חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

הסדרי ילדים בין הסבא והסבתא לנכדים

                        הסדרי ראיה בין סב / סבתא לנכדים

אומרים שישנו "צער גידול בנים", אבל על דבר אחד כולם הסכימו בעבר, ובשמחה: "בני בנים – כבנים!". אין כמו הקשר בין הסבא והסבתא לנכדים! הזאטוטים יודעים שאצלם יקבלו את "הממתקים האסורים", יקבלו את החיבוק, יוכלו לשבת על הברכיים של הסבא ויקשיבו לסיפורים ולדברי חכמה, ולעולם לא ישמעו נזיפה מדוע לא הכינו שיעורים ועוד. 

והינה, בשנים האחרונות, החלה להתעורר בעיה קשה ביותר: אחד ההורים נפטר, אם במלחמה ואם ממחלה או תאונה, אך ההורה שנותר בחיים מתנער מהורי הנפטר, וחוסם את הקשר בינם לבין הנכדים, וכך הם חווים טרגדיה כפולה – הם גם שכלו את בנם / כלתם, וגם נותקו מנכדיהם.

האם יש פתרון משפחתי ומשפטי לבעיה כאובה זו?

בהיבט המשפחתי, מן הראוי לזכור שלעיתים כל שנותר לילדים מההורה שנפטר הוא דמות הסבא והסבתא, ואסור לאבד מתנה יקרה זו. לא הרבה נכדים זוכים להכיר ולהוקיר את הדור הקודם. מה יפה יותר לזכור את סיפור יעקב, המברך את נכדיו, לפני מותו: "בך יברך ישראל לאמור: ישימך אלוקים כאפרים ומנשה" (בראשית מח, 20). יתירה מזאת, הוא אומר לבנו, יוסף: "ועתה שני בניך הנולדים לך... הםאפרים ומנשה, כראובן ושמעון יהיו לי" (שם, שם, ה'). מן ההיבט השני, יש חשיבות לרגישות מצד הסבא והסבתא, שכן לעיתים החתן / הכלה שנותרו בחיים, ומעוניינים להקים בית חדש, וקורה שהקשר בין החותן והחותנת לנכדים הופך להיות מציק ומעיק. יש למצוא את שביל הזהב בין החשיבות בשימור וטיפוח הקשר של הנכדים לסבא והסבתא, לבין ההבנה שאסור שהדבר יפריע לשיגרת חיי ההורה הנותר בחיים.

בהיבט המשפטי, נזכור את סעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: "מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בענין המגע בין הורי המת לבין הקטין". היינו, יש סמכות לביהמ"ש לאפשר קשר בין הורי הנפטר לנכדים.

יתירה מזאת, סעיף 68א לחוק הנ"ל קובע: "לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניינו של קטין".

קנס להפרת הסדרי ראיה - לצערנו, למרות החוק, יש הרומסים אותו ברגליהם. הח"מ מטפל בסבא וסבתא ששכלו את בנם, אך הכלה מסרבת באופן שיטתי לקשר בין הנכדה לבינם. לאחרונה, פסק ביה"ד לטובת הסבא והסבתא, ויצא באופן חריף נגד האם, ואף קנס אותה ב-500 ₪ לכל ביקור שהילדה אינה מגיעה אליהם! זאת, למרות טענות האם שהילדה אינה רוצה בביקורים... אם יש תסמונת "ניכור הורי", הרי שכאן יש "ניכור סבא וסבתא"!

 

ומה קורה אם זוג מתגרש, ואז ההורה השני מנתק את הורי בן הזוג מהנכדים?

לכאורה, החוק לעיל אינו חל עליהם, שכן ההורה לא נפטר אלא רק התגרש. ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, עמ 135/08, קבע: 

"אמנם אין נסיבות המקרה דנא נופלות לגדרו של סע' 28 א לחוק הכשרות הקובע: "מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בענין המגע בין הורי המת לבין הקטין", אולם לשונו הרחבה של סע' 68 (א) לחוק, מאפשרת לבית המשפט "לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניינו של קטין.. כוללת גם הסדרת מפגשים בין קטין לבין סביו, אם הדבר נדרש לצורך שמירת טובתו של הקטין".

כן נציין כי תקנה 258 כא 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי:

א.     הורה הורהו של קטין רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין הורה של קטין, בעניין קביעת דרכי קשר בינו לבין הקטין להבטחת טובתו של הקטין, לפי סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ה-1965; הבקשה תוגש לפי טופס 26ג ותחול עליה תקנה 258 כ(ב1) ו-(ד), בשינויים המחויבים.

ב.      הודיעה יחידת הסיוע שאליה הופנתה בקשה לפי תקנת משנה (א), לבית המשפט כי הצדדים לא הגיעו ליישוב הסכסוך בהסכמה, רשאי מגיש הבקשה להגיש תובענה בעניין"

 הינה כי כן, חשיבה יצירתית יכולה לקחת את הסעיפים השונים, וכן את התקנה דלעיל, ולמצוא את הנתיב המשפטי לפתור את הבעיות המתעוררות הן כאשר אחד ההורים נפטר, וכן כאשר הזוג נפרד.

נציין כי סעיף 3 (ד) לחוק בית משפט לענייני משפחה קובע, כי קטין רשאי בעצמו "או ע"י ידיד קרוב" להגיש תובענה "בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש..".

מכאן יכולים הסבים למצוא מסלול נוסף להגשת תביעה, בשם הקטינים, כ"ידיד קרוב" של הקטינים. היינו, התביעה מוגשת בשם הקטינים, באמצעות הסבא והסבתא, כידיד קרוב, נגד האב / האם, לקביעת הסדרי ראיה בין הנכדים והורי ההורים.

 יודגש, כי אין בעצם קיום דיון לגופו של עניין, בכדי להעיד על כך שתמיד טובת הילד מחייבת הענקת זכות ביקור לסבים בניגוד להסכמת הוריו. קיימים אכן מצבים בהן טובת הילד שללה קשר עם הסבים, יחד עם זאת, שלילה על סף של יכולת הסבים לפנות לבימ"ש לענייני משפחה, במטרה לנסות להוכיח כי טובת הנכד וזכויותיו מחייבות הענקת זכויות ביקור וקשר עם סביו, אינה משרתת את התכלית החקיקתית שבבסיס חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, גם לא את תכלית חוק בית משפט לענייני משפחה ואינה עולה בקנה אחד עם "האמנה בדבר זכויות הילד" הקובעת בסע' 5 את החובה לכבד את זכויותיהם וחובותיהם של בני המשפחה המורחבת, ובסע' 8 קובעת את החובה לכבד את זכותו של הילד לשמור על קשרי משפחה כמוכר בחוק. 

 מושכלות יסוד הן כי טובת הילד וזכויותיו מהווים שיקול ראשון במעלה, על כן מן הראוי לברר כל מקרה לגופו על מנת לבחון אם טובת הקטינה בענייננו מחייבת מפגשים עם הסבים.

לסיכום:

הורי, עמוס ורינה בובליל שיחיו, נהגו לספר לי כשהייתי קטן סיפור מעניין:

סיפור על סבא, אבא ובן.

הסבא היה עשיר, וגידל ילדיו בשמחה. הגיע הרגע והוא הזדקן, וריר החל לצאת מפיו... יום אחד הלך הבן עם הנכד, וגילה שהסבא מתגולל ברחוב. הבן צעק עליו, בגין התנהגותו, וביקש מהנכד לקחת את הסבא אליהם הביתה. בתוך הבית, ביקש הבן מהנכד שיקח מעליית הגג שמיכה ישנה ויתן לסבא. לקח הנכד את השמיכה הבלויה וקרע אותה לשני חלקים, ונתן חלק אחד לסבא. שאל הבן המופתע: ומה עם החצי השני?! השיב הנכד: לאור התנהגותך לסבא, אני שומר את החצי השני בשבילך...

מסקנה: חשוב לזכור שיש לכבד את הדור הקודם, מה גם שהנכדים רואים היטב כיצד התנהגנו אל הסבא והסבתא, וכבר נאמר: "על דאטפת – אטפוך"...

מן העבר השני נזכיר לסבא והסבתא: לנכדים יש הורה / הורים, וחשוב שלא תנסו לקחת את מקומם, אלא לתת לנכדים חוויה משלימה, תוך חיזוק הזהות של הורי הנכדים.

ואם כבר נתקלתם בבעיה משפטית בנדון, אל תתייאשו, וחשוב שתפנו לעו"ד שהינו גם מקצוען וגם רגיש, כך שלא רק שיינתן פס"ד, אלא הבעיה תיפתר לטובת כל הצדדים!        

 
 
 
 
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ