חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

הסכם ממון

 
הסכם ממון בין בני-זוג  לפני הנישואין או במהלכם
 
אחד הנושאים החשובים ביותר, העולה במהלך כל סכסוך משפטי בענייני רכוש של זוג נשוי, הוא זכויותיהם המשפטיות של כל אחד מבני הזוג ברכוש שנצבר לפני הנישואין ובמהלכם.
 
כפי שהוסבר בראשית ספר זה, מטרת ״הכתובה״ היתה להסדיר את זכויות האשה, ושאר ענייני הרכוש, כך שלא תצא מקופחת במקרה של גירושין או פטירת הבעל. ברם, המציאות השוררת בבתי-הדין הרבניים ובבתי-המשפט מוכיחה שאין כללים אחידים, ואין פסיקה זהה באשר לרכוש. ראשית, בתי-הדין הרבניים, בניגוד לבתי-המשפט האזרחיים, מחויבים להלכה היהודית, גם אם בג״ץ יורה להם אחרת. שנית, עובדה היא שגברים נוטים לכרוך את ענייני הרכוש בבית-הדין, והנשים רצות לבית-המשפט.

אין זו החלטה שרירותית, אלא בדרך כלל זו הנחייתם של עורכי הדין של המתדיינים, שניסיונם המשפטי מורה להם לנהוג בדרך זו. שלישית, במקרה שאשה התנהגה שלא כיאות, או זנתה תחת בעלה, ישנו סיכוי (או סיכון...) שלפי פסיקת בית-הדין הרבני תאבד חלק מרכושה. רביעית, ואולי הגורם החשוב ביותר, כמעט בכל המקרים חוזר הסיפור על עצמו שכל עוד לא הסתיימו הדיונים באשר לרכוש המשותף/הנפרד, אין סיכוי שהנישואין יגיעו אל קיצם. כך קורה שבני-זוג, ובעיקר ילדיהם הקטינים, נחשפים לתופעות של אלימות, סחטנות או מתח מתמיד כל עוד לא תם פרק הרכוש בסכסוך המשפטי.

 
זו הסיבה לכך שממליצים כיום לבני-זוג לערוך ״הסכם ממון״ בטרם הנישואין. הסכם זה יכול לכלול כל הסדר רכוש המוסכם מראש בין בני הזוג. כך, לדוגמה, יכולים בני הזוג להסכים ולכתוב כי:
 
א.מה שהובא על ידי כל צד במיטלטלין או במקרקעין, יהא שייך לאותו צד גם בעת פירוד.
 
ב.מה שנצבר במהלך הנישואין, שייך לבני הזוג בשווה ללא קשר לאופן רישום הנכס.
 
ג.כל מה שהובא על ידי מי מבני הזוג בטרם הנישואין ו/או במהלכם יהא שייך בשווה לבני הזוג.
 
ד.כל צד יכול לתבוע פירוק השיתוף, ולקבל מחצית מכלל הנכסים כל אימת שיחפוץ — ללא קשר לאשמת מי מהצדדים לקרע ביניהם, או לאופן הרישום של הנכסים.
 
ה.כל עוד יהיו לבני הזוג ילדים מתחת לגיל 18, לא יוכל שום צד לפרק את השיתוף.
 
כפי שניתן לראות, האפשרויות הינן מגוונות, ובוודאי שאין הסכם המכיל את כל החלופות שצוינו, שחלקן סותרות. הרעיון הוא לקבוע מראש את ההסדר הרכושי — כיצד ומתי ניתן לבצע את חלוקת הרכוש.
ניתן לערוך הסכם זה גם לאחר הנישואין, בטרם ייוולדו לבני הזוג ילדים, ואף לאחר מכן. זו אפשרות חשובה המעניקה יציבות לחיי הנישואין, שכן היא מונעת ככל האפשר פתח לסחטנות.
 
אולם, לא הכל תמימי דעים עם האמור לעיל. אחד הנימוקים השוללים עריכת הסכם ממון לפני הנישואין, הוא הרצון להימנע מכניסה לפירוט שכזה באווירת השמחה השוררת בין בני הזוג טרם נישואיהם. ככלות הכל, אם ההסכם יציין שכל צד זכאי בלעדית לנכסים שהביא ערב הנישואין, ולחליפי הנכסים במהלך הנישואין (לדוגמה, כשמכרו לאחר החתונה מכונית או דירה שהיו להם מלפני הנישואין, והחליפו את הנכס בנכס חליפי), יכול הצד השני, שלא הביא הרבה, להרגיש מתוסכל בתקופת הנישואין. הוא יחוש שאין טעם להשקיע במהלך השנים, שהרי שום דבר כמעט אינו שייך לו. יהיה לו חשש כבד בעקבות כל ויכוח קטן עם בן-זוגו, שהרי אותו צד יוכל תמיד לאיים עליו בסגנון: ״לא טוב לך כאן — את/ה יכול/ה לקחת את הרגליים וללכת״...
 
יכול להיווצר מצב בו תהיינה התנצחויות בין בני הזוג, והמשפטים הבאים ״יעופו באוויר״: ״זה שייך לי מלפני החתונה״; ״גם אני השקעתי בטיפוח הבית״; ״את המשכנתא שילמנו ביחד" ; ״אני לא מוכנה לשים גרוש מהמשכורת שלי״; ״מצידי תפרנס את המשפחה, ואני בינתיים אחסוך כסף לרכישת דירה אלטרנטיבית — למקרה של גירושין״; ״את החדר של הילדה שיפצנו ביחד״; ״אתה קנית את המכונית, אבל את הביטוח, הדלק והתיקונים שילמת מחשבון הבנק המשותף...״ ועוד.
 
למרות כל אלה, לעניות דעתי ומתוך ניסיוני, נראה לי שהסכמים בין בני-זוג יכולים למנוע סכסוכים ברוב המקרים. ה״כתובה״ היתה תקנה של חז״ל אשר התמודדו עם מציאות החיים, ועזרו לנשים כך שבעליהן לא יוכלו לגרש אותן ולהוציאן בחוסר כל. הסכם הממון נראה לי כמחויב המציאות, וידוע שרבנים רבים מעודדים כיום עריכת הסכמים, דבר שבעבר הסתייגו ממנו. בעוד מימוש הכתובה חייב לעבור את מסלול הדיונים בתביעת הגירושין המתמשכת זמן רב (ב״יוזמת״ הבעל או האשה או בית-הדין — בהתאם לנסיבות), הרי שהסכם ממון יכול להגיע לביצוע תוך זמן קצר ביותר.
הבעיה היחידה תהיה התחושה הבלתי נעימה שבעצם הצורך בהסכם שכזה. הרי ערב הנישואין הכל מצטייר כ״ורוד״, ולפתע צריכים לדבר על התחשבנות במקרה של גירושין.
 
אגב, זו גם אחת הבעיות עם הכתובה. רוב הבעלים אינם מודעים למה שהם מתחייבים, ולכן ״מתעופפים״ בכתובה סכומי כסף ובלי כל קשר למצב הכלכלי של החתן. כשסטודנט דלפון בשנה א׳ באוניברסיטה מבקש שיכתבו סכום של מיליון דולר בכתובה, יש ספק לכל תוקף הכתובה, הואיל וכמעט בטוח שהוא לא הבין על מה חתם, או שכל מטרתו היתה להרשים את הכלה והאורחים...
 
הניסיון מלמד, שבמציאות הנוכחית מי שעורך הסכם ממון שייך בדרך כלל לאחת הקטגוריות הבאות (גבר או אשה):
 
א.בן-זוג בנישואין שניים (הרוצה למנוע את הדרך המפותלת והמכוערת שעבר בתביעה הקודמת לגירושין).
 
ב.בן-הזוג בעל השכלה על-תיכונית המודע למשמעות הסכם הממון.
 
ג.בן-הזוג בעל נכסים מלפני הנישואין, הרוצה לשריין אותם במקרה פירוד.
 
ד.בן-הזוג שמע סיפורים או רכילויות על המתרחש בין כותלי בית- הדין/בית-המשפט באשר לרכוש, ומבקש למנוע מצב זה.
 
תוקף משפטי
אם אתם מעוניינים לערוך הסכם ממון בעל תוקף משפטי מחייב, עליכם לפעול כאמור בסעיפים 2-1 של ״חוק יחסי ממון בין בני-זוג״.
 
על ההסכם להיות ערוך בכתב. לאחר שנערך ההסכם, תוכלו להגיש אותו, עוד בטרם הנישואין, ולחילופין במהלכם, לאישורו של בית-המשפט או בית-הדין הרבני. השופט או הדיין ישאל אתכם אם הבנתם את משמעות ההסכם, ואם הוא נחתם מתוך רצון חופשי. במקרה שכזה, יאשרו אותו כמעט אוטומטית. אם ההסכם נוגד את תקנת הציבור, או שכבר קובע מה יקרה עם הילדים שטרם נולדו, בדרך כלל ישמיט בית-המשפט או בית-הדין את הסעיפים הללו מההסכם.
 
כך לדוגמה לא יכול בעל לחתום על הסכם שקובע כי יהיה פטור ממזונות ילדיו שטרם נולדו, במקרה של גירושין. אולם בכל הקשור לרכוש, בית-המשפט נמנע בדרך כלל מלהיכנס לשיקולי הצדדים באשר לחלוקתו ואופן מימושו.
 
אגב, רשם הנישואין ברבנות יכול לאשר את ההסכם בטרם הנישואין או במהלכם. הסכם זה יצורף לכתובה, ויהווה חלק בלתי נפרד ממנה. הכלל הוא שמותר להתנות על עניינים ממוניים, ולכן ניתן לשנות מתנאי הכתובה בנושאי הרכוש. זאת עד גבול מסוים ובכפוף להלכות המשפט העברי (לדוגמה, הוויתור מראש על הכתובה; חיים ללא כתובה, ועוד).
יצוין כי בחודש פברואר 1995 התקבל בכנסת תיקון מספר 2 ל״חוק יחסי ממון בין בני-זוג״. על פי תיקון זה יכול גם מסימן (מלבד דיין, שופט ורשם נישואין) לאשר את הסכם הממון שנכרת לפני הנישואין. גם עליו חל הסייג של בדיקת ההסכם עם חותמיו, כפי שצוין בחוק: ״ובלבד שבני הזוג הניצבים לפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו״.
 
אם לאחר הנישואין הגיעו בני הזוג למסקנה שברצונם לשנות את ההסכם עליו חתמו בראשית נישואיהם, פתוחה הדרך בפניהם. כל שעליהם לעשות הוא לגשת לבית-המשפט או לבית-הדין עם ההסכם החדש בכתב, ולבקש את אישור השינוי. תופעה זאת מתרחשת כאשר מתחילים להצטבר נכסים, ואחד מבני הזוג חש שההסכם המקורי אינו משקף את המצב הנוכחי. אולם, אם הצד השני לא יסכים לשינוי ההסכם, לא ניתן יהא לעשות דבר כנגד ההסכם. התוצאה הגרועה שיכולה לנבוע מאי-הסכמה לשינוי ההסכם היא פתיחה של הליכי גירושין על ידי הצד המעוניין בשינוי. כאן כבר יעמוד הכסף מול חיי הנישואין, ולצערנו לא אחת גוברים השיקולים הכלכליים על המשך חיי הנישואין.
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ