חייגו עכשיו לייעוץ ראשוני:
0722-575-262
   
 
 


  
 
 
 
 

 
  הספר "גירושין" (לקריאה...)
 
עו"ד ירושות  
חלוקת רכוש  
מזונות אישה  
מסורבות גט  
הסדרי ראיה  
כתובה  
ירושה, צוואה ועזבונות  
ידועים בציבור  
גניבת זרע  
עגונות  
משמורת ילדים  
הסכם ממון  
ייעוץ גירושין  
משמורת  
עו"ד ידועים בציבור  
עו"ד צוואות  
עורך דין גירושין  
עורך דין הסכם גירושין  
עורך דין מגשר  
עורך דין מזונות  
עורך דין משפחה  
עורכי דין גירושים  
עורכי דין משפחה  
עו"ד הסכם ממון  
תביעה למזונות  
עורך דין צוואות  
התרת עגונות  
תביעת כתובה  
חלוקת רכוש בין בני זוג  
הסכם ממון בין בני זוג  
משמורת והסדרי ראייה  
 
 
 

אי שמיעת ראיות פרוטוקולים קצרים - דיון חוזר בביהד הרבני

 
לא אחת טוען אחד הצדדים בביה"ד הגדול שלא ניתנה לו הזדמנות להשמיע את מלוא טענותיו בביה"ד האזורי, ולכן לא היה מקום לפסוק בדרך שנפסק ע"י ביה"ד האזורי.

אחת הדרכים שעומדות בפני המערער, היא להביא את הפרוטוקול מביה"ד האזורי, ולהוכיח באמצעותו עד כמה היה הדיון דל ביותר.
 
לאמיתו של דבר, אין זה תמיד נכון משום שהשוואה בין הפרוטוקולים של ביהמ"ש וביה"ד מלמדת שהפרוטוקולים של ביה"ד הינם קצרים יותר.

זאת, לא בגלל שהדיון היה קצר יותר, אלא משום שרוב הדברים לא נכתבו בפרוטוקול. כדי להבין את משמעות הנאמר לעיל יש צורך להבהיר שברבים מן ההרכבים של בתי הדין הרבניים הדיון מתנהל כמו בשוק...

אחד נכנס לדברי רעהו, אין שמיעת ראיות מסודרת, אין המתנה עד שהצד השני יסיים ועוד. אגב, יש בכך גם מעלות, בצד החסרונות הברורים מאליהם. כך, לדוגמא, יכול ביה"ד לברר מיידית טענות שמועלות, מבלי להמתין עד לשלב הראיות. הדיין יכול לעצור את המשך דבריו של אחד הצדדים,

ע"י שאלה ישירה לצד השני באשר לתגובתו. דווקא הפניה הישירה והמיידית עוזרת פעמים רבות. אולם, בסה"כ דומה שהנזק רב על התועלת.

בדרך זו של ניהול דיון קשה ל"ספרא דדיינא" (הקצרן מטעם ביה"ד) לעקוב באופן מסודר אחרי הדיון, שהרי הצדדים ובאי כוחם נכנסים האחד לדברי רעהו. לכן, כאשר מגיעים לערעור יכולים לטעון שכביכול לא התקיים כלל דיון, ולהציג את הפרוטוקול כראיה, בעוד הדיון התנהל בפועל במשך שעה ארוכה.

יש לכך השלכות גם במישורים אחרים. ניקח, לדוגמא  מצבו בו התקיים דיון במזונות ילדים בביה"ד הרבני, וניתן פס"ד בנדון, אלא שהאשה לא מרוצה מהפסיקה, ופונה לביהמ"ש למשפחה ומבקשת ממנו לפסוק בנדון.

כידוע, ביהמ"ש נוהג לקבוע שמזונות ילדים הינם בסמכותו, אלא אם כן התקיים דיון לגופה של תביעת הילד בלבד, תוך בחינת צרכי הילד, הכנסות הצדדים, ותוך נטרול מעניין מזונות האשה או הגירושין. ברוב המקרים מגיע ביהמ"ש למסקנה שלא נבחנו צרכי הילד בנפרד, או שביה"ד דן בהחזר הוצאות של האשה בגין הילד ולא במזונות הילד עצמו.

בעיה זו יכולה היתה להיפתר בדרך פשוטה ביותר: רישום פרוטוקול דיון מפורט באשר למזונות הילד בנפרד, וכן מתן פס"ד פרטני בעניין מזונות הילד.

בפועל, נאמר בד"כ בפרוטוקול שהצדדים הופיעו, ולאחר מכן נרשמות בתמצית טענותיהם. החלטת ביה"ד הינה כתובה כמעט תמיד באופן הבא:

"לאחר שמיעת טו"מ (טענות ומענות – צ.ב.) הצדדים, ביה"ד מחליט כי על האב לשלם לידי האשה סך של ₪ לחודש. המזונות צמודים לתוספת היוקר של השכירים (או למדד יוקר המחיה – צ.ב.)."

כמה קל לתקוף החלטה שכזו, ולטעון שביה"ד לא דן לגופו של עניין ועפ"י עקרון טובת הילד?! לא די שבג"צ רוקן מתוכן את סעיף 3 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, באשר לכריכת מזונות הילד לתביעת גירושין, ושלל את סמכות ביה"ד באשר לדיון במזונות הילד אם אין הסכמת שני הצדדים, והינה "נופל" ביה"ד ברשת זו, ונותן לביהמ"ש עילה לדון במזונות הילד, אף שבפועל התקיים בפניו דיון ענייני בנדון.
 
גם בפני ביה"ד הגדול יכול מי שנפגע מהחלטת ביה"ד להעלות טענה דומה – בכל נושא בו דן ביה"ד האזורי. כאשר נתקל ביה"ד הגדול בטענה שכזו, ואין הדברים ברורים חד משמעית כנגד אותו צד, נוהג ביה"ד הגדול להחזיר את הצדדים לביה"ד האזורי, להשלמת טענות, ולאחר מכן יכול כל צד לערער.

להדגמה, נביא את פסה"ד אלקיים, מיום 9.5.99, בהרכב הרבנים טופיק, נדב וגולדברג:
 
"המערער טוען שיש לו טענות על פסה"ד למזונות שניתן, ושיש לו הוכחות להגיש לביה"ד האזורי על כך שלאשה יש הכנסות מעבודתה, וגם כאשר הם נשואים לא מגיעים לה המזונות שנפסקו, ולא אופשר לו לטעון טענותיו,  ולהביא הראיות לכך, וכן טוען שיש לו טענות לחייבה בגט, שלא הועלו בביה"ד טוען כי הנכתב בסעיף ב' שעליו להעביר לאשה את חלקו בדירה לאשה אם זה החלטי גם אם לא יהא גט, או שזה תלוי אם יהיה גט.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, ועיון בחומר שבתיקים מחליטים:
  1. הבעל רשאי להעלות את טענותיו וראיותיו לגבי המזונות והגירושין.
  2. ביה"ד האזורי יבהיר את הנאמר בסעיף ב' האם זה החלטי או מותנה בסידור הגט.
  3. לאחר האמור לעיל יהא כל צד רשאי לערער.
  4. אין  צו להוצאות."
 
גם בתיק בוזין מ- 13.6.99, התמודדו הדיינים טופיק, צימבליסט וגולדברג עם טענת האשה שלא נדרשו הצדדים להביא הוכחות באשר לחלוקת הרכוש, וביה"ד נתן פס"ד ללא שמיעת ראיות ביה"ד הגדול קיבל את טענת  האשה ופסק:
 
"הצדדים רשאים להמציא הוכחותיהם בפני ביה"ד לאחר שיעלו את טענותיהם בפניו".
 
 
נושאים נוספים:
                 
  גיור  »
 
  ביטול גיור  »
 
  יועץ נישואין  »
 
 
  בוררות וגישור  »
 
  אלימות במשפחה  »
 
  תביעות נזיקין  »
 
 
  נישואין אזרחיים  »
 
  מירוץ סמכויות  »
 
  ממזרות  »
 
 
  מוניטין וכושר השתכרות  »
 
  מושגים בדיני משפחה  »
 
  משפחה ומשפט  »
 
 
  בגידה  »
 
  שלום בית  »
 
                 
                 
 
 

צוריאל בובליל - עו"ד ונוטריון  |   בן גוריון 1, מגדל ב.ס.ר. 2 בני ברק  |  טלפון: 0722-575-262  |  פקס: 03-6122104 |  מייל:  tzuribou@orange.net.il 
ספר הגירושין:
הקדמה | מבוא | הכתובה | מירוץ סמכויות | תסקיר סעד | תביעת מזונות | כשיש רכב אחד | כשאישה בוגדת, אלימה | כשהבעל בוגד באשתו | סעדים זמניים | צו לגילוי מסמכים | מזונות ילדים | החזקת ילדים | ראיית הילדים | חטיפת הילד | סיכום עניין הילדים | תביעת גירושין | בדיקת כנות הכריכה | עילות לחיוב בגט | פסקי דין לגירושין | זוג שהתחתן לפני 1974 | זוג שהתחתן אחרי 1974 | פירוק השיתוף בדירה | הסכם ממון | גירושין - משמעות משפטית | אכיפת פסקי דין | חוק הוצאה-לפועל | משטרת ישראל | 

 
תביעה להגדלת מזונות | מסורבות גט | אישה הגונה | הסכם קדם נישואים | הסכם קדם נישואין | משמורת לילדים | הגדלת מזונות | תביעת אבהות | הסכם גירושים | עורכי דין גירושים | עורך דין גירושים | מזונות קטינים | משמורת משותפת | עו"ד גירושים | חזקת השיתוף | הסכם קדם נישואין | חלוקת רכוש בין בני זוג | אב כופר באבהות | גניבת זרע | גישור זוגי | הסכם גירושים | מזונות קטינים | משרד עו"ד גירושין | תביעת כתובה וגירושין | עו"ד לגרושין | עו"ד הגדלת מזונות | עורכי דין מזונות | 
 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ