חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

ידועים בציבור

 
אמנון ותמר קיימו יחסי אישות – האם הפכו הם לידועים בציבור?
מה חשוב מה חושב הציבור, כך אמר המאהב לאהובתו,
מה שחשוב הוא מה שאנחנו חושבים...
 
האמנם יודע הציבור את האמת על יחסי הצדדים?
 
שני סטודנטים חולקים שכירות בדירה לאורך התואר, האם יהפכו הם לידועים בציבור?
 
הרב צוריאל בובליל 
נוטריון עורך דין משפחה יועץ נישואין ייעוץ נישואין וכן יועץ נישואין דתי
יאיר את עינכם במרתפיו הסבוכים של החוק בישראל, ובסוגיות דת ומדינה, 
ויענה על שאלות סבוכות ביותר 
 
ראו בהמשך דף זה תמצית לסוגיה
 
סוגיית הידועים בציבור הינה אחת הסוגיות המרתקות, בהתפתחות המשפטית.
אם בעבר יכלו שני אנשים לבלות יחדיו, ואף לחיות חיי אישות, מבלי לחשוב שיש לכך השלכות משפטיות, הגיע המצב לכך שכיום כדאי לחשוב פעמיים לפני שנכנסים לגור בדירה שכורה במשותף.
בואו נעשה סדר בסוגיה.

מהי ההגדרה למצב זה?
ידועים בציבור
שני אנשים המקיימים יחסי אישות ומנהלים משק בית משותף.
 
האם יש חובה לגור באותו בית?
ביהמ"ש לענייני משפחה, על פי פסיקת השופט יעקב כהן, פסיקה שאושרה בערכאת הערעור, קבע שאין צורך במגורים בדירה אחת. יחד עם זאת, הוא קבע שהיו מספיק פרמטרים שהעידו על היותם ידועים בציבור, על אף שהיו להם שתי דירות נפרדות.
 
האם תנאי להגדרת צדדים כידועים בציבור הינו קיום הסכם בכתב ביניהם?
 
לא ולא! זו בדיוק הנקודה, שלמרות שאין כל הסכם בכתב, יכול צד להגיש תביעה ולבקש זכויות בשל העובדה שהוא נכנס להגדרה.
ניתן לומר שמדובר על הסכם בעל פה, המושתת על התנהגות הצדדים.
 
ידועים בציבור בעיניהם או בעיני הציבור?
 
אכן, שאלה מעניינת. מי צריך לדעת שהם כאלה?
 
יש מקרים שיבדקו את היסוד הסובייקטיבי. היינו, כיצד ראו הצדדים את עצמם.
יש מקרים בהם ביהמ"ש יבדוק את היסוד האובייקטיבי. כלומר, כיצד העולם חווה את יחסי הצדדים.
 
כיצד ניתן להוכיח שהצדדים היו ידועים בציבור?
 
לדוגמא:
אם יש חוזה שכירות על שם הצדדים, זו כבר התחלה טובה.
 
גם אם הצדדים חיו בדירת אחד הצדדים, ללא חוזה, אך במשך תקופה ארוכה, יכול הדבר לשמש כראיה.
אם יש חשבון בנק משותף, בוודאי שהדבר תורם.
 
אם הצדדים טסו לחו"ל ביחד פעמים רבות, זו עדות טובה.
 
אם הצדדים נצפו בקביעות ביחד באירועים חברתיים כבני זוג, הדבר תורם.
 
אם הצדדים כתבו זה לזה את רגשותיהם, ויחסם לצד שכנגד, זו יכולה להיות ראיה טובה.
 
אם הצדדים קנו באופן קבוע מתנות זה לזה, יש בכך כדי לעזור.
 
יש עוד פרמטרים, שייבדקו במקרה הספציפי.
הכלל הוא שלא די בראיה אחת, ולא תמיד כמות הראיות חשובה, אלא איכות הראיות, ואיכות הקשר הזוגי.
 
כיצד ניתן להיזהר מלהפוך לידועים בציבור?
זו בדרך כלל שאלה של "הצד החזק" בקשר.
לשם כך, עדיף לחתום על הסכם ממון, המגדיר את יחסי הצדדים, ואת רמת השיתוף בין הצדדים.
אם מדובר בקשר בן מספר חודשים, כי אז קשה לדבר על כך. אולם, אם הקשר נמשך, הרי שחתימה על הסכם הינה צורך חשוב ביותר, על אף אי הנעימות בנושא.
 
האם יש השלכות משפטיות להגדרה זאת?
כן!
1. יש סיכוי שביהמ"ש יקבע שכל הרכוש שנצבר במהלך הקשר הינו משותף.
 
2. יש סיכוי שביהמ"ש יקבע שהיתה כוונת שיתוף ספציפית בחלק מהרכוש.
 
3. יש סיכוי שביהמ"ש יקבע שעל אף שהצדדים מוגדרים כידועים בציבור, לא היתה כל כוונת שיתוף, ולכן כל צד ילך לדרכו.
 
4. יש סיכוי שביהמ"ש יחייב את הצד החזק במזונות משקמים, כאשר יוכח שהיה אלמנט של הסתמכות הצד החלש בצד החזק, ועוד.
 
ומה באשר לזכות ירושה של ידועים בציבור?
אכן, חוק הירושה קובע שדינם כדין נשואים, לענין ירושה.
תנאי אחד קיים בחוק, והוא שמי מהצדדים לא היה נשוי לאחר, בזמן הקשר. אחרת, אין כל זכות לירושה.
יחד עם זאת, גם אם אין ירושה, בשל היות מי מהצדדים נשוי, הרי שיש זכות להגיש תביעה רכושית, כאמור לעיל, תוך הוכחה לשיתוף בנסיבות הענין.
 
האם ידועה בציבור זכאית למזונות נגד הידוע בציבור או נגד עזבונו?
אכן, הפסיקה הולכת ומרחיבה את זכות הידועה בציבור.
ידועה בציבור תהא זכאית למזונות משקמים, ככל שתוכיח שהיתה הסתמכות מצידה בזמן הקשר על הגבר.
 
מזונות משקמים מוגבלים לתקופה שייקבע ביהמ"ש, בניגוד למזונות של אשה נשואה שאינם מוגבלים כל עוד הצדדים נשואים, וכל עוד לא איבדה האשה את זכותה למזונות.
 
באשר לזכות מזונות מן העזבון, הרי שביה"ד הרבני לא יפסוק מזונות לאשה זו, אם תיק הירושה יתנהל בפניו. 
 
סביר להניח, שבשל הדרישה שכל הצדדים חייבים להסכים לסמכות בית הדין הרבני לדון בירושה, הרי שהידועה בציבור תסרב להתדיין בביה"ד...
 
אם ביהמ"ש קבע שהאשה ידועה בציבור, יש סיכוי סביר, בנסיבות התיק שיהא בפניו, שהוא יפסוק לאשה מזונות מן העזבון.

מוזמנים לקרוא בנוסף:
גניבת זרע
 
 
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ