חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

היחס המשפטי וההלכתי לתא המשפחתי החד מיני

 
החברה המערבית עברה תמורות רבות ביחס לאוכלוסיה המקיימת תא משפחתי בין בני אותו מין. בעבר, כאשר רצו לציין את העמדה באשר לציבור זה, היו מזכירים את "סדום ועמורה". אין ספק שבשל העובדה שאנו חיים במדינת ישראל, בה מתקיימות שתי מערכות משפט בדיני משפחה – בית הדין הרבני וביהמ"ש לענייני משפחה, ניתן להיווכח בבירור שישנו הבדל חד בין הערכאות השונות.

בעוד ביה"ד הרבני לא יכיר בנישואין בין שני גברים או שתי נשים, הרי שביהמ"ש למשפחה מכיר בפועל בהשלכות קשר זוגי זה בהיבטים שונים, כפי שנראה להלן.

מכיוון שכיום, ניתן להתחתן בישראל רק באמצעות הרבנות, ברור שאין לדבר על אפשרות בני אותו מין להינשא בישראל. אולם, דומה, בראיה מפוכחת של קריאת המפה המשפטית, המתייחסת להצעות השונות לגבי "ברית הזוגיות" לכאלה שאינם יכולים להינשא (גוי ויהודי, כהן וגרושה, בני אותו מין וכו'), הרי שזו רק שאלה של זמן שענין זה יקבל תוקף בישראל – בין אם דה יורה ובין אם דה פקטו.

 אין בניתוח המצב המשפטי או החברתי בישראל, משום הבעת עמדה ערכית, אלא מתן מענה לשינויים שהתרחשו ויתכן וימשיכו להתרחש בעולם המשפט.

גישת היהדות ליחסי אישות בין בני אותו מין
התורה מתנגדת לכך בצורה מוחלטת. כך הדבר, באשר ליחסים מין בין שני גברים: "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה, תועבה היא". להמחשת האיסור, מבהירה התורה שהעונש על יחסים מלאים הינו מוות.

התורה אף מבהירה שיחסים בין גברים הינם טומאה שהיתה נפוצה בעולם העתיק, ויש להתרחק ממנה: "אל תטמאו בכל אלה, כי בכל אלה נטמאו הגויים אשר אני משלח מפניכם" (ראו בספר ויקרא, י"ח, כ"ב – כ"ד, וכן פרק כ', פס' י"ג).
ככלל, גם יחסים בין שתי נשים אסורים, והם מבוססים, בין היתר, על הפסוק: "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו". הכינוי להם הינו "נשים המסוללות זו בזו".

הרמב"ם, בקודקס ההלכתי שכתב (משנה תורה, איסורי ביאה, כ"א, ח), קבע זאת הלכה למעשה: "נשים המסוללות זו בזו, אסור וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו, שנאמר 'כמעשה ארץ מצרים לא תעשו'.

אמרו חכמים:
מה היו עושים? איש נושא איש ואשה נושאת אשה, ואשה נישאת לשני אנשים, אף על פי שמעשה זה אסור, אין מלקין עליו, שאין לו לאו מיוחד, והרי אין שם ביאה כלל. לפיכך, אין נאסרות לכהונה משום זנות, ולא תיאסר אשה על בעלה בזה, שאין כאן זנות, וראוי להכותן מכת מרדות הואיל ועשו איסור
".

למותר לציין כי שלוש הדתות – היהדות, הנצרות והאיסלאם מתנגדות ליחסים אלה (הנצרות אף קובעת חד משמעית כי: "או שמא אינכם יודעים כי עושי עוול לא יירשו את מלכות האלוהים? אל תטעו, לא זונים ולא עובדי אלילים, לא מנאפים ולא עושי זימה, ולא יודעי משכב זכר" – אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים, ו, ט).
בשנים האחרונות, בצד האמירה שמצוות התורה מחייבות באופן אבסולוטי, החל להתפתח שיח בין חלק מהרבנים, באשר לגישה בפועל מול אנשים הבאים להתייעץ עימם.

כאשר יש צורך להתייחס לתופעה הנעשית בפרהסיה, כדוגמת מצעד הגאווה, מבהירה הרבנות הראשית את עמדתה הנחרצת, ובין היתר כתבה ביום 6.11.06: "רעדה וחלחלה אחזתנו לשמע המזימה האיומה אשר זוממים מיעוט מאחינו התועים, אשר נדברו לעשות כתועבות השפלים שבאומות, מעשים שהם הפך מוחלט למידת הצניעות בהם נתברכו ונשתבחו בני ישראל".

מן העבר השני, יותר רבנים מתייחסים בטולרנטיות לאדם הפרטי שאינו מנופף בזהותו המינית, אלא חי את חייו, ולעיתים אף מתייעץ. ראו, בין היתר, התבטאויות שונות של רבנים: "ההלכה האוסרת משכב זכר לא תשתנה, אבל היחס להומוסקסואלים דתיים חייב להשתנות, כל עוד הם לא מתעקשים לנוף בנטייתם בפומבי"; "אנשים אלה אינם מסוגלים לנהל חיי משפחה תקינים שיש בהם הבאת ילדים והקמת דור נוסף כדרך כל הארץ... ראויים לכל התמיכה והעזרה מן הקהילה בניהול חיים תקינים, ובנקודת מבטי כאדם שומר מצוות – גם לעזרה בניהול חיים שיאפשרו להם להימנע מן החמורים שבאיסורי התורה. הם ראויים לכבוד כבני אדם, ויש לשפוט אותם על פי כלל מעשיהם, גם בתחום הנדון אך לא רק בו, ולא על פי נטייתם, שאינה תלויה ברצונם".

אחד הרבנים אף התייחס לאפשרות של נישואי הומוסקסואל ולסבית, בתגובה לשאלה: "האם הרב ממליץ על כך, או שאין מנוס מהבדידות?". הרב מבהיר שהוא מבין את ההתלבטות ומבקש לסייע לו. לדבריו, "זו שאלה התלויה רק בבחורה ובו. זו הכרעה של שני בני אדם להקים בית בו הם יחיו באהבה באחווה בשלום וברעות, ומימד אחד יהיה חסר בבית זה. יש לדעת כי מימד זה הוא חשוב ביותר, ובחיי בני זוג הקשר הגופני מהווה אחד מהמוקדים המשמעותיים להתקשרות ההדדית ביניהם. אולם, אם שניכם מסכימים לכך, ניתן לבנות את הקשר על בסיסים אחרים".

רב אחר, כפי שפורסם באחד האתרים בנדון, הציע "לנקוט בדרך של דה - לגיטימציה של המעשה, אך סובלנות והימנעות מדה הומניזציה של העושה".

מן העבר השני, ישנם רבנים המבהירים חד משמעית שכל עיסוק פומבי בסוגיה רק מעצים את התופעה, ונותן לגיטימציה ליחסים אסורים אלה. לדבריהם, ככל שיבהירו באופן נחרץ למתייעצים עימם שהענין אסור בתכלית, וככל שיבהירו את חומרת האיסור, כך יחששו בחורים דתיים מליפול לסוג כזה של יחסים.

נימוק נוסף בפיהם של הרבנים המסתייגים ממתן עצות "המבינות את המצב הקשה אליו נקלע אותו אדם", הינו: ראו באזורים חרדיים סגורים. אם ייכנס אדם עם רכב בשבת, מייד תהום עליו כל הקריה, וכולם יזעקו כנגד חילול השבת, וכך מופנמת עוצמת הפגיעה בקודשי ישראל.

לעומת זאת, אדם חרדי הגר בסמיכות לאזור בו יש חילול שבת המוני, כבר אינו מקים קול זעקה. גם ילדיו אינם מתרגשים מהתופעה. לכן, לדבריהם, צריך להקים קול צעקה, ולעצור כל שיח המכיל את ההומוסקסואלים והלסביות, ובמיוחד עם הם מהמיגזר הדתי.

דומה שהמשותף לכל הרבנים, מכל המגזרים ומכל הזרמים, הינו שכולם מודיעים בפתיח לכל דיון בנדון: אסור מדאורייתא לקיים משכב זכר! אין שום היתר ליחסי אישות בין בני אותו מין!

אולם, המפריד הינו היחס לאוכלוסיה זו. חלק מהרבנים סבור שזו נטיה הניתנת לריפוי ולשינוי. הם מגדירים את הקהילה הזו כבעלת "נטיות הפוכות". לכן, ישנם ארגונים שונים לטיפול במי שפונה אליהם לסיוע. חלק סבור שישנם מצבים שאין יותר מקום לדבר על "ריפוי", משום שזה הפך להיות חלק מהטבע של אותו אדם.
לכן, הם מנסים לשוחח, להכיל, לקרב ולמצוא פתרונות לאותם אנשים, מבלי שהם מתירים את קיום היחסים!

אכן, מתנהל כאן שיח ולעיתים עימות בין גישות שונות: גישה אחת מבהירה – אל תיקחו את ההיבט המיני כחזות הכל. התייחסו אלינו בדיוק כפי שאתם מתייחסים לכל אדם אחר, או לכל בני זוג אחרים, ללא תלות בנטיה המינית.

האמנם כל מה שמגדיר את האדם הוא ההיבט המיני?! שיפטו אותנו כפי שאתם שופטים כל אדם אחר, בכל הנהגות החיים. אינני חייב לחיות עם אשה, רק בגלל שכך חושב העולם. אינני חייבת לחיות עם גבר, רק בשל הנורמה החברתית השלטת. אינני מכתיב לכם עם מי לחיות, וזכות זו אני מבקש/ת גם לעצמי – חיו ותנו לחיות!

מן העבר השני, קמה הגישה הקלאסית המבהירה שדרך זו הינה סטיה מן הטבע האנושי, ואינה מביאה להורות נורמטיבית, גם אם אפשר לאמץ ילד, שכן הילד זקוק לשני הורים "רגילים" – אב ואם, בעל ואשה, זכר ונקבה. מאז אדם וחוה, התפתח העולם בזכות הורות טבעית. רק לשם ההמחשה, מסבירה גישה זו, קחו סיטואציה בה כל העולם היה חי חיים חד מיניים.

ברור שהעולם מזמן היה מתמעט ונעלם! מעבר לכך, יש דברים שהילד יכול ללמוד מאביו ויש דברים שהוא סופג מאמו. כך ברא האל את העולם, ואסור לגרום לילד לאבד את ספיגת כל החלקים בדרך נורמטיבית! כל תחליף אינו זהה למקור!
 
המצב המשפטי באשר להומוסקסואלים ולסביות נישואין
כאמור, הרבנות לא תחתן לעולם בני אותו מין. לכן, יש כאלה הנוסעים לחו"ל, נישאים בהתאם לחוק שם, וחוזרים עם תעודת נישואין.

בעבר, כאשר רצה אותו זוג להירשם במשרד הפנים כנשוי, לא היה ניתן לעשות זאת. שופטי הרוב בבג"ץ בן ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, אשר סירב לאפשר את הרישום, קבעו כי על פקיד הרישום במשרד הפנים לרשום את הצדדים כנשואים בפריט 2(א) (7) של מרשם האוכלוסין.

הנשיא ברק, שייצג את דעת הרוב בפסה"ד, הבהיר כי משמעות פסה"ד הינה רק "כי במסגרת מעמדו הסטטיסטי – רישומי של משרד האוכלוסין... על פקיד הרישום לרשום במירשם האוכלוסין את העולה מהתעודה הציבורית המוגשת לו על ידי העותרים, לפיה העותרים נשואים". מן העבר השני, מציין הנשיא ברק כי "איננו מחליטים כי בישראל מוכרים נישואים בין בני אותו מין, איננו מכירים בסטטוס חדש של נישואים אלה...".

השופט רובינשטיין, שייצג את עמדת המיעוט, מבהיר כי המירשם אינו רק סטטיסטיקה. יש לקחת בחשבון את הערכים החברתיים: "על השופט לשאוף לאותו פתרון העולה בקנה אחד עם ההסכמה החברתית, או לפחות אינו סותר אותה. לדעתי רצוי להימנע מבחירתה של אופציה העומדת בניגוד חריף לתפיסות היסוד של הציבור...

פעולה בניגוד להסכמה החברתית תפגע, בטווח הארוך באמון הציבור במערכת בתי המשפט וביכולתם של אלה לתפקד כראוי".

בפועל, עולה מדברי השופט רובישטיין כי מדובר ב"מכבסת מלים", כאשר אומרים שרק מדובר ברישום סטטיסטי. יש כאן משום הכרה רשמית בנישואין חד מיניים, ויש לקרוא לילד בשמו, ולכן אין הוא מוכן לתת לכך יד.

הלכה למעשה, בכפוף למצב המשפטי הנוהג בימים אלה, יכולים בני אותו מין להינשא בחו"ל, ולהירשם כנשואים במשרד הפנים בישראל.

ידועים בציבור
מצד האמת, כמעט אין נפקא מינא אם מדובר בנשואים או בידועים בציבור. החוק בישראל הרחיב את הזכויות של ידועים בציבור, והשווה אותם לזכויות בני זוג נשואים.

לשם כך, יש המסתפקים בתצהיר בפני עו"ד, על היות הצדדים ידועים בציבור, וכבר הם זכאים לזכויות כבני זוג. כך הדבר בחברות תעופה שונות, המכבדות תצהיר על חיים משותפים, כדי לקבל זכות של בני זוג. כך הדבר בעוד מוסדות.
יש המחשקים את יחסיהם באמצעות הסכם ידועים בציבור או הסכם לחיים משותפים.

בעבר, היו שופטים שלא אישרו הסכמים בין ידועים בציבור. כיום, כבר יותר ויותר מאשרים הסכמים בין בני אותו מין, כידועים בציבור, ונותנים לו תוקף משפטי בהתאם לחוק. אין בכך כדי להוות אישור לרישום במשרד הפנים כנשואים, בניגוד לנישואין בחו"ל והגעה עם תעודת נישואין משם.

דוגמאות להשלכות משפטיות
 
1. זכות למזונות – הואיל וביהמ"ש העליון הכיר במזונות אזרחיים, על פיהם יכולה ידועה בציבור לתבוע מזונות מבן זוגה,       אין מניעה משפטית כי גבר יוכל לתבוע גבר אחר מזונות של בן זוג, וכך גם אשה תוכל לתבוע אשה אחרת את               מזונותיה. מרגע שמדובר בסטטוס של ידועים בציבור, מתבטלת שאלת המגדר בסוגיית המזונות. על אחת כמה וכמה,     אם נרשמו הצדדים כנשואים בישראל, על בסיס נישואין בחו"ל.
 
2. הורות משותפת של זוג לסבי – ביהמ"ש למשפחה פסק כי שתי נשים תוכרנה כאמהות של ילד אחד. המדובר היה           במצב בו אשה נשאה ברחמה ביצית של אשה אחרת ותרומת זרע, אשר לא יכלה להרות.
 
3. זכויות פנסיה – ביה"ד לעבודה פסק כי בני אותו מין, שחיו ביחד כבני זוג, נכנסים להגדרה של ידועים בציבור ובני זוג,     וממילא קמה הזכות המשפטית הנובעת מכך (זה יכול להיות פנסיה, יכול להיות קיצבת שארים וכו').
 
4. הסכם ממון – הסכם לחיים משותפים של זוג לסבי / הומוסקסואל – ביהמ"ש למשפחה קבע כי ניתן לאשר הסכם כזה       בתוקף פסק דין.
 
5. הסכם מזונות לילד של בת זוג לסבית – ביהמ"ש למשפחה אישר הסכם כזה בתוקף פס"ד.
 
6. פטור ממס שבח בהעברה בין בני זוג במתנה – כפי שבעל יכול להעביר לאשתו ולהיפך, נכס במתנה, וחלים הכללים       באשר לפטור ממיסוי, כך יכול בן זוג הומוסקסואל להעביר במתנה לרעהו, וכן בת זוג לסבית לרעותה, ולזכות באותם     פטורים.
 
7. ירושה – בן זוג מאותו מין זכאי לירושת בן זוגו, בשל היותם ידועים בציבור.
 
8. אימוץ – ביהמ"ש פסק כי ניתן לאמץ במשפחה שהינה מאותו מגדר. ניתן אף לרשום אבהות משותפת – של שני גברים     לילד שאומץ בחו"ל.
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ