חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

כשאישה בוגדת, אלימה

 
מה קורה כאשר האשה בוגדת - אלימה - מתעלמת מהבעל?

ראשית נברר את המושגים

 
מודדת, עוברת על דת משה, עוברת על דת יהודית, מעשי כיעור
לא אחת שומעים באמצעי התקשורת על מושגים מתחום דיני המשפחה. מסתבר שנעשה ערבוב בין התחומים, ומשתמשים במינוחים שגויים כדי לתאר מצב משפטי של הצדדים. בואו נעשה סדר במונחים:
 
מורדת
להגדרה זו נכנסת אשה שאינה מוכנה לקיים יחסי מין עם בעלה. ישנה גם מורדת במלאכות — זו המסרבת לעשות את מלאכות הבית (כיבוס, גיהוץ וכדו'). כדי להכריז על האשה כמורדת, יבדוק בית-הדין אם אין לה טענות הגנה המצדיקות את אי-הסכמתה לחיי אישות. ברם, ריב סתמי בין בני הזוג, הכולל העלבת האשה, אינו מצדיק את סירובה. גם הטענה שהוא חייב לה כספים, והיא תחזור אליו רק אם הוא יחזיר את הכסף, אין בה כדי למנוע את הכרזתה כמורדת.
 
במקרה שהאשה אינה מוכנה לחיי אישות, כיוון שהיא מעוניינת להינשא לגבר אחר, אין ספק שהיא מורדת. ההלכה קובעת שבעצם אשה זו מודה שאין לה טענות מוצדקות נגד בעלה, אלא שהיא החליטה ״להענישו״ באי-ניהול חיי אישות עד שיעשה כרצונה או עד שיקרה אירוע אחר. ההגדרה ההלכתית להתנהגות האשה היא ״בעינא ליה ומצערנא ליה״. כלומר, אין לי משהו מוצדק נגדו, אך אני אצער אותו בעצם חסימת חיי האישות!
 
אולם, אם האשה נותנת טעמים משכנעים לסירובה לחיי אישות, ובדרך כלל אינה דורשת במקרה שכזה את כתובתה, אלא רק מבקשת להתגרש, הרי שהיא אמנם מורדת בפועל, אך לא תסבול מאותן סנקציות של המורדת. זוהי מורדת מסוג ״מאיס עלי״ — כאילו אמרה ״התנהגותו או דברים הקשורים בו גורמים לי שלא אוכל לנהל איתו את הדבר האינטימי ביותר, שהרי הוא מאוס עלי״.
 
עוברת על דת משה
אשה מוגדרת כעוברת על דת משה, אם היא גורמת לבעלה במתכוון לעבור על הלכות התורה. דוגמאות: אשה בזמן המחזור החודשי המקיימת יחסי מין עם בעלה מבלי לעדכן אותו שהיא נידה ואסורה עליו; אשה המבשלת לבעלה, ואחרי שהוא אכל הסתבר לו שהאוכל היה לא כשר — למרות שהיא ידעה זאת, ועוד מקרים המפורטים במשנה (מסכת כתובות פ״ז).
 
יודגש, אין זה מספיק שהאשה עוברת עבירות, אלא שהיא גם מכשילה את בעלה לעבור על חוקי התורה.
 
הסנקציה: אשה המוכרזת כעוברת על דת משה, ובמיוחד שהמשיכה בהתנהגותה על אף שהתרו בה, הרי שיש לבעל זכות לגרש אותה בעל כורחה, ואף לגרום לה לאבד את כתובתה.
חריג: בעל המגיע לבית-הדין, ומסביר עד כמה מרשעת אשתו שהכשילה אותו, חייב לזכור שאם האשה תוכיח שה״צדיק״ הזה נוהג באורח חיים המנוגד לתורה גם ללא ״עזרתה״, הרי שלא תהא לו זכות לחייב אותה בגירושין (אם כי תינקטנה כנראה סנקציות אחרות נגדה).
 
עוברת על דת יהודית
הרב אלינסון, בספרו ״הצנע לכת״, מבהיר שעוברת על דת יהודית היא אותה אשה המתנהגת בתחום הצניעות והמוסר בניגוד לנורמות שאימצו בנות ישראל הכשרות.
 
בעוד שעוברת על דת משה נחשבת כזו משום שהיא מכשילה את בעלה (אפילו אם היא עצמה לא עוברת על דיני היהדות), הרי שעוברת על דת יהודית תיחשב כזו אם היא זו שמתנהגת בניגוד לצניעות.
הכאת הבעל, כינויי גנאי תמידיים כלפיו, חיי הוללות ופריצות מצד האשה, לרבות התייחדות עם גבר בנסיבות מחשידות הינם בניגוד ל״דת יהודית״. אשה לא תוכל לטעון בבית-הדין כי לא ביקשה מבעלה לבוא איתה לדיסקוטק ומועדוני לילה, אלא הלכה לבדה. עצם התנהגות זו מעמידה את האשה בבעיה.
 
אם בית-הדין שקל את כל הנסיבות, והגיע למסקנה שהאשה עברה על דת יהודית, תחויב האשה לקבל גט מן הבעל. באשר לזכותה לקבל את שווי הכתובה מבעלה, הרי שזה תלוי אם התרו בה. אם אכן קיבלה אזהרה, והמשיכה בדרכה, יש סיכון רציני שתאבד את כתובתה!
 
נקודה למחשבה: אשה המסרבת לשים כיסוי ראש (מטפחת ראש או פאה נוכרית) נחשבת כעוברת על דת יהודית. מעניין מה יפסוק בית-הדין כשמקרה זה מובא בפניו במציאות הישראלית של היום. סביר להניח שהוא יביט היטב מיהו הבעל המביא טענה ייחודית זו בפני בית-הדין...
 
מעשי כיעור
קורה שהבעל בטוח שהאשה קיימה יחסי מין עם גבר זר, אך אין לו הוכחה חותכת. הנסיבות מחשידות את האשה בכך. כך לדוגמה אם הוא שכר בלש שצילם את האשה נכנסת לחדר במלון עם גבר זר, והדלת ננעלה אחריהם למשך זמן-מה. אין לו שום הוכחה אם הם ״למדו גמרא״ בחדר, או שנכשלו בעבירה...
 
במקרה זה, המרחק בין מעשי כיעור וזנות בפועל יכול להיות קצרצר, ויכול להיות ארוך יותר. בכל אופן, תלוי עד כמה השתכנע בית-הדין באשר לאופי התנהגותה.
אם העדים יוכיחו את מעשי הכיעור של האשה, תהא לבעל הזכות לחייב את האשה בגירושין, מבלי שתקבל את כתובתה. אולם, הואיל ולא הוכח שזנתה בפועל, הרי שיש לבעל זכות החלטה אם לגרש אותה, אך אי-אפשר לאלצו להתגרש ממנה.
 
האם זכאית האשה למזונות
הואיל ובמסגרת הנישואין ישנן חובות וזכויות לאשה, הרי שבמקרה שהאשה אינה מקיימת את אחת החובות הכלולות בחובותיה הבסיסיות, היא לא תזכה לאחת מזכויותיה הבסיסיות — מזונות!
 
הכרזת האשה כמורדת מהווה מעין הרשעה של בית-הדין כלפי האשה בכך שהיא חסרה סיבות אובייקטיביות מוצדקות לאי-קיום יחסי אישות מצידה. אשר על כן, אין הבעל חייב לקיים את התחייבותו לפרנס אותה. יודגש, אין מדובר כאן על ״תשלום״ עבור יחסי מין. מניעת התשמיש מן הבעל מהווה ערעור יסודי של כל חיי נישואין, ובמניעתם היא כמו מצהירה שאין הוא נחשב כבעלה. לכך יש השלכות ברורות, והיא לא תוכל לבקש ״לאכול מן העוגה ולרצות שהיא תישאר שלמה״...
 
גם הכרזתה כעוברת על דת משה, או על דת יהודית, ובוודאי קביעה שהיא עושה מעשי כיעור, תמנענה  ממנה את המזונות.
 
לסיכום: אם בית-הדין פוסק שהאשה נכנסת לאחת ההגדרות השליליות דלעיל, בדרך כלל הוא גם מחייב אותה בגירושין. מי שחויבה להתגרש אינה זכאית למזונות.
 
לאלו תביעות היא צפויה?
הבעל יכול לתבוע שבית-הדין יחייב אותה בגט.
 
כן ניתן לבקש שהאשה לא תקבל את כתובתה. (איבוד הכתובה אינו פשוט, ותלוי בכל מקרה לגופו, ובחלק מהמקרים תזכה האשה לקבל את נכסיה).
 
עד לביצוע הגט ניתן לבקש מבית-הדין שיפסוק כי האשה אינה זכאית למזונות.
 
אם האשה מסרבת לקבל את הגט (כיום אי-אפשר לחייב אשה להתגרש מבלי שתיתן הסכמתה לכך — לפי תקנת רבנו   גרשום מאור הגולה), ומאידך גיסא היא הוכרזה כמורדת, ואין לה כל טענה להצדקת מעשיה, יש לבעל אפשרות לבקש   מבית-הדין (לאחר שנים-עשר חודשים מהכרזתה כמורדת), להורות על היתר נישואין לאשה שנייה - אף מבלי להתגרש.
 
הסנקציות והראיות כשהאשה בוגדת
בסעיף זה אין כוונתנו למעשי הכיעור דלעיל, ולא למקרה שהאשה נאנסה, אלא כשהאשה זנתה, דהיינו קיימה יחסי מין עם גבר זר. אם יוכח העניין בצורה מוחלטת, יכול בית-הדין לפסוק שהאשה חייבת לקבל גט. מעשית, אם האשה תסרב להתגרש, סביר להניח שבית-הדין יתן לבעל היתר לשאת אשה נוספת. מאותו רגע, ועל אף שהאשה הבוגדת תמשיך להיות אשתו באופן פורמאלי, לא תהא זכאית לשום דבר מבעלה. אפילו תהיה אחר כך חולה, רעבה וכדו', לא תקום לה כל עילה כלפיו, מפני שמלבד הטקס הרשמי של הגירושין הם גרושים בפועל.
 
אגב, אם הבעל יחפש ״נקמה״ באשתו, על כי בגדה בו, ייתכן שינקוט פעולה בלתי שגרתית. מחד גיסא, יתבע גירושין, ויבקש להביא את ראיותיו על בגידתה. זאת, במטרה לשים אותה ללעג ולקלס בפני קרוביה ומכריה. מאידך גיסא, לאחר שיקבל פסק-דין לגירושין, יאמר לה שתישאר ״עגונה״ לכל ימי חייה...
 
ובכן, אין זה פשוט כלל ועיקר. אמנם קשה לאשה בוגדת להגיש תביעה לבית-הדין שיורה לבעלה לגרש אותה בגין בגידתה, אך לאחר שהבעל תבע אותה לגירושין, עקב כך שזנתה תחתיו, וקיבל פסק-דין לטובתו, ייתכן שבית-הדין יחייג אותו לגרשה ברגע שיתחיל ב״תרגילי השהיה״. הסיבה לכך, בין היתר, הינה האיסור החל עליו לחיות איתה רגע אחד נוסף.
 
מה צריך הבעל להוכיח?
כדי שייפסק כי האשה זנתה בפועל — קיימה יחסי מין עם גבר זר ולכן ייפסק שהאשה אסורה על בעלה ובועלה, על הבעל להביא ראיות בשרות. דהיינו, שני עדים כשרים שיאמרו שראו את האשה מקיימת יחסים מלאים. ההלכה מגדירה זאת באופן ציורי ובלשון נקייה: העדים צריכים לראות ש״המכחול נכנס לשפופרת״.
 
תמונת עירום שלה עם גבר זר — הוכחה מספקת?
להלן דוגמאות בהן ישנו סיכוי כי לא ייפסק שהאשה אסורה על בעלה ובועלה, למרות שכמעט אין ספק מה עשתה האשה עם הגבר הזר:
 
היה רק עד אחד שראה זאת.
 
העדים אינם כשרים. לדוגמה, הם מחללי שבת, קרובי משפחה וכו'.
 
הבלש שנשכר לשם המעקב אחרי האשה, מודה כי שכר הטרחה שלו בנוי מ״בונוס״ — במקרה שיקבלו את עדותו, ויפסקו כבקשת הבעל.
 
יש תמונות שהאשה עירומה או הגבר עירום, או שניהם עירומים, או שניהם מתעלסים עירומים — אך אין רואים בתמונה יחסי אישות מלאים. 
 
העדים ראו את האשה והגבר נכנסים לחדר בבית-מלון, ונועלים את הדלת אחריהם, אך לא ראו את יחסי המין ביניהם.
 
ייתכן מצב ביניים שראו אותם מתעלסים עירומים, והקליטו את ההתעלסות, ממנה עולה שהיו יחסים מלאים, אך לא ראו את היחסים המלאים.
 
האם האשה יכולה למנוע את הצגת הראיות נגדה?
בהחלט יהיו מצבים שהגבר שכר חבורת בלשים אשר עקבו אחרי האשה למקום התייחדות — בית-מלון, חוף הים, חורשות וכו'. הבלשים באו אל הגבר עם שללם כשחיוך נסוך על פניהם: רואים את האשה שוכבת עם גבר במכונית כששניהם עירומים, והם אמנם החמיצו את המגע המלא, אך רצף התמונות שלאחר מכן אינו מותיר ספק מה התרחש.
האשה מגיעה לבית-הדין מפוחדת, ומודיעה לעורך-דינה שאם לא ימנע את הצגת התמונות, והן תוצגנה לראווה בבית-הדין, היא קופצת מהגג ושמה קץ לחייה.
 
עורך הדין יכול להודיע לבית-הדין כי האשה מסכימה מיידית להתגרש, ולכן אין מקום להצגת הראיות. אולם, אם הבעל מתוחכם, הוא דורש שהאשה תסכים כי יירשם שאסור לה להינשא גם לגבר השני. במקרה שכזה, אם האשה מסרבת לערב את הגבר השני בתיק, יש שיקול דעת לבית-הדין אם להציג את הראיות. אם ייכתב בפסק- הדין שהאשה אסורה על בעלה ובועלה, יופיע העניין בטופס ״מעשה בית-דין״, אותו בודקים ברבנות במקרה שגרושה מבקשת להינשא שוב. משם למדים הרבנים אם החתן המיועד הינו אותו אחד שנאסרה האשה עליו...
 
אם האשה תסרב שאותו גבר יאוזכר ב״מעשה בית-דין״, יוכל הבעל בדרך כלל להתעקש ולהביא ראיותיו. אך אם האשה עומדת על כך ששם הגבר לא יאוזכר, כשמאידך גיסא היא מוותרת על הרכוש, יש סיכוי רב שבית-הדין לא יסכים לראות את התמונות. הנימוק: כאשר אשה נאסרת על בעלה ובועלה, היא מפסידה את זכויותיה לפי הכתובה. ברגע שהיא מוכנה להפסיד את הזכויות מראש, אין טעם להיכנס לרפש, ולכבס את הכביסה המלוכלכת בין כותלי בית-הדין — מלבד סיפוק יצר הנקם של הבעל.
 
הסבר זה נעוץ בפסק-דין של בית-הדין הרבני הגדול לערעורים. הבעל התרגז מאוד על בית-הדין שפסק כי ממילא מצווה עליו לגרש את אשתו, ומכיוון שהאשה מוותרת על הרכוש, אין לאפשר לבעל להציג את התמונות. לדברי הבעל, אין הוא חפץ ב״מצווה נוספת״ על תרי״ג מצוות, אלא באיסור האשה על בעלה ובועלה... בית-הדין הבהיר שאינו קיים כדי לספק רצונות או יצרי נקם של בעלים ונשים. תפקידו לפסוק דין, וברגע שהבעיה נפתרה, אין הוא מרחיב את היריעה לחינם. אולם, אי-אפשר ללמוד מכאן על כל בתי-הדין, והדבר מסור בעיקר לשיקול הדעת של הדיינים הדנים במקרה.
 
מה האשה מפסידה?
כאשר נפסק כי האשה זנתה, אין היא זכאית לכתובתה. כמו כן, היא מפסידה את זכותה למזונות עד הגירושין. אם היו לבני הזוג כספים אך הם ״נאכלו״ כבר, או שהיה רכוש ונמכר, אין היא יכולה לבקש מחצית אותו רכוש.
באשר לרכוש המשותף, האשה זכאית למחצית זכויותיה. לכן, אם יש לבני הזוג דירה משותפת, רכב משותף, חשבון בנק משותף וכדו', אין הבעל יכול לנשל אותה מזכויותיה הכספיות.
 
אולם יכולה להיווצר בעיה במקרה שהמכונית או הדירה רשומות על-שם הבעל, והאשה טוענת שהרישום אינו משקף את האמת. בית-הדין נוטה ללכת לפי הרישום, אם כי במקרים רבים הפעיל בית-הדין את החזקה של השיתוף בנכסים. אולם, במקרה שבית-הדין פסק כי האשה זנתה, והדירה רשומה רק על-שם הבעל, והבעל כרך את עניין הרכוש בגירושין (כלומר שבית-הדין ידון ויפסוק גם בהקשר לרכוש), יש חשש שבית-הדין ישאיר את הדירה אצל הבעל. במקרה שכזה, עומדת בפני האשה, הבטוחה בצדקת טענתה באשר לרכוש המשותף, הזכות לערער לבית-הדין הרבני הגדול לערעורים. אם גם שם יאושר פסק-הדין, היו שהרחיקו לכת ועתרו לבג״ץ. אולם, אין דומה מקרה אחד למשנהו, ובכל מקרה כדאי להצטייד בראיות מוצקות המוכיחות את חזקת השיתוף בנכסים.
 
 
  
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ