, למעט רכוש שהובא לפני הנישואין, או מתנה / ירושה / פיצוי עקב נזק גוף שניתנו במהלך הנישואין. כל אלה ישארו של הצד שקיבל הזכות.

יחד עם זאת, בנסיבות המתאימות, רשאי ביהמ"ש לסטות מעקרון השוויון באשר לרכוש שנצבר בזמן הנישואין, בכל מיני מצבים, ולדוגמא: אם הצדדים נשואים שנים רבות, אם בנוסף יש להם ילדים, אם שניהם עבדו בעסק במשך הרבה שנים אף שהעסק נפרד, אם שולמה משכנתא במהלך הנישואין בגין נכס מלפני הנישואין, אם יש הפרש עצום בכושר ההשתכרות בין הצדדים, ועוד.
 
סרבנות גט – כאשר מי מהצדדים מסרב לתת גט לצד השני, התובע גירושין, ובכך הוא מעגן אותו. המודעות הציבור לתופעת מסורבות גט ומסורבי גט גדלה והולכת, ולכן מערכת החוק הגבירה את אמצעי הענישה כלפי סרבני הגט, בהטילה סנקציות על מי שחוייב בגט, ומסרב לתיתו – משלילת רשיון נהיגה, הפיכתו למוגבל בבנק, עיכוב יציאתו מהארץ, ועד למאסר ממושך.
 
עגונה – אשה, אשר בעלה נעלם, ולכן אין היא יכולה להתיר את נישואיה. היינו, היא לא תוכל להיות מוגדרת כאלמנה, כל עוד אין ראיה למותו. כמו כן, היא לא תוגדר כגרושה, שכן בעלה לא נתן לה גט.
 
עולה עימו ואינה יורדת עימו – האשה זכאית לרמת חיים, כל עוד היא נשואה, בהתאם לרמת החיים שחיה עם הבעל, בסמוך למשבר, או לרמת החיים שהתרגלה בבית אביה. בפועל, מקובל לפסוק מזונות אשה לפי רמת החיים של הצדדים עצמם. 
 
עיכוב יציאה מהארץ – אם בן / בת זוג חושש שהצד השני יצא מהארץ, ואז תסוכל יכולת קבלת סעד משפטי, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה. לדוגמא, הצו יכול להינתן לשם הבטחת תשלומי מזונות. בנוסף, הצו יכול להינתן למניעת עיגון האשה או הבעל, היינו להבטחת סידור הגט.

את הצו ניתן לקבל בביה"ד הרבני, בביהמ"ש למשפחה, או בהוצאה לפועל – בהתאם לנסיבות ולסמכות באותו מקרה. בלשכת הוצאה לפועל ניתן לקבל הצו רק כאשר יש כבר החלטה למזונות.

לעומת זאת, ביה"ד הרבני או ביהמ"ש רשאים לתת את הצו להבטחת התביעה הרלבנטית (מזונות, גירושין, רכוש, ועוד). 
 
עילות גירושין- כאשר אחד מבני הזוג מסרב להתגרש על הצד השני להוכיח כי קיימות עילות המצדיקות את חיובו בגט. תביעת הגירושין ובה העילה מוגשת לבית הדין הרבני לו יש הסמכות לדון בנושא גירושין בין בני זוג יהודים.

קיימות עילות גירושין אובייקטיביות ועילות גירושין סובייקטיביות. עילות גירושין אובייקטיביות הן פגם גופני או נפשי ממנו סובל אחד מבני הזוג המונע קיום תקין של חיי הנישואין, לדוגמה, מום המונע מאחד מבני הזוג לקיים חיי אישות, דוגמה נוספת היא עקרות, כלומר מצב בו אין יכולת להתרבות, בנוסף לכך, אימפוטנציה מהווה גם היא עילת גירושין אובייקטיבית. עילות גירושין סובייקטיביות הן  כאשר אחד מבני הזוג גורם לסבל לבן הזוג השני, כלומר התנהגות אחד מבני הזוג הפוגעת בצורה קשה בחיי הנישואין.

ניתן לראות כדוגמה סירוב לקיום יחסי אישות (ראו המושג מורד/ת). דוגמאות נוספות הן בגידה של אחד מבני הזוג, אלימות והתמכרויות שונות.

בעת הגשת תביעת גירושין מומלץ לכלול מספר רב עד כמה שניתן של עילות מוכחות, עילות שקשה לסתור, כך שבמידה ואחת העילות תמצא כלא רלוונטית יהיה ניתן לטעון לשאר העילות. ש להמנע משימוש בעילות סותרות, על מנת לא לצור מצב של חוסר אמון בבית הדין.
 
צו הגנה – אם אחד מבני הזוג, או בן משפחה מפעיל כנגד בן משפחתו אלימות פיזית או נפשית, בסמוך לבקשת הצו, או שיש סכנה מוחשית לפגיעה בבן המשפחה, רשאי הצד החושש להיפגע או הצד הנפגע בפועל לבקש צו להגנה, לפי החוק למניעת אלימות המשפחה

. צו זה, ניתן בד"כ במעמד צד אחד למשך שבוע, וחייב להתקיים דיון במעמד הצדדים, ואז מחליט ביהמ"ש אם להאריך הצו עד לשלושה חודשים, וניתן להמשיך ולהאריך הצו למשך תקופות עד לשנה.
 
צו למניעת הטרדה מאיימת – אם צד – בן זוג או בן משפחה – חש בהטרדה קשה מבן משפחתו, אף שלא מופעלת אלימות פיזית כנגדו, רשאי הוא להגיש בקשה לצו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת. צו זה הינו למצבים פחות מסוכנים מאשר צו על בסיס החוק למניעת אלימות במשפחה.
 
צו מניעה -  צו שכזה יכול להינתן במצבים שונים, וביניהם: א) אלימות של בן משפחה ב) הצקה של בן משפחה ג) חשש להברחת נכסים ד) מניעת מצב בלתי הפיך מבחינה כלכלית ואחרת (לדוגמא, ביצוע עיסקה חד צדדית, סגירת חשבון הבנק ועוד).

הן ביה"ד הרבני והן ביהמ"ש למשפחה רשאים לתת את הצו, בהתאם לנסיבות ולסמכות הרלבנטית באותו מקרה.
 
צינובוי / אוחנה – שני פסקי דין מפורסמים, שניתנו על ידי השופטת פרוקצ'יה בביהמ"ש העליון, ובישרו את שינוי המגמה של פסיקת מזונות הילדים שהיתה נפסקת על בסיס הדין האישי, שחייב בעיקר את האב. השופטת פרוקצ'יה מחילה עקרונות של שוויון בפסיקת המזונות, ובודקת את יכולת שני הצדדים.
 
ראיות – בעל או אשה המעוניינים לזכות בתביעתם, מן הראוי שיצטיידו בראיות טובות וחוקיות. ראיות יכולות להיות על בסיס הקלטות חוקיות (בעיקרון, ניתן להקליט אדם, אם המקליט מהווה חלק מהשיחה, ואסור להקליט צד ג', אם אינך משתתף בשיחה). אך כדאי להתייעץ עם עו"ד גירושין מקצוען, כדי להימנע מעבירה על החוק.

זאת, משום בדיני משפחה, רוב הדברים מבוצעים בין כתלי הבית, או במקומות מסתור – כגון, בגידה, אלימות וכו' - ולכן קשה להביא ראיות, ואז נוהגים להקליט, לצלם וכד', כדי להוכיח את הטענות. יחד עם זאת, ביהמ"ש העליון, החמיר בנדון, ויש להתעדכן בנדון. באשר לתביעת מזונות, יש להביא ראיות על רמת חיים, הכנסות, הוצאות וכו'.

בתביעת רכוש, יש להביא ראיות גם על רכוש הצדדים, חשבונות הבנק, עיסקאות שנעשו במהלך הנישואין ועוד.
 
שלום בית – חיים נורמטיביים בין בני זוג. בדיני משפחה, הכוונה בדרך כלל תהא: תביעת שלום בית – זו תביעה המוגשת לביה"ד הרבני, ובה מבוקש מביה"ד להורות לבעל / לאשה לחזור לחיי שלום בית, להפסיק להיות מורד / מורדת.

לא אחת, תביעה שכזו הינה תביעה טאקטית, ולא שלום בית מבוקש, אלא "שלם בית" או "בית שלם", היינו: תן את הבית וקבל את הגט....
 
תביעת גירושין – צד המעוניין להתגרש, ואילו הצד השני מסרב להתגרש, בדרך כלל יגיש תביעת גירושין. בתביעה זו, ייכללו דברי רקע, ילדי הצדדים, רכוש הצדדים, ובעיקר תופענה העילות שסבור הצד המגיש את התביעה, ואשר יש בהן, לדעתו או לדעתה, כדי לחייב את הצד השני בגט.

יש שיימנעו, טאקטית, מלהגיש תביעה שכזו, כדי לא לאבד את הזכות לכתובה, במקרים מסויימים, ועוד.
 
תביעת נזיקין – בשנים האחרונות מתרבות תביעות נזיקין נגד בעלים ונשים סרבני גט. בתי המשפט למשפחה נוהגים לפסוק פיצויים למסורבי הגט. הסכום הנפסק לטובת מסורבת גט הינו גבוה בהרבה מאשר זה הנפסק לטובת מסורב הגט. הסיבה העיקרית הינה העובדה שעל פי ההלכה יכול גבר לקבל היתר נישואין (היתר לשאת אשה שניה, במקרים מסויימים), בעוד אשה אינה יכולה לקבל היתר שכזה.

בתי הדין מתייחסים בחומרה לתביעות אלה, ולעיתים יכולים לחזור בהם מחיוב בגט, בשל העובדה שיש חשש לכשרות הגט, היינו כאשר הגט ניתן תחת לחץ התביעה ולא בשל החיוב ההלכתי. ישנן גם תביעות נזיקין בשל פגיעה של בן משפחה ברעהו – נפשית או פיזית, ואף תביעה בשל נטישת הורים את ילדיהם, ועוד.


בוררות וגישור
 
 
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ