חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

החזקת ילדים

 
העיקרון שאמור להנחות את בתי-הדין הרבניים ובתי-המשפט בדיון באשר להחזקת הילד — אם יחיה עם אמו או אצל אביו, מוגדר במונח המשפטי ״טובת הילד״.
זוהי הגדרה תמציתית, שהררי מאמרים ופסקי-דין נכתבו על אודותיה.

איך קובעים את טובת הילד? האם בכלל שואלים את הילד?
מסתבר שזו אחת השאלות הקשות ביותר. הדבר תלוי במידה רבה בהשקפת עולמו של השופט, ובהתרשמותו הקצרה מהתנהגות הצדדים ומן העדויות. בעיקר יקבע זאת השופט על סמך ״תסקיר הסעד״ שיוגש (יפורט להלן).
 
ככל שהילד גדול יותר, כך יינתן משקל רב יותר לרצונו האישי. אולם לא מעט הורים עושים שימוש ציני בילדיהם בעת המאבק המשפטי בין בני הזוג. כך לדוגמה ישנם הורים רבים המסיתים את הילד כעד הצד השני; הורים אחרים יציגו בפני הילדים תמונות בהן מוכח שבן-זוגם בגד בהם; יש המכנים בכינויי גנאי משפילים ביותר את הצד השני לעיני הילדים; הכרנו גם הורים אשר משתמשים ביכולתם הכלכלית כדי לפתות את הילד ללכת איתם, ועוד ועוד.
 
חזיתי במקרים קורעי לב בהם אמהות (אך לא רק הן!) החדירו ארס לילדים לאחר שכבר נקבע שהילדים אצלן. האב מגיע לראות את בתו או בנו האהובים, שעד ״אתמול״ היו קשורים מאוד אליו, והנה בהגיעו לביקור הוא מקבל מהילד יחס צונן, ולעיתים עוין.
 
אמנם ניתן לבקש במקרים מסוימים התערבות של עובדת-סוציאלית, משטרה וכו', אך אין כמעט שום כוח בעולם שישקם את ההרס הנפשי שנגרם לילד הקולט את הארס מהוריו. מהאב שומע הילד שהאמא זוועתית ומפלצתית; וכשהוא חוזר לאם הוא שומע מיהו האבא ואיזה טיפוס נאלח הוא...
 
במקרים אלה ישנם שיקולים שאצל שופט אזרחי יהיו פחות חשובים מאשר אצל דיין בבית-הדין הרבני. כך לדוגמה, במקרה שאחד הצדדים חזר בתשובה, והצד השני נשאר חילוני, יש סיכוי שהחוזר בתשובה יזכה לאוזן קשבת יותר בבית-הדין הרבני באשר להחזקת הילד. אחת הטענות של החוזר בתשובה בבית-הדין היא שהילד יזכה לחיזוק דתי אצלו, לעומת האפשרות ההפוכה אצל הצד החילוני.
 
כך גם כשהוכח שהאשה בגדה בבעלה. עניין זה יקבל משקל רב יותר בבית-הדין מאשר בבית-המשפט. שופטי בית-המשפט גורסים בדרך כלל כי לא תמיד אשה בוגדנית היא אם פחות טובה. האמהות איננה נפגמת בהכרח עקב הפגם בהתנהגותה הבינזוגית.
 
לסיכום: קשה לקבוע באופן קטגורי מהי ״טובת הילד״.
הדבר תלוי בהתנהגות ההורים; בשעות שהם מקדישים לילדים; ברצונם של האח או האחות הגדולים אצל איזה הורה להישאר (פעמים רבות החלטה זו גוררת גם את האח הקטן) ועוד. זאת, מפני שבדרך כלל אין זה בריא לפצל את הילדים בין שני ההורים, ופעמים רבות מעוניינים הילדים הקטנים להצטרף לאח הבוגר. הסטטיסטיקה מלמדת שברוב המקרים הילדים מוחזקים אצל האם, כשהאב משלם סכום קצוב למזונותיהם.

ככל ששיתוף הפעולה של האם והאב גדול יותר, והיא מעודדת את הקשר עם האב, כך גדל הסיכוי שהוא ישתתף כספית מעבר למה שחויב בפסק-הדין. על האם לזכור, כמובן, כי התנהגות חיובית זו מגדילה את הסיכוי שה״צלקות״ אשר תיוותרנה בלב הילד, עקב הפירוד והניתוק בין ההורים, תהיינה קטנות יותר. האמינו לי, זה לא פחות חשוב מגובה המזונות, אם לא למעלה מזה. 

 
תסקיר סעד
בחלק הארי של התביעות בהן מעורבים הילדים, עקב תביעת מזונות ילדים או החזקת ילדים, מתבקש תסקיר סעד מעובדת-סוציאלית.
 
העובדת-הסוציאלית נפגשת עם האב והאם ביחד ולחוד, משוחחת עם הילדים, ומשתדלת לקלוט את רחשי ליבם.
 
קשה לקנא בעובדות-הסוציאליות הואיל ותפקידן כפוי טובה. תוך זמן קצר ומפגשים ספורים עליהן לחבר דו״ח על רקע המשפחה, שורש הסכסוך, מצב הילדים בבית ובלימודים, יחס הילדים להוריהם, ולבסוף להגיש המלצות אצל מי יוחזקו הילדים, ומה יהיו הסדרי הראייה.
 
זוהי משימה קשה ביותר, מפני שבבת אחת העובדת-הסוציאלית נאלצת לרדת לנבכי הנפשות הפועלות, כאשר בו בזמן יש לה עוד משפחות לסקור. כמו כן, אין מדובר במפגשים אינטנסיביים, אלא במרחק זמן זה מזה, כשהדבר תלוי גם בזמן הפנוי של האב והאם. בפרק על האלימות בבית, כתבנו על תסקיר הסעד, אולם כאן מדובר בהמלצות שיכולות לחרוץ את גורל הקשר של הילדים עם מי מהוריהם. אם למשל ההמלצה היא לקצץ בתכיפות הביקורים של האב את ילדיו, סביר להניח שהאב יגלה כעס כלפי האשה. מאידך גיסא, אם העובדת-הסוציאלית תמליץ על תכיפות גבוהה יותר, יש אמהות שלא תאהבנה את זה.
הבעיה חריפה יותר במקרה שהעובדת-הסוציאלית כתבה את מחשבותיה בתסקיר ששלחה לבית-המשפט או לבית-הדין, ואז הילד לא רוצה ללכת להסדרי הביקורים עם אביו. האב הנזעם פונה אל העובדת-הסוציאלית ומבקש את התערבותה, ואילו האם טוענת שהיא מעודדת את הביקורים, אלא שהילד או הילדה כועסים על אביהם, ולכן זה לא תלוי בה... צריך לזכור שהעובדת-הסוציאלית לא יכולה לשמש ״בייבי-סיטר״ של זוג ההורים, וכך מתחילים טלפונים של מי מההורים אליה הביתה, והמצב הולך ומחריף.
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ