חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

גירושין - משמעות משפטית

 
הסכם גירושין 
 
המשמעות המשפטית לגבי האשה והבעל
בני-זוג יכולים לחיות יחדיו, בשלווה או במריבות, במשך עשרות שנים — עם הסכם ממון או בלעדיו. ברם, ברגע שחיי הנישואין הגיעו לקיצם, חייבים נושאים רבים להיסגר ביניהם.
 
שתי דרכים קיימות בפני בני הזוג העומדים להתגרש:
 
1. הדרך האחת הינה לעבור את כל המתואר בספר זה, ולהתדיין בנפרד על כל נושא ונושא: מזונות האשה עד הגירושין, מזונות הילדים, החזקת הילדים, הסדרי ראייה, הוצאת תסקירי סעד של עובדת-סוציאלית, התמודדות עם צווי מניעה או צווי הגנה, פסק-דין הצהרתי באשר לרכוש, חלוקת הרכוש ופירוק השיתוף בדירה, במכונית וכדומה.
 
2. הדרך השנייה הינה עריכת הסכם גירושין, אשר יכלול את כל הגורמים דלעיל, מתוך הסכמה בין בני הזוג.
 
ישנם בני-זוג עקשנים המקדשים מלחמה על כל פרט, אך בסופו של דבר, כעבור כמה שנים, הם מגלים שעליהם להגיע להסדר מוסכם. אם בני הזוג לא מסכימים בנושאים השונים, מוכרעות המחלוקות ביניהם על ידי הערכאות השונות. לבסוף, כשהותר ה״פלונטר״ המשפטי, מגובשים פסקי-הדין השונים לתוך הסכם הגירושין. יש שהסכם הגירושין הינו קצר ביותר, ונאמר בו שבני הזוג מתגרשים על יסוד פסקי-הדין שניתנו בבית-המשפט או בבית-הדין.
 
אולם, ייתכן מצב שכל הסוגיות אכן נפסקו על ידי הערכאות השונות, אך בכל הקשור לגירושין מתריס אחד מבני הזוג שהוא לא יסכים לתת/לקבל גט אלא אם כן יסכים הצד השני לשינוי גובה המזונות או לשינוי בחלוקת הרכוש. מכיוון שבפועל אי-אפשר כיום לכפות גט (על אף הסמכויות הרחבות שניתנו לבית-הדין הרבני וליועץ המשפטי לממשלה), הרי שבמרבית המקרים חייבים להגיע להסכמה מלאה. מצב זה מצדיק השקעת אנרגיה בהסכם גירושין יותר מאשר במאבקים משפטיים חסרי ערך.

אולם יש פעמים שאחד מבני הזוג מאלץ את הצד השני להיאבק בו במישור הדיוני. לא אחת קורה שבן-זוג אומר למשנהו: ״כזה ראה וקדש!״ דהיינו, אלו הם תנאי ההסכם המקובלים עלי. לעיתים, חלק מהתנאים הינם דרקוניים, אך זה האולטימטום שלו. התנהגות זו מאלצת את הצד השני להגיש תביעות שונות, ואין זה סותר את העובדה שבו-זמנית ממשיך המשא- ומתן להתקיים. קורה שכאשר מציג האולטימטום ״מפסיד בנקודות״ באחת המחלוקות המשפטיות, הוא מתרכך במשא-ומתן, ולפתע דבריו החד-משמעיים והמאיימים מאבדים מההתלהבות הראשונית.

 
הסכם גירושין אמור לכלול ולהתייחס לכל המחלוקות ולהביא לסיום ההתנצחויות. ניתן להגיש הסכם זה לבית-המשפט, המאשר את ההסכם לאחר שנוכח כי בני הזוג הבינו אותו ומודעים להשלכות הצפויות ממנו. את החלק המתייחס לגירושין בין בני הזוג בית-המשפט אינו מאשר, בשל הסמכות הייחודית בענייני נישואין וגירושין הנתונה לבית-הדין הרבני.
 
בני-זוג יכולים להגיש את הסכם הגירושין ישירות לבית-הדין הרבני, ולבקש שיינתן פסק-דין לגירושין — המאשר את ההסכם שהוגש לדיינים. מכאן שבית-הדין עושה שתי פעולות: גם מאשר את ההסכם, וגם נותן פסק-דין לגירושין. לאחר מכן, על הצדדים לפתוח תיק נוסף בבית-הדין ל״סידור הגט״ ביניהם. מכאן מובן שפסק-הדין לגירושין אינו מהווה את סיום החיים המשותפים, שכן רק לאחר מתן הגט יהיו הצדדים מגורשים.
 
ישנה נפקות משפטית להפרדה בין הסכם הגירושין והגט: אם לאחר אישור הסכם הגירושין יחליט אחד הצדדים שלא להתגרש, הרי שאי-אפשר לכפות עליו גט. בעיקרון, אי-מתן/קבלת הגט אינם מהווים הפרת הסכם הגירושין.
 
מאידך גיסא, כל התנאים בהסכם שהוכפפו למתן הגט לא יהיו ישימים עד לביצוע הגירושין בפועל.

אי-אפשר להתחכם ולכתוב בהסכם שאי-מתן/קבלת הגט יהוו גורם לפיצוי כספי. בית-הדין לא יאשר סעיפים אלה בהסכם, מפני שכתיבה שכזו גורמת לגט להיות ״גט מעושה״ — כלומר גט שניתן מחוסר ברירה ולא מרצון חופשי. גט כזה הינו גט פסול.

 
אשר על כן, כדי למנוע תחבולות בידי מי שמעוניין לטרפד את ההסכם, נוהגים לכתוב את סעיף הרכוש ואת הסעיפים הקשורים למזונות בהתאם. לדוגמה, אם האשה רוצה להתגרש, אך על אף ההסכם הבעל ״חשוד״, שייתכן כי ביום הגירושין יאמר לבית-הדין שאינו חפץ במתן גט, יכולה היא לכתוב בהסכם הגירושין: ״חלוקת הרכוש, המפורטת בהסכם זה, תבוצע יום לאחר המועד הראשון הקבוע לגירושין״. וכך גם אם לא יתגרש הבעל, הרכוש יחולק, וממילא הוא איבד את כלי נשקו עד האשה. אם האשה אינה מעוניינת שהדירה תימכר עד לגירושין בפועל, יכולה היא לכתוב: ״חלוקת הרכוש ופירוק השיתוף בדירה ייעשו לאחר מתן הגט, כשהאשה זכאית למדור ספציפי בדירה עד הגירושין״.
 
יוצא שכמעט כל תחבולה מוצאת את פתרונה בניסוח נכון של ההסכם, ולכן כדאי מאוד שההסכם ינוסח על ידי עורכי-דין הבקיאים בנושא. השקעה זו מוכיחה את עצמה, שכן עורך הדין ישתדל לכסות ככל האפשר את ״החורים המשפטיים״ בהסכם. אין גבול לתחבולות, ולכן הכיסוי המשפטי הוא מרבי, אם כי ״בעירבון מוגבל״.
לסיכום, הסכם הגירושין הנו בעל נפקות משפטית המחייבת את הבעל והאשה כאחד לאחר אישורו על ידי בית-המשפט או בית-הדין. הכול — מלבד עצם הגירושין.
 
האם ההסכם מחייב את הילדים?
כל הזוגות המתגרשים, אשר יש להם ילדים קטינים (מתחת לגיל 18), חייבים לכלול בהסכם הגירושין את עניין החזקת הילדים, הסדרי הראייה וגובה המזונות שישולמו לידי הצד המחזיק בילדים — אם בכלל.
 
החזקת הילדים: כאשר בני הזוג מסכימים היכן יוחזקו הילדים, אין בית-המשפט נוהג להתערב. אמנם, אם ההסכם קובע שהילדים יהיו במשמורתו ובהחזקתו של האב, יש שופטים אשר ירימו גבה, ויבררו את הסיבה לכך, אך במרבית המקרים גם עניין זה לא מהווה קושי מיוחד. הוצאת תסקיר סעד נעשית, בדרך כלל, רק במהלך ההתדיינות המשפטית, כאשר בית-המשפט סבור שטובת הילדים מחייבת זאת. לעומת זאת, כשהזוג החליט מרצונו החופשי מי יהיה ההורה המשמורן (האפוטרופוס), נוהגים בית-המשפט ובית- הדין לכבד את רצון ההורים. לכל היותר, יודיעו לצדדים שהם נותנים צו להוצאת תסקיר סעד שיכלול התייחסות להחזקת הילדים והסדרי הראייה לאחר הגירושין. כמו כן ייקבע תאריך נוסף לאישור ההסכם לאחר שהגיע התסקיר
.
הסדדי ראייה: במרבית ההסכמים מוצאים אנו שהוסכם בין בני הזוג שההורה השני (שאינו מחזיק בילדים) יוכל לראות את ילדיו פעמיים בשבוע בשעות אחר-הצהריים, כל שבת שנייה ומחצית מתקופת החופשות והחגים. יש הסכמים המשאירים נושא זה כשהוא מעורפל. משהו בסגנון: ״הבעל יהא זכאי לראות את ילדיו ולקחתם אליו לפי שיקול דעתו או בתיאום עם האשה״. גם נושא זה מכובד לרוב על ידי בית-המשפט ובית-הדין, המאפשרים לבני הזוג לנהל את אופן ביקורי הילדים לפי החלטתם, אם כי יש שופטים אשר יעדיפו הסדר מפורט יותר.
 
גובה המזונות: כל עוד הסכומים המוסכמים על בני הזוג אינם נמוכים במיוחד, בית-המשפט ובית-הדין אינם נוהגים להתערב. ברם, אם למשל נאמר בהסכם שהבעל לא חייב כלל במזונות הילדים, או שצוינו סכומים מגוחכים, יבדוק בית-המשפט מה הגורם לכך. אם בית-המשפט לא שוכנע שמקורות ההכנסה של האשה הינם רציניים מאוד, ספק אם יאשר את הסעיף הזה.
 
בית-המשפט אינו רואה עצמו כ״חותמת גומי״, ובמיוחד באשר לטובת הקטינים. בעיקרון, יש לכבד כל הסכם ממוני בין אנשים בוגרים, כשהוא נעשה בדעה צלולה וברצון חופשי. אולם בית-המשפט מחויב לדאוג לטובת הקטינים, ולכן הוא יפסול בדרך כלל סעיפים שכאלה. מסתבר שנשים רבות מוכנות לקבל מזונות נמוכים עבור ילדיהן הקטינים, ובלבד שיקבלו את גיטן. שיקול זה אולי לגיטימי עבור האשה, אך בית-המשפט מהווה כאן גורם ביקורת נוסף.
 
יתרה מזאת, גם אם אושר ההסכם על ידי בית-המשפט, יכולה האשה, מאוחר יותר, להגיש בשם הילדים תביעה להגדלת מזונות או ל״דמי טיפול״ בילדים — שהרי אין הבעל משתתף בפועל בטיפול בהם.
 
בית-המשפט יבדוק אם אכן לא כוסו כל צורכיהם ההכרחיים של הילדים בהסכם הגירושין, וכן אם חל שינוי נסיגות מאז חתימת ההסכם. האשה תוכל להסביר שנאלצה בזמנו לחתום על סעיף זה כדי לקבל את הגט, אולם על אף הצהרתה בבית-המשפט שהיא חותמת על ההסכם מתוך רצון חופשי, לא היה זה כך.
 
העולה מהאמור לעיל - הסכם הגירושין אינו מחייב כלל את הילדים. גם אם נקבעו בהסכם שלושת המרכיבים (החזקת הילדים, הסדרי הראייה וגובה המזונות), ואפילו אם בית-המשפט אישר את כולם ללא בעיות, תמיד יכולים הצדדים לבקש את השינוי תוך נימוק הגורם המצדיק את שינוי ההסכם.

לדוגמה, אחד ההורים יכול לטעון שהחזקת הילדים אצל ההורה המשמורן מסוכנת לשלומו הנפשי או הפיזי של הילד; כך גם באשר להסדרי הראייה, ניתן לבקש את השינויים בנימוק שההורה המשמורן מערים קשיים על ההורה השני, או שהבעל אינו עומד בהסדרי הראייה. במקרה זה, נותרת האשה ללא יציבות וללא יכולת לקבוע תוכניות לעצמה, שהרי אינה בטוחה האם ה״אקס״ שלה (בעלה לשעבר) יגיע בזמן, אם בכלל.

 
אגב, גם הבעל יכול להגיש תביעה להקטנת גובה המזונות לילדים, מנימוקים שונים: מצבו הכלכלי התדרדר לאחרונה, הוא התחתן ויש לו עוד ילדים, גרושתו נישאה ויש לה כעת דירה, מצבה הכלכלי של האשה השתפר מאוד לאחרונה, הילד אינו מגיע לביקורים, ואינו מסכים להתראות עם האב (לכן יש להכריז עליו כ״בן מרדן״, הזכאי רק למזונות מינימאליים — אם בכלל), וכדומה.
נקודה חשובה: אמנם בכל הקשור לילדים, הסכם הגירושין אינו מחייב, ושערי בית-המשפט ובית-הדין פתוחים תמיד בפני הצדדים, אך אין בכך כדי להשלות מישהו שכל תביעה לשינוי המצב המשפטי תזכה לפסק-דין כמבוקש. תביעה שכזו להגדלה או להקטנה של מזונות, ושאר העניינים הקשורים בילדים, יש להוכיח ככל תביעה אחרת.
 
הגורם החשוב: הגינות עם שיפוי
כדי למנוע פתיחת הסכמי הגירושין, ומירוץ אינסופי לשינוי גובה המזונות, התפתח בארץ מנגנון ה״שיפוי׳׳:
משמעותו הינה ברורה: ערב מצד האשה חותם על כתב שיפוי, המצורף להסכם, ובו נאמר: אם, מכל סיבה שהיא, יחויב הבעל בסכומים נוספים לאלה המצוינים בהסכם, יחויב הערב אוטומטית באותם סכומים. מנגנון זה עובד גם במישור ההפוך. ערב מצד הבעל חותם על כתב שיפוי, הקובע כי במקרה שהבעל יתבע הקטנת מזונות, ובית-המשפט יפסוק כבקשתו, ישלם הערב את ההפרש.
 
היתרונות והחסרונות של השיפוי:
 
היתרונות — הסכם יש לכבד, ואחרי שבני הזוג ניהלו משא-ומתן מייגע ומתיש, והגיעו להסכמה על גובה המזונות, אין לאפשר לאחד הצדדים לנקוט תרמית. כלומר, מחד גיסא להסכים לסכום כלשהו, ובכך ליהנות משאר היתרונות שבהסכם הגירושין, ומאידך גיסא להגיש תביעה לשינוי ההסכם באמתלאות שונות לאחר ביצוע יתר חלקי ההסכם. יתרה מזאת, יש כאלה המייעצים לאחד הצדדים לחתום על כל סכום שירצה הצד השני, ובלבד שבשאר הנושאים יבואו על סיפוקם, מתוך ידיעה שנושא הילדים פתוח. כך למשל לוחשים הם לאוזנה של האשה: תוכלי להגיש תביעה חדשה לאחר הגירושין... זהו חוסר תום לב! בן-זוג החותם ומתחייב לסכום מסוים, בודק עם עצמו אם יתרת הסכום שתיוותר בידו תספיק למילוי צרכיו לאחר הגירושין. והנה עומד הוא בפני תביעה חדשה, כאשר כל שינוי בגובה המזונות ממוטט את מערכת ההתחייבויות ואורח החיים שקבע לעצמו לפי ההסכם.
 
החסרונות — אשה המעוניינת להתגרש, ואינה יכולה כבר להמשיך בחיים הקשים ביחד, תסכים לסכום מזונות נמוך ובלבד שייתם קשר הנישואין. ברגע ש״סונדלה״ על ידי הסכם שיפוי, יקשה עליה מאוד לגדל את ילדיה, ולהעניק להם את הצרכים המינימאליים שהם זכאים להם. יותר מזה, ישנם בעלים אמידים, המבהירים לאשה שאם רצונה בגירושין, עליה להסכים לסכום נמוך של מזונות ילדים. היא אמנם הסכימה, אך עצם מגוריה עם הילדים באותו אזור בו חיו טרם הגירושין, גורם להוצאות גבוהות שאינה יכולה לעמוד בהן. הארנונה גבוהה, עלות החוגים גבוהה, והביגוד באותו אזור יקר. אל נשכח שהילדים ממשיכים לגדול יחד עם חבריהם, כשלפתע אינם יכולים להצטרף אליהם לטיולים, חוגים וכו', ונגרמים משברים לא קלים לילדים אלה שהתרגלו לאורח חיים מסוים. ברור שהשיפוי ״קובר״ את אפשרות חזרתם לאורח חיים סביר.
 
ניתן לומר שהשיפוי הינו כלי בידי ההורה ה״חזק״ לסחוט את הצד השני, ולגרום לו להסכים לסכום מסוים, מבלי שהצד החלש יוכל להשיב מלחמה לאחר מכן. הסיבה ברורה: בדרך כלל הערב הינו מישהו מהמשפחה או חבר טוב. במקרה שהצד החלש יגיש תביעה, ויזכה בה לאחר מאבק משפטי ממושך, יחויב הערב — החבר הטוב שלו — בהפרש המזונות, ולמי יחזור החבר בטענות? לאותו הורה לו ערב...
 
יצוין כי היו פסקי-דין אשר במקרים מסוימים ביטלו את הסכמי הערבות או השיפוי. כך לדוגמה, כאשר האשה עצמה היתה ערבה שלא תתבע הגדלת מזונות. בית-המשפט קבע שאמנם היתה ערבות מצידה, אך בינתיים הבעל ישלם תוספת מזונות, והבעל יוכל לתבוע את האשה, בגין ערבותה, מאוחר יותר — לבשתעשיר.
 
כך גם כאשר הערב היה הורה של בן-הזוג, וברור היה שהוא ייתבע מיידית בגין הגדלת המזונות, התערב בית-המשפט באשר לתוקף כתב הערבות/השיפוי.
 
אולם, מגמת בתי-המשפט הינה שלא להתערב כאשר הערב איננו האשה עצמה או הוריה. הרי כאשר הערב חתם על כתב השיפוי, הוא ידע היטב שייתכן מצב שבו יחויב. לשם כך הוא חתם, ואין הוא יכול לומר שלא הבין על מה חתם. אגב, ישנה הצעה לבטל כליל את מוסד השיפוי. לכן כבר היום ישנם שופטים המסרבים לאשר את הסכמי השיפוי בזמן אישור הסכם הגירושין. זאת בעיקר כאשר המזונות שנקבעו בהסכם הינם נמוכים.
 
לסיכום, הפתרון הרצוי הוא מזונות הוגנים עם שיפוי.
 
מן הראוי שבית-המשפט לא יאשר את ההסכם תוך דקות ספורות, אך אי-אפשר להאשים את השופטים. מי שמכיר את המערכת, יודע שמהלך יום הדיונים מורכב מכמה הסכמי גירושין, כמה תיקים הקבועים לשמיעה ראשונה (קדם-משפט), ותיק אחד או שניים הקבועים להוכחות. בלחץ עבודה שכזה, אין פלא שאישור הסכמי גירושין נמשך זמן קצר מאוד. כיום, בעידן המחשב, הנוסח כבר מופיע על צג המחשב, ויש רק להכניס את שמות הצדדים ומספר התיק. יש גם שופטים שקיבלו חותמות עם נוסח המציין כי לאחר שהוסבר לצדדים ההסכם, והם הגינו אותו, ומודעים להשלכותיו, ולאחר שהשופט שוכנע שהצדדים אכן הבינו את משמעות ההסכם, הוא מאשר את ההסכם ונותן לו תוקף של פסק-דין.
 
אין ברירה אלא להקצות שופט מיוחד (או שופט בדימוס) לאישור הסכמי גירושין. שופט זה יקדיש יותר תשומת לב לשיחה עם בני הזוג על סעיפי ההסכם, וייתכן שהזמן העומד לרשותו יאפשר לו להתייחס גם לסעיפי המזונות. באופן שכזה, יש סיכוי שגובה המזונות והשיפוי יהיה בהתאם (כלומר השופט יוכל ״להמליץ״ להגדיל או להפחית את גובה המזונות, כשיחוש בצורך). לאחר שהשינוי יוכנס לפרוטוקול, יש סיכוי שיפחתו התביעות לשינוי הסכם, ועם זאת הסיכוי לשנות הסכם שעבר ביקורת רצינית של בית-המשפט, וממילא לממש את סעיף השיפוי, יפחת מאוד.
 
כך נזכה לבקרה אמיתית של ההסכם על ידי גוף שיפוטי, וממילא יהיה גורם מאזן לתופעות של סחטנות או חתימה תחת לחץ הנגלות לעין מקצועית, המיומנת בהסכמים שכאלה. הבעל, האשה והילדים יידעו שהושם קץ למערכת ההתדיינות ביניהם, ורק במקרים חריגים יסכים בית-המשפט ״לפתוח״ את ההסכם — כשטובת הקטינים לנגד עיניו. מאידך גיסא, לא תהיה ״טובת הקטינים״ עלה תאנה בידי אלה הנושאים סיסמא זו לשווא.

ראיית הילדים
 
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ