חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

מהן העוולות הנזיקיות בדיני משפחה?

 
התביעות הנזיקיות בדיני המשפחה, מתבססות בעיקר על שתי העוולות בפקודת הנזיקין:
1) עוולת הרשלנות
2) עוולת הפרת חובה חקוקה.
העוולות הללו מוגדרות כ"עוולת מסגרת" או "עוולות פתוחות".
= בית המשפט יוצק את התוכן לעוולות, באשר לאחריות בנזיקין של המזיק בהתאם לנסיבות המקרה שלפניו.
 
בנוסף, מוגשות לבית המשפט תביעות בגין יתר העוולות המצויות בפקודת הנזיקין שהן בעיקרן "עוולות סגורות" המכונות "עוולות פרטיקולאריות".
דוגמא לעוולות סגורות: תקיפה, כליאת שווא, תרמית, ועוד'.
העוולות הפרטיקולאריות מונות רשימה סגורה של יסודות עובדתיים המוגדרים כתנאי להתקיימותן. 
"עוולת התקיפה" היא אחת  העוולות הפרטיקולאריות אשר נעשה בה  שימוש נרחב ביותר בתביעות הנזיקין שעניינן אלימות במשפחה.
 
 
נסקור העוולות בפקודת הנזיקין – רשלנות והפרת חובה חקוקה, ויסודות הנדרשים לקיומן: 
נזכור: בימ"ש למשפחה מגביר חובת הזהירות ביחסים המשפחתיים. 
       
1. עוולת הרשלנות, בסעיף 35 לפקודת הנזיקין - מאפיינת רוב התביעות: 
    
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות... הרי זו התרשלות ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן הנסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."
 
וכן נקבע בסעיף 36 לפקודת הנזיקין מתי אדם חב חובת זהירות:
"החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל ...."
 
כדי להצליח בתביעת רשלנות, ולקבל פיצוי, צריך להוכיח ארבעה יסודות מצטברים:
              
א. קיום חובת זהירות - מושגית וקונקרטית 
 
חובת הזהירות המושגית – בימ"ש קובע את חובת הזהירות, על פי אמות של מוסר, צדק חברתי וצורכי החברה – בסוגי מזיק וניזוק.
בפסק דין גורדון(ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט (1) 113)  נפסק כי קיום חובת הזהירות המושגית נקבע ע"י מבחן הציפיות. המבחן הוא, אם אדם סביר צריך לצפות את אירוע הנזק. 
 
חובת הזהירות הקונקרטית – בודקים האם קיימת חובת זהירות קונקרטית בין המזיק הספציפי  ובין הניזוק הספציפי. 
 
ב. שלב שני - הפרת חובת הזהירות – האם המזיק דנן הפר את חובת הזהירות. התרשלות = האם אדם סטה מרמת ההתנהגות של האדם הסביר, ואם נקט המזיק באמצעים סבירים למנוע את הסיכונים.
 
ג. שלב שלישי - יסוד הנזק – יש להוכיח הנזק.
 
הגדרת נזק מפורטת בסעיף 2 לפקודת הנזיקין: 
" נזק- אבדן חיים, אבדן, נכס, נוחות,רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה".
 
ביהמ"ש נתן פרשנות רחבה לסוגי הנזק - נפשי, רגשי, פיסי, כלכלי, פגיעה בכבוד האדם ובחירותו של  האדם, נזק כלכלי, וכיוצ"ב (ע"א 558/84 כרמלי נ. מדינת ישראל, פ"ד מא (3) 757).
 
ד. שלב רביעי - הקשר הסיבתי – עובדתי ומשפטי – כדי ליצור אחריות בנזיקין. (ס' 64 לפקודת הנזיקין)
"מבחן האלמלא" -דרישת קשר סיבתי עובדתי- אלמלא המזיק לא היה מפר את חובת הזהירות, הנזק לא היה קורה.
 
דרישת קשר סיבתי משפטי - האם אשמת המזיק = גורם מכריע בהיווצרות הנזק, על בסיסי מבחן הציפיות (האם המזיק כאדם סביר היה צריך לצפות שהתנהגותו תגרום לנזק), ומבחן הסיכון (מה הסיכון שביקש המחוקק למנוע).
 
2. עוולת הפרת חובה חקוקה - סעיף 63 לפקודת הנזיקין:
         
"(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.
(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני."
 
יש להוכיח 6 היסודות הבאים – בעוולת הפרה חובה חקוקה: 
 
א. חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק- אזרחי או פלילי, גם אם כבר נענש פלילית. 
 
ב. החיקוק נועד לטובת הניזוק- או להגנת אדם בכלל. בודקים ההוראה הספציפית בחיקוק שמטילה על המזיק את החובה להגן על הפרט הניזוק.
 
ג. הפרת החובה על יד המזיק-  במחדל או במעשה.
 
דוגמא: הזנחת ילדים מהווה הפרת חובה חקוקה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ע"א 2034/98 אמין נ' אמין,(4.10.99) פ"ד נג (5)69..
 
פס"ד אמין:
 אמם של שלושה ילדים קטנים התאבדה סמוך ללידת בנה הצעיר. לאחר מותה שהו הילדים במוסדות רווחה ובמשפחות אומנות והידרדרו במורד הסמים והעבריינות. האב נישא בשנית, ולפי הסכם שעשה עם אשתו השנייה, ניתק כל קשר עם הילדים ואף סירב להניח להם לבקרו. 
 
הילדים התגלגלו עד לבגרותם ממוסד למשפחה אומנת ובחזרה למוסד, וממוסד למוסד וחוזר חלילה. הילדים הופרדו זה מזה וגורלם היה רע ומר. הם התדרדרו ככל שבגרו במורד הסמים והעבריינות. בן אחד הקים משפחה, אך אינו מסוגל לעבוד ומתקיים מקיצבת הביטוח הלאומי. הבן האחר נודד מעבודה לעבודה ללא יכולת התמדה. הבת נישאה והתגרשה. היא ילדה שישה ילדים; הבכור נמסר לאימוץ והאחרים סודרו בפנימיות בשל בעיית סמים של אמם, אשר אינה מסוגלת לטפל בהם. אסון הילדים עובר מדור לדור.
 
הילדים תבעו את אביהם בבית-המשפט המחוזי, וזה קבע כי בהתנהגותו המתנכרת הפר המערער הן חובות חקוקות כלפי ילדיו, המעוגנות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן – חוק הכשרות המשפטית או החוק) ובחוק העונשין, תשל"ז-1977, והן את חובת הזהירות, המוטלת עליו מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. לזכות המשיבים נפסקו פיצויים. לטענת האב אמנם התנהגותו לא הייתה כשורה, אך מדובר בהפרת חובה מוסרית, שאין בצדה סנקציה משפטית. עוד טוען הוא, כי בהכרה העקרונית באחריותם המשפטית של הורים כלפי ילדים לנזקים נפשיים לא יהיה גבול לתביעות פיצויים.
 
האב הגיש ערעור. בית המשפט העליון קבע: חוק הכשרות המשפטית אינו דורש את הצלחת ההורים בדאגתם לחינוכו של הילד; כל מה שנדרש מהם הוא לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין, בלשון סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית. כלומר, חובתם אינה להשיג את התוצאות הרצויות של החינוך, של הלימודים ושל ההכשרה, אלא חייבים הם להשתדל לפי רמת ההתנהגות של הורים מסורים רגילים.
אין ספק כי אדם רשאי לוותר על זכויותיו, אך אין הוא יכול להיפטר מחובותיו. לכן כל עוד הורה הוא האפוטרופוס הטבעי של ילדו, הוא נושא בחובה הקבועה בסעיף 15 לחוק לדאוג לצורכי הילד, צרכים שיש לתת להם מובן רחב החורג מצרכים חומריים גרידא. העובדה כי אין הילדים נמצאים ברשותו ובחזקתו משפיעה על זכויותיו של ההורה, אך לא על חובותיו. אלה ממשיכות להיות מוטלות על כתפיו; הכול, כמובן, בהתאם לנסיבות המוחשיות של יחסי הורים-ילדים.

משמעותה של הוראת סעיף 22 לחוק הכשרות המשפטית אינה מתמצית במתן חסינות-מה להורים מפני אחריותם לנזק שגרמו לקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם. יש בהוראה זו גם משום הטלת אחריות ישירה על הורים לנזקי הקטין, שנגרמו בשל הפרת חובותיהם כאפוטרופוסים טבעיים. נכון אמנם כי נוסף על כך חובות ההורים, הקבועות בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית, נקלטות גם בתוך כלי הקיבול הכללי של סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שעניינו הפרת חובה חקוקה. אך אין זה גורע ממשמעותה העצמאית של הוראת סעיף 22 לחוק הכשרות המשפטית כמטילה אחריות ישירה על ההורים
במקרה דנן אין ספק כי האב נהג כפי שנהג לא מתוך כוונה לקדם את טובת ילדיו, אלא מתוך נימוקים של אינטרס אישי מובהק, יהא תוכן אינטרס זה אשר יהא. נמצא, כי אין לאב כל הגנה מכוח הוראת סעיף 22 לחוק הכשרות המשפטית.
 
 
ד. נזק וקיומו של קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק- אחריות המזיק בשל הפרת חובה חקוקה קמה רק אם נגרם לתובע נזק וקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם. אלמלא הפרת החובה החקוקה, הנזק לא היה נגרם.
 
ה. יסוד הנזק - הנזק מתייחס לאותו נזק שהתכוון החיקוק למנוע.
 
ו. החיקוק לא התכוון לשלול את התרופה הנזיקית- הניזוק יוכל לתבוע בתביעה נזיקית גם אם המזיק קיבל סנקציה פלילית בחיקוק.
 
 
3. עוולת התקיפה- 
נעבור לעוולת התקיפה, שהיא אחת מהעוולות הפרטיקולריות, בה נעשה שימוש רב בעיקר בתביעות אלימות והתעללות בין בני זוג וילדים. . העוולה אינה דורשת הוכחת נזק או קשר סיבתי, אלא מתייחסת לשימוש בכוח במובן הרחב וליסוד הנפשי של כוונה להזיק. 
 
ראו בסעיף 23 לפקודת הנזיקין:
 
"(א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו".
(ב) "שימוש בכוח", לעניין סעיף זה - לרבות שימוש בחום, באור, בחשמל, בגאז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק."
 

יסודות עוולת התקיפה, מתפרשים דרך שימוש בכוח או בניסיון או איום בשימוש בכוח: 
 
א. שימוש בכוח – ההגדרה של שימוש בכוח הנה במובן הרחב וכוללת שימוש בכל דבר שיכול לגרום לנזק.
יסוד של כוונה-  כאשר מלווה לשימוש בכוח היסוד נפשי של כוונה.
התקיפה היא נגד גופו של אדם ולא כלפי רכושו. 
בין במישרין ובין בעקיפין- יסוד השימוש בכוח יכול להיות ללא מגע פיסי, אך יש צורך במגע פיסי ע"י כל דבר מטעמו, כמו למשל, התוקף שולח כלב לשסע את המותקף (הניזוק).
           העדר הסכמה של הניזוק- הניזוק המותקף חייב להוכיח כי לא הייתה הסכמה מצדו ואם הייתה הסכמה הרי שהושגה בתרמית.
ב. נסיון או איום להשתמש בכוח – הניסיון יחשב במידה והמאיים עשה מעשה או תנועה נגד גופו של התובע והוא יוצר מצג שיש לו הכוונה והיכולת לבצע את איומו באותו הזמן ואין הכוונה לאיום עתידי.
 
בתי המשפט קובעים את הפיצוי הנזיקי לאחר שבחנו את כל היסודות בעוולת התקיפה לאור התנהגות בן הזוג  האלים ונמצא כי קמה עילה בשל עוולת התקיפה. 
 
חשוב לציין כי סעד הפיצויים הנו הסעד העיקרי בפקודת הנזיקין ומטרתו להשיב את המצב לקדמותו והכוונה להעמיד את הניזוק באותו מצב שהיה לפני שקרה האירוע הנזיקי. בית המשפט צריך להעריך את הנזק שנגרם לניזוק לרבות הנזק הצפוי בעתיד במונחים כספיים.
 
בדיני נזיקין עומדות למזיק (הנתבע) הגנות כלפי הניזוק (התובע) המשפיעות על גובה הפיצוי. כך למשל,
 הסתכנות מרצון בהתאם לסעיף 5 (א) לפקודת הנזיקין הקובעת:
 "בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך, או יש להניח שידע והעריך, את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו".
 

טענות הגנה שניתן לעלות:

א. הסתכן מרצון - המזיק יכול להעלות טענת הגנה נגד הניזוק, ולטעון כי הוא הסתכן מרצון לפגיעה בו ולנזק שקרה ולכן אינו יכול לתבוע את הפוגע בנזיקין. אם הנתבע מוכיח טענה זו, נשללת האחריות הנזיקית שלו באופן מוחלט.
 
ב. הגנת אשם תורם שהנה הגנה נוספת בהתאם לסעיפים 65 , 66 , 68 (א) לפקודת הנזיקין. טענת אשם תורם הנה במקרים שלתובע (הניזוק) יש תרומה רשלנית בהתנהגותו לגרימת הנזק. ראה לעניין זה סעיף 65 לפקודה הנזיקין:
"נתבע שגרם לנזק באשמו, אלא שהתנהגותו של התובע היא שהביאה לידי האשם, רשאי בית המשפט לפטור אותו מחבותו לפצות את התובע או להקטין את הפיצויים ככל שבית המשפט יראה לצודק."
 

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו:
 
בתביעות דיני הנזיקין במשפחה, בתי המשפט חלוקים בדעותיהם, בשימוש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בעוולות הנזיקין, שכן חוק היסוד מגדיר באופן רחב את העקרונות של זכויות היסוד ביחסים שבין הפרט מול אורגן שלטוני ולא כאשר מדובר ביחסים בין פרטיים. 
 
כיום חלק מהשופטים סבורים כי ניתן לתבוע ביחסים בין פרטיים בדיני הנזיקין  כאשר מוגשות תביעות בגין הפרת חובה חקוקה, ונמצא כי בן הזוג פגע באחד מעקרונות חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. כמו למשל, פגיעה באוטונומיה והחירות. גישה חדשנית זו, היא המשך ההתפתחות מזה שנים של חוק יסוד זה, אשר העלתה את זכויות הפרט לדרגה חוקתית והחובה החקוקה בחוק היסוד זכתה למעמד גבוה יותר לעומת החובה הקבועה בחיקוק שאינו מהווה חוק יסוד.
 
ולעניין זה ראה דברי כב' השופט איתי כץ( (תמ"ש  18561/07 ש' ד' נ' ר' ד' (26.5.10) ,הסבור כי סרבנות גט מהווה פגיעה בערכים המוגנים בחוק יסוד כבוד האדם.
 
רקע עובדתי:
תביעה נזיקית לפיצוי כספי בסך של מיליון ₪ שהגיש התובע כנגד אשתו-הנתבעת, בגין סירובה לקבל ממנו את גיטה חרף פסיקות בתי הדין הרבניים, האיזורי והגדול המחייבות אותה לעשות כן. התובע משתית תביעתו על שתי עוולות: רשלנות והפרת חובה חקוקה. לטענת הנתבעת דין התביעה להדחות על הסף, ולגופו של עניין, מדובר בעיכוב זמני ומוצדק שמטרתו, לקבל את זכויותיה הרכושיות
 
"אכן נראה לי כי התנהגות הנתבעת כלפי התובע פוגעת בזכות יסוד של התובע- פגיעה באוטונומיה, החירות לנהל את חייו באופן שיחפוץ לבחור בת זוג ולהתנתק מקשר שהוא אינו חפץ בו ובעניין זה מצטרף אני לעמדת עמיתיי כב' השופט גרינברגר וכב' השופטת קיציס ,כי ניתן לתבוע בגין עוולת הפרת החובה החקוקה בחוק היסוד הנ"ל גם כאשר התביעה עניינה פגיעה של הפרט בפרט אחר ."
 
 
 
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ