חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

טענת אלימות ללא הוכחה - חיוב בגט

 
מן המפורסמות הוא שחלק ניכר מכתבי התביעה לגירושין מלווה בשלל טענות על אלימות – פיזית ומילולית.
כאשר מגיע ביה"ד לדיון, ומבקש ראיות לטענות קשות ביותר כנגד הבעל, קורה לא אחת שבעצם זו מלה של האשה מול מלה הכחשה של הבעל. לעיתים זו מלה בצירוף בכי ודמעות של האשה.

הבעיה העומדת בפני ביה"ד אינה קלה כלל ועיקר. הכל יודעים שמקרי האלימות מתרחשים בדרך כלל בין ארבעת כתלי הבית. גם אם הילדים היו עדים לצעקות ובכי של האמא, משתדלים להוציא אותם מהסכסוך, כדי לא להוסיף על הטראומה שלהם, מה גם שהם פסולים לעדות, וכך קורה שהצדדים יודעים את האמת המרה, אולם הבעל מצליח להעמיד "פני פוקר" בביה"ד, כאילו היה אחד מל"ו צדיקים...

מאידך גיסא, המדיניות של המשטרה בשנים האחרונות היא להרחיק בעלים מן הבית לתקופה קצרה בגין תלונה של האשה, גם אם לא הוצגו ראיות.

ניתן לומר, שכיום מפעילים את האמצעי הזה באופן קיצוני ביותר, עובדה זו עוזרת לנשים במאבק הגירושין, שכן די בתלונה שלה על אלימות, והבעל כבר מורחק זמנית מהבית, אם לא לומר שהוא מבלה את הלילה בבית מעצר או שהוא משוחרר בערבות. למותר לציין שיש מייצגים הנותנים עצות לאשה להגיש תלונות כדי למסור לביהמ"ש את האישורים מהמשטרה כראיה על האלימות. זאת, בעוד כולנו מבינים שזהו רק אישור על הגשת תלונה ולא על אמיתות התלונה...

אין לקנא בביה"ד שכן גם אם הוא חש שהאשה דוברת אמת, אין הוא יכול לפסוק רק עפ"י אינסטינקטים אלא עפ"י החומר המונח בפניו.

עניין זה נכון גם בביהמ"ש, כאשר השופט מאמין בתוך תוכו לאחד הצדדים, אך העדר הראיות מונע מהשופט לפסוק לטובתו.

כך קרה לדוגמא בתיק בלאסין מ- 29.4.99, בהרכב הדיינים בקשי טופיק ושרמן. ביה"ד האזורי קיים ישיבה אחת בלבד בה שמע מהאשה טענות על אלימות פיזית ומילולית וכי הבעל כפה עליה יחסי אישות בעת נידתה. כן טענה האשה שהבעל הורחק מהבית ע"י המשטרה בעקבות אלימותו.

הבעל, לעומתה, הכחיש את טענותיה, והבהיר שהיום מכניסים גברים ל- 48 שעות מאסר בגין תלונה סתמית של אשה כנגד בעל. הואיל וביה"ד האזורי התרשם מטענות האשה, הוא חייב את הבעל. ואף קבע שאם לא יתן לה גט ידון ביה"ד בהפעלת סנקציות כנגדו, אותן הטיל עליו לאחר מכן.

ביה"ד הגדול בראשות הרב בקשי דורון קבע שלא הוכחו שום עילות המחייבות את הבעל בגט. הרחיב בנדון הרב שרמן אשר תקף בחריפות את ביה"ד האזורי שחייב בגט ואף הטיל סנקציות כנגד הבעל מבלי שהובא שמץ של ראיה של אלימות הבעל. בין היתר, כתב הרב שרמן:
 
לאחר שמיעת הערעור ועיון בכל החומר שבתיק עולה ברורות שאין כל עילה הלכתית שעל פיה ניתן לביה"ד להטיל סנקציות ולהשתמש בחוק בתי הדין הרבניים קיום פסקי דין של גרושין התשנ"ה 1995 על כל סעיפי ההגבלות שנמצאים בו, וזאת מן הטעם הפשוט שכל הבסיס ההלכתי שמאפשר להשתמש בסעיפי חוק אלו הוא החיוב בגרושין שחוייב בו הבעל ובנדון שבפנינו פסק הדין לחיוב  ג"פ שהוצא כנגד הבעל בכ"ה תמוז תשנ"ח ניתן בלא כל יסודות הלכתיים.

וכאשר פסק הדין לחיוב אינו ברור, ודאי שאין לבנות עליו פסק דין שיפעיל אמצעי כפיה ובזה יעלו חששות כבדים על כשרות הגט ותוקפו להפקיע מהאשה מעמד אשת איש ולהתירה לעלמא.

 
ביה"ד משתית את פסק דינו לחייב את הבעל לגרש את אשתו על דבר אחד בלבד. יצויין שביה"ד קיים ישיבה אחת קצרה בה שמע את טענות האשה לגרושין והם אלימות פיזית ומילולית וכן שהבעל כפה עליה לחיות עמה בנידותה. כ"כ טענה שהורחק מהבית בעקבות אלימותו.

הבעל הכחיש את כל טענות האשה. אמנם הודה שהורחק עקב תלונת האשה אולם טען שהיום אפילו אם לא עושים כלום מכניסים את הבעל ל- 48 שעות למאסר, והוסיף שלא הכה את האשה ולא נתן לה סטירות.

 
מעבר לטענת האשה והכחשת הבעל לא נתברר לביה"ד דבר, לא באמצעות הוכחות או עדויות על אלימות וכן לא היתה כל הודאה מפי הבעל. אדרבא, ממנו נשמעה הכחשה.

ביה"ד בפסק דינו לא צרף כל מקור ונמוקים הלכתיים שקובעים שניתן לחייב הבעל בגט פטורין על בסיס טענות בלבד ובמיוחד כאשר יש הכחשה מצד הבעל, שאז חובת האשה להוכיח בעדויות והוכחות ברורות שנוהג האלימות וכן שהאלימות אינה חד פעמית אלא כלשון הרמ"א בשו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף ב'

"ואם רגיל בכך" ע"מ להוציא אדם מחזקת כשרות שאינו נוהג באלימות כלפי אשתו יש צורך בעדות גמורה. גם במקום שהבעל אינו מכחיש שנהג באלימות כלפי אשתו אלא מסביר שסיבת האלימות היא האשה שגרמה לו לנהוג באלימות גם אז בי"ד פועל לברר בשל מי האלימות כפי שכתב שם הרמ"א "ואם אינו ידוע מי הגורם אין הבעל נאמן לומר שהיא המתחלת שכל הנשים בחזקת כשרות ומושיבין ביניהם אחרות לראות בשל מי הרעה הזאת".

קובע הרמ"א באיש המכה את אשתו שאם אין ידוע מי הגורם אין הבעל נאמן לומר שהאשה היא המתחלת שהנשים בחזקת כשרות ובכ"ז לא פוסקים על סמך חזקה זו וקובעים שהוא המתחיל, אלא מושיבין ביניהם אחרות לראות בשל מי הרעה הזאת. מקורו של הרמ"א הם דברי תשובת הרשב"א המיוחסין לרמב"ן סי' ק"ב. וכן כתב השו"ת בנימין זאב סי' פ"ח שדם בחיוב וכפיית גט לאיש המכה את אשתו וכתב שם בזה"ל "מצאתי בתשובות הגאונים דצריך החכם לחקור בדבר אם הדבר הגורם להכאות מחמתה"...

 
אמנם הבנימין זאב עוסק בשאילת כפית בעל המכה ליתן ג"פ, אך ברור דהוא הדין גם גבי חיוב הבעל שיש צורך לחקור בדבר, מה גם דבנדון דנן פסה"ד נשוא הערעור עוסק בדרכי כפיה לקיום חיוב פסק לגרושין כפי שיתבאר להלן.
 
גם בשו"ע אה"ע סי ע"ד סעיף י' כתב "וכן היא שאמרה אין רצוני שיבואו לבית אביך ואמך אחיך ואחיותיך ואיני שוכנת עמהם בחצר אחד שמריעין לי ומצירין לי שומעין לה". וכתב הרמ"א שם דווקא שנראה בב"ד שיש ממש בדבריה שהם מריעין לה וגורמים קטטה בינה לבעלה אבל בלא"ה אין שומעין לה... ונוהגין להושיב עמהם איש או אשה נאמנים ותדור עמהם עד שיתברר ע"י מי נתגלגל הריב והקטטה.

המקור לדברי הרמ"א לצורך לברר ע"י איש או אשה נאמנים בשל מי נתגלגל בברית והקטטה.  תשובות הרי"ף ס' רל"ה וכתב שם שכך המנהג בכל בתי דינין שנותנים לאשה נאמנה שעל ידה יתברר ממי נתגלגלה המריבה" ועיין בשו"ת פרח מטה אהרן סי' ס' הובא בחדושי הרע"א בהגהותיו על השו"ע הנ"ל שדן בעניין הצורך לברר ע"י עדות בענייני קטטות ומריבות בבית וכן עיין בשו"ת המהרי"ק שורש נ"ז לגבי הצורך לעדות לברור בעניני קטטות בבית

מדברי כולם נראה ברור שע"מ לקבוע חיוב ג''פ מכח אלימות יש צורך בברור בעדויות והוכחות, ואם בנסיבות שהבעל מודה שהיה אלים אלא שתולה את הסיבה בהתנהגותה של האשה שגרמה יש צורך לברר ע"י עדויות ק"ו בנדון דנן שיש הכחשה מוחלטת של הבעל שסיבת הפרוד של האשה היא מאלימותו, דודאי שיש צורך בברור הדבר באמצעות עדויות והוכחות שבלעדיהם לא ניתן לחייב הבעל בג''פ.

 
ביה"ד קמא בפסה"ד לחיוב הבעל בגרושין קבע שאם הבעל לא יגרש את אשתו שידון ביה"ד בהפעלת סנקציות נגד הבעל כלומר שע"פ  דברי הצדדים בלבד ניתן לדון בהפעלת הסנקציות כאמצעי כפיה שיביאו את הבעל לקיים את חיוב הג"פ.

ומעיון בחומר שבתיק ובפרוטוקול הדיון שקיים לא נמצאו עילות מיוחדות שמאפשרות לא רק את חיוב הגט אלא גם שמוש בדרכי כפיה שמסורים לביה"ד ע"פ חוק, ע"מ לאלץ את הבעל ולכפות עליו את בצוע הגרושין. מה גם ביה"ד השתמש בצווי הגבלה ושלילת זכויות לא רק כדוגמת הרחקות דר"ת היינו מניעת נתינת זכויות.. כסעיפים א' ג' ד' אלא גם הצו שבסעיף ב' ששולל מהמערער את רשיון הנהיגה שלו וכנהג מונית בזה יש פגיעה באופן חיובי בלקיחת מקור פרנסתו של המערער, ואין צו הגבלה זה דומה כלל להרחקות דר"ת שהם בעיקרם מניעת נתינה וחסד כלפי הבעל סרבן הגט.

על כן ודאי י"ל דאין בטענות האשה כל עילה לכפיה על גט באמצעות צו זה, ולהעלות חשש חמור של גט מעושה והתרת א"א לעלמא.


לאור האמור מאחר ולא נמצאו כל עילות הלכתיות על פיהם יש לחייב את הבעל בגרושין ממילא אין מקום לפסה"ד שמטיל סנקציות על הבעל שמטרתם לאכוף בצוע פסק הדין שחייבו בג''פ. וכן מאחר ובפועל המערער בערעורו טען שביה"ד קמא טעה בפסקו כי הבעל מחוייב לגרש אשתו באשר לא הוכחה בשום שלב של הדיון כל עילה מבוררת לפיה מן הדין הוא מחוייב  ליתן גט פטורין ועל זה בסס את ערעורו שממילא אין גם מקום לכפותו ולהטיל עליו סנקציות. וכאמור לא נמצא כל בסיס הלכתי מספיק לחיוב הבעל בגרושין על כן מוחלט לקבל את הערעור גם על פסק הדין שיצא מלפני ביה"ד קמא ביום כ"ה בתמוז תשנ"ח בו חוייב הבעל לגרש את אשתו ופסק דין זה בטל..."
 
עולה מפסה"ד שיש להיזהר מלהורות על חיוב בגט כאשר אין ראיות מלבד טענה מול טענה. על אחת כמה וכמה שאין להטיל סנקציות כנגד הבעל אם אין כל עילה הלכתית לחיובו בגט.
 

 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ